אאא

היום שוב זה קרה. הרב שי אוחיון, אב לארבעה ילדים קטנים, שהלך ברחוב ולא עשה שום דבר נרצח על ידי תושב שכם.

לא עבר זמן רב ומיד שמענו בכלי התקשורת כי "המחבל סובל מבעיות נפשיות" ואף צוין כי "הוא טופל באחרונה על ידי גורמי בריאות ורווחה ברשות הפלסטינית".

כמעט לאחר כל פיגוע במהלכו נרצחים או נפצעים יהודים, אני שומע דיווחים כי מדובר באדם שסבל מבעיה נפשית כזו או אחרת, רב עם אשתו, רב עם אמא שלו וכל מיני סיפורים הזויים.

 כך "נמלט" המחבל מזירת הדקירה (באדיבות חברת נתיבי ישראל)

רק שיש משהו אחד שאני לא מבין.

אם אתה סובל מבעיה נפשית, למה לא יצאת לרצוח מישהו בכפר שלך? חבר שלך לעבודה? למה תמיד הבעיה הנפשית הזו נגמרת ביהודי שנרצח? למה כשאני רב עם בת הזוג שלי אני לא יוצא לרצוח אף אחד ובטח שלא פלסטינים?.

בואו נודה על האמת.

פלסטינים יוצאים לרצוח כי זה מה שמלמדים אותם מגיל קטן. מהללים אותם ומשלמים להם ולמשפחתם משכורת חודשים.

לא כי הם סובלים מבעיה נפשית, לא כי הם רבו עם אבא שלהם ולא שום דבר אחר. אז חלאס עם החרטא הזאת.

שי אוחיון. יהי זכרך ברוך.