מעקב 'כיכר השבת'

'העליון' הכריע: ישיבת מעלות התורה הפסידה למשפחת רייכמן

לאחר מאבק ארוך וממושך, שהגיע עד לבית המשפט העליון, הכריע היום בית המשפט העליון, בעד הרב יוסף רייכמן - והבניין של ישיבת 'מעלות התורה' יחזור לבעלותו כבר בזמן הקרוב (חרדים)

חנני ברייטקופף | כיכר השבת |
רחוב אבן שפרוט, שם שוכנת מעלות התורה (צילום: גוגל מפות)

מעקב 'כיכר השבת': בית המשפט העליון, פסק היום (חמישי), צום תשעה באב, לטובת הנגיד הרב יוסף רייכמן. ישיבת מעלות התורה בראשותו של ר' יוסף פטרוב תצטרך לפנות את המבנים סופית ב-1 בנובמבר 2020.

לפני כמה חודשים, פסק בית המשפט המחוזי, כי על הנהלת 'מעלות', להפקיד 100,000 ש"ח, עד ה-1 באוגוסט, יהיה על פטרוב לפנות את הבניין, העליון, חיזק היום, את דברי המחוזי והכריע, כי בכל מקרה יהיה על פטרוב לפנות את הבניין כאמור עד ה-1 בנובמבר. עורכי הדין של משפחת רייכמן היו עמית חדד, נועה מילשטיין וליאור מירילאשוילי, ממשרד חדד רוט שנהר.

הסיקור המלא ב'כיכר השבת', סביב פרשיית 'מעלות התורה'>>>

תחילה, מעט רקע: ראשיתה של פרשת 'מעלות התורה', החלה לאחר פטירתו של מנהיג 'הפלג הירושלמי' וראש הישיבה, הגר"ש אויערבך. משפחת רייכמן ביקשה את הנכס של פניימית הישיבה, כי לטענתה זה היה רק בפיקדון בחייו של הגר"ש ומשנפטר הפיקדון צריך לחזור חזרה לבעליו המקוריים - כפי שנחתם בחוזה על הבניין. כדלהלן:

"כל עוד הגאון ר' שמואל אויערבאך שליט"א מכהן כיו"ר העמותה וכראש הישיבה גם יחד, לא חלה חובת פירעון ההלוואה על העמותה. היה והגאון ר' שמואל אויערבאך שליט"א פסק מסיבה כלשהי לכהן באחת משתי המשרות הנ"ל או בשתיהן גם יחד, כי אז - 90 יום לאחר הפסקת הכהונה כאמור, יחול מועד חובת הפירעון של כל סכום ההלוואה, כמפורט וכנקוב לעיל".

הגר"ש אוירבך המשיך והתחייב בהסכם (סעיף 11): "העמותה, על הישיבה וכל הבא במקומה או מכוחה, יהיו חייבים לפנות את הנכס הממושכן, לסלק את ידם ממנו ולמסור אותו לרייכמן, מיד עם דרישה ראשונה, בהתאם לאמור בהסכם זה, כשהנכס הממושכן פנוי וריק לחלוטין מכל אדם וחפץ, מבלי שתהיה מוטלת חובה כלשהי על רייכמן למתן סידור חלוף כלשהו לעמותה".

מכיוון, שפטרוב והבחורים שנשארו ב'מעלות', לא רצו לפנות את הבניין, לפני כעשרה חודשים הורה בית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות ההוצל"פ, כי מבנה הפנימייה של הישיבה אמור לחזור לבעליו המקוריים - משפחת רייכמן.

אלא שגורמים ב'מעלות' החליטו שלא לוותר, והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום על החלטת ה'רשם' לפנותם ממבנה הפנימייה, על מנת לעכב את הליך ההוצאה לפועל שננקט נגדם. בנוסף, בחורים שהציגו עצמם כתלמידי הישיבה החליטו אף הם להגיש, לכאורה ללא קשר להנהלה, בקשת רשות ערעור על ההחלטה.

מסקנת בית המשפט המחוזי הייתה כי יש לדחות את בקשת המבקשת למתן סעד זמני, ונקבע כי לאחר תקופת התארגנות של שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה (היינו ביום 1.8.2020), תכנס ההחלטה לדחות את הבקשה לתוקף. כן נקבע כי אם המבקשת תפקיד סכום של 100,000 ש"ח או תודיע לבית המשפט כי שילמה למשיב סכום זה על חשבון ההלוואה, הדחיה תיכנס לתוקף לאחר שלושה חודשים נוספים – ביום 1.11.2020.

אנשי 'מעלות', החליטו שוב לא לוותר, ופנו ל'עליון', שכאמור היום, דן מחדש בבקשת אנשי 'מעלות' שלא לפנות אותם ממבנה הפניימיה שכאמור שייך למשפחת רייכמן.

מי שייצג את רייכמן, עורך הדין עמית חדד (רפאל מזרחי)

"אשר לסיכויי התביעה", כתבו השופטים, "המבקשת ('מעלות'). שבה על טענותיה לפיהן ממסמכים רבים ובהם הדו"חות הכספיים של העמותה, עולה כי יש לדחות את הטענה לפיה הכספים שנתנו המשיב ואביו לעמותה היו בגדר הלוואה. כן נטען כי המשיב (הרב יוסף רייכמן), בתפקידיו השונים בעמותה, אישר את הדו"חות שבהם נרשם כי הכספים הנדונים ניתנו כתרומה, ויש לראות באישורים אלה "הודאת בעל דין" ולקבוע כי הוא מושתק מלהעלות טענות הסותרות אותם".

"לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות", אמרו השופטים ובכך דחו את טענות של אנשי 'מעלות', בראשות יוסף פטרוב.

"לפנים משורת הדין", כתבו השופטים בפסק, "ועל אף השיהוי בהגשת הבקשה (שדי היה בו כדי לדחותה), מאחר שהחלטת בית המשפט המחוזי צפויה להיכנס לתוקפה כבר ביום 1.8.2020, מצאתי להאריך במעט מועד זה, כך שהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המבקשת למתן סעד זמני תכנס לתוקפה ביום 11.8.2020".

"כמו כן, ובהתאם לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, ככל שהמבקשת תפקיד סכום של 100,000 ש"ח עד ליום 11.8.2020, או תודיע לבית המשפט כי שילמה למשיב סכום זה על חשבון ההלוואה, ההחלטה האמורה תיכנס לתוקף ביום 1.11.2020".

"המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ש"ח".השופטים הוסיפו בסוף הפסק הערה: "טרם חתימת החלטה זו הגישה המבקשת בקשה לצירוף ראיות נוספות. ואולם, אין בבקשה כדי לשנות מן ההחלטה, שכן ראיות אלה לא עמדו לפני הערכאה הדיונית, ואין מקום להגישן לראשונה לפני ערכאת הערעור. מובן מאליו שפתוחה בפני המבקשת הדרך להגיש לערכאה הדיונית בקשה לעיון מחדש בהחלטתה, ככל שקיימת הצדקה לכך, ואיני מביעה דעה בעניין זה".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר