לאור ריבוי ההפגנות בזמן האחרון נגד ראש הממשלה נתניהו, הפרקליטות החליטה לפרסם היום (רביעי) הוראות חדשות על הענישה לאלו המשתתפים בהפגנה ומפרים את החוק.
ההנחיה קובעת את ההוראות שיש לבחון בעת קבלת החלטה על העמדה לדין, וזאת בהתאם לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה.
ככלל, קובעת ההנחיה, יש לשקול העמדת אדם לדין בגין עבירה של התקהלות אסורה, כאשר נלוו לה עבירות נוספות או שהיא בוצעה בנסיבות מחמירות, אשר מפורטות בהנחיה.
על פי ההנחיה החדשה, הפרקליטות תתייחס בחומרה לתיקים שבהם מיוחסות לחשודים, מעבר לעצם השתתפותם במחאה לא חוקית, גם עבירות אלימות, כלפי גוף או רכוש (כגון זריקת חפצים על שוטרים, שפיכת מים עליהם, דחיפת מחסומים עליהם וכו'), בהתאם כמובן לרמת האלימות שהייתה במקום.
במקרים כאלו, קובעים בפרקליטות, קיים על פי רוב אינטרס ציבורי להעמיד את החשוד לדין. במקרים בהם מדובר בהפגנה או באירוע מחאה הכוללים מאפיינים של אלימות לגוף או לרכוש מצד משתתפי ההפגנה או המחאה, יש לשקול העמדה לדין בעבירת התפרעות, שהעונש המקסימלי עומד על שנתיים מאסר.
בהנחיה נקבע עוד, כי עבירות שעניינן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (כגון ניסיונות למנוע מהשוטרים לבצע מעצר של הנאשם עצמו או של מפגין אחר שמנסים למנוע את מעצרו), עשויות לבסס אינטרס ציבורי בהעמדה לדין.
במקרה כזה יהיה על הפרקליטות לבחון את נסיבות ההפרעה או ההכשלה, ולדברי הפרקליטות במקרה כזה יש מקום להבדיל בין הפרעה או הכשלה אקטיבית (כגון דחיפת שוטר, ניסיון למשיכת עצור מידי השוטר), שאז הנטייה תהיה להגיש כתב אישום, לבין הפרעה או הכשלה פסיבית, כגון ישיבה במקום וסירוב להתלוות לשוטר, שאז ייבחנו כלל נסיבות המקרה.
באשר לעבירת העלבת עובד ציבור, נאמר בהנחיה כי העמדה לדין בעבירה זו היא עניין מורכב, הן לאור הפסיקה בעניין והן לאור הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי ותינקט זהירות רבה בשימוש בה.
ההנחיה קובעת נסיבות נוספות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על העמדה לדין, ובהן אופי ההפגנה ונסיבותיה, אשר ייבחנו לפי רמת האלימות שבה.
מה ייבחן? היקפה של ההפגנה והזמן שלה; הקושי של השוטרים להשתלט על המפגינים; המידה בה הופר הסדר הציבורי והנזקים שנגרמו בעקבות ההפגנה.
כמו כן, גם ייבחן מיקום ההפגנה (מיקום בעל רגישות מיוחדת או עיתוי חריג אשר מקשה על המשטרה לשמור על ביטחון האזרחים יהווה שיקול להגשת כתב אישום); מידת הפגיעה בסדרי התנועה; הפגיעה ברכוש הציבורי; תכנון וארגון הפגנה שמתוכנן לבצע בה פעולות המהוות עבירה על החוק; שלהוב הנוכחים למעשים החורגים ממעשי מחאה לגיטימיים; התנהלות פסולה של שוטרים במהלך ההפגנה; גיל החשוד; תיקים קודמים במידה והיה לחשוד ועוד.
בהנחיה צוין, שבעת שקילת אפשרות הגשת כתב אישום, על הפרקליט לתת את דעתו לחשיבותה של מדיניות אכיפה אחידה, הן בהיבט של ההחלטות שהתקבלו ביחס לחשודים אחרים באותו אירוע, והן ביחס להחלטות עקרוניות שהתקבלו ביחס לחשודים באירועי מחאה אחרים בהם בוצעו עבירות בעלות אופי דומה.
במפלגת הליכוד זעמו על הודעת הפרקליטות ואמרו: "בתקופה שבה צריך אחדות בעם, מפלגת הפרקליטות והיועמ"ש מעודדים אנרכיה - ושהמדינה תלך לפח - רק בגלל הרדיפה האובססיבית שלהם נגד נתניהו".