אאא

אנו עסוקים בימים אלו בימי בין הזמנים, והמקורות ההיסטוריים לכך. תיאור מפורסם על "בין הזמנים" מצינו בכתבי רבי נתן נטע הנובר (נפטר בתמ"ג, 1683). מתיאורו המרתק בספרו "יוון מצולה" אנו למדים על הקעמפים שנערכו בירידים השונים ברחבי אירופה, וכן על שידוכים שנערכו באותם ירידים.

וכך דבריו: "כך היה המנהג עד ט"ו באב או ט"ו בשבט. ואחר כך נסעו הראש ישיבה עם כל בני ישיבה שלו הבחורים והנערים על היריד שהוא יומא דשוקא. בקיץ היו נוסעין על היריד זסלב ועל היריד יערסלב, ובחורף על היריד לבוב ועל היריד לובלין, ושם הייתה רשות הבחורים ונערים שילכו ללמוד באיזו ישיבה שירצו ללמוד שם. והיו בכל יריד ויריד כמה מאות ראשי ישיבות וכמה אלפים בחורים וכמה רבבות נערים וסוחרים יהודים, ועכו"ם להבדיל היו כחול הים, כי מסוף העולם ועד סופו היו באים על היריד.

"ומי שהיה לו בן או בת להתחתן נסע על היריד ושם עשה חיתון, כי כל אחד מצא שם דמיונו וזוגו. ונעשה כמה מאות חיתונים בכל יריד ויריד ולפעמים אלפים חיתונים, ובני ישראל אנשים ונשים היו הולכין ביריד בבגדי מלכות, כי היו חשובים בעיני מלכות ובעיני העכו"ם. ובני ישראל היו רבים כחול הים, ועכשיו נתמעטו בעוונותינו, השם ירחם עליהם'".

• • •

התיאור על בין הזמנים מופיע גם בתקנות הקלויז של העיר מנהיים שבגרמניה משנת תע"ג (1713) בהם נאמר:

"אין רשות להלומדים ולהבחורים לעזוב במשך השבוע את בית המדרש אם לא להכרח ולדבר מצוה [...] אבל בחדשי תשרי וניסן ימי יריד בורנקנורט יש להם רשות ליסע לשם או למקומות אחרים'".

חופה. אילוסטרציה (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
חופה. אילוסטרציה (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
הגדלה

 

• • •

כנגד ימי "בין הזמנים" ללא פיקוח, יצא רבה הנודע של פראג, המהר"ל, שכתב: "ויותר מכל הוא ביטול הלמוד שאין תורתם כי אם באקראי לא תמידים כי אם לתקופת השנה. ואחר כך יקראו דרור לארץ לכנות הזמן 'בין הזמנים', וכל אחד הולך בשרירות לבו הרע שכל זמן שאינו עוסק בדברי הבאי האלו שאין בהם ממש, יחשוב שאין צריך ללמוד כלל וכאילו אין זה זמן לתורה לקרותו 'בין הזמנים'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"ואם הראשונים הנהיגו כך בוודאי היה זה לכמה סבות עצמיות לתורה כידוע. אך עתה אין זה כי אם להסרת התורה לקיים אם תעזבני יום יומים אעזבך, ועל ידי ביטול זה מרגילים עצמם לשחוק וקלות ראש וזולתן מהדברים המגונים".

החזיק כדעה של המהר"ל מפארג, מפרש הגמרא הנודע, רבי שמואל אליעזר איידלס - המהרש"א, שהתייחס לימי 'בין הזמנים' כאחד מפגמי דורו: "ביטול תינוקות של בית רבן הוא מצוי בכל קהילה, גם הבחורים מבטלין רוב הימים ב'בין הזמנים' והולכים ברחובות בביטולים וטיולים".

- לקריאה נוספת: אתר מכוון עד הנה לחקר יהדות גליציה ובוקובינה, מאמרו של הרב ש. מורגנשטרן

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com