אאא

בטורים האחרונים עסקנו בפנים החיוביות – אם ניתן לקרוא לזה כך – של 'ימי הקורונה', וכעת חשבתי לעמוד על נקודה מוסרית ערכית שעלינו לתת עליה את הדעת תמיד ובפרט בתקופה זו, והלוואי ונפיק גם מכך את התועלת הרצויה וניקח אותה איתנו גם לימי השגרה המבורכת שאנו כבר מצפים לה.

בימים כתיקונם סדרי המסחר והמשא ומתן מתנהלים לרוב על מי מנוחות, החל מהאדם הפרטי הרוכש אצל הקמעונאי את הפריטים להם הוא זקוק למחייתו, עובר דרך השוק הסיטונאי שמתנהל לו עם עולם המושגים שלו, וכן עסקאות הנדל"ן החובקות עולם מתנהלות עם כללים משלהן והתנהלות משלה.

אך כאשר כמעט כל סדרי המסחר השתנו, כבר מימות סגר 'הגל הראשון', כמו גם בימי פתיחת בתי המסחר למחצה לשליש ולרביע, וגם בימים אלו ממש כאשר קרב איתנים מתנהל - בעיקר בתקשורת אך גם בפועל - בין הרשויות לבין הסוחרים הנאבקים על פת לחמם, על נושא הסגר המוחלט או החלקי, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.

ערפל זה נותן פתח להתנהלויות מפוקפקות מכל הצדדים, למשל, נושא שעלה לדיון על שולחן בתי הדין ובתי המשפט  על ביטולי עסקאות ענק בעקבות המשבר הנוכחי, בעלי אולמות שנתבעו להחזיר סכומים שניתנו להם כמקדמות על אירועים שנמוגו עוד לפני שהתקיימו... ועוד ועוד.

בפרשת השבוע הקודמת קראנו את עשרת הדיברות, ובתוכם על איסור "לא תגנוב". ואילו פרשת השבוע שלנו פותחת במילים "והיה עקב תשמעון". המפרשים מסבירים שכוונת התורה במילה "עקב" היא לדברים שאדם דש בעקביו. כלומר המצוות והעבירות ה"פשוטות" של היום-יום שאדם יכול לעבור עליהם כבדרך אגב בלא שימת לב.

תסתכלו סביבכם, כמה אנשים חשודים לקום בוקר אחד וללכת לשדוד בנק באיומי אקדח? או להתגנב בחשיכת הלילה אל תוך בית ולגנוב? אבל האם בגלל שאין הרבה כאלה, זה הופך את כולם לצדיקים תמימים?

חז"ל (מסכת בבא בתרא דף קסה) מלמדים אותנו מסר מפליא! "אמר רב עמרם אמר רב, שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום: הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע. אמר רב יהודה אמר רב רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון הרע", מבואר איפוא בדברי הגמרא כי דווקא בעבירות החמורות ביותר רק מיעוט נכשלים, ואילו בעבירות ה"קלות" לכאורה, אותם עבירות שעליהם דיברנו שאדם דש בעקביו, בעבירות אלו אנשים חוטאים יותר.

הגמרא מביאה שתי עבירות כאלו. לשון הרע וגזל. לשון הרע אנו עוד יכולים להבין, בהחלט קשה שלא לחטוא בעבירה זו. אבל גזל? מי נכשל בעוון גזילה? והגמרא מחדדת את דבריה: "רובם בגזל", כיצד זה ייתכן?

בעל המסילת ישרים מבאר לנו את הדברים במילים הבאות: "ראה נא בענין ההונאה, כמה נקל הוא לאדם להתפתות וליכשל כאשר לכאורה יראה לו שראוי הוא להשתדל ליפות סחורתו בעיני האנשים ולהשתכר ביגיע כפיו, לדבר על לב הקונה למען יתרצה לו, ויאמרו על כל זה, יש זריז ונשכר, ויד חרוצים תעשיר".

אם נתרגם את זה לשפתנו, קחו למשל "קורות חיים", מסמך שלכאורה נועד כמידע שמעביר מחפש העבודה למנכ"ל החברה שבה הוא רוצה לעבוד. הידעתם שכיום ישנם קורסים שבהם מלמדים אנשים לכתוב קורות חיים? כיצד לשפץ את ההיסטוריה, היכן לטשטש ומה להבליט... ודוגמאות לא חסרות. האם זהו לא גזל? הזיוף הקטן הזה זוהי הונאה לכל דבר ועניין.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אתן דוגמא נוספת. כיום רבו האתרים למכירת פריטים מיד שניה. כל אחד יודע, שאם הוא רוצה למכור את מרכולתו, עליו לשקר מעט. לעגל פינות. להוסיף קצת אינפורמציה ולייפות את המציאות. האם זהו לא גזל? תשאל כל סוחר והוא יסביר לך כיצד משווקים סחורה.

אפילו הבורסה הפכה למוסד שהכל בו מכור. הבורסה אמורה להיות לכאורה מוסד נקי מזיופים. בסך הכל ערך שוק מול תחזית לרווחים. כשביררתי לאחרונה על השקעה בבורסה, אמרו לי אנשים שמבינים "עזוב, הכל מכור".

ובחזרה לנושא האקטואלי, כל פרט שקשור לדיני ממונות צריך לידון בכבד ראש אצל בית דין או בורר  שהוסמך לכך, כי למשל חוסר התשלום על מוצר שהוזמן בחפזה בתקופת הסגר ואח"כ שוכחים ממנו... או דמי קדימה על עיסקה שהוזמנה ולא מומשה וכדו', יכול להיות שאלה של "לא תגזול", לכאן או לכאן, בין מצד המוכר ובין מצד הקונה, וכל סטייה קלה היא חמורה ביותר כפי שאנו יודעים כי דין פרוטה כדין מאה!

כך הפרטים הלכאורה קטנים הללו הם בגדר "דברים שאדם דש בעקביו" עליהם מזהירה אותנו התורה בפרשתנו, כי בשביל להיות "גזלן" ממש לא צריך לשדוד בנק... מספיק לא לשים לב לפרטים, לשכוח לשלם, 'לעגל סכומים', או לא לתת למוכר את מה שמגיע לו כדת וכדין, מעט הזיוף הזה, חצי השקר, כאן נדרשת העבודה הפנימית שלנו עלי אדמות, להתקדם ולהתחזק להתבונן ולשים לב עד לפרטים הקטנים, ואז נזכה לברכת התורה לאותם שנזהרים ב"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" – "וְהֵסִיר ד' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ".