אאא

הסגר הלילי על הערים והשכונות החרדיות מסכן לדברי הרופאים את בריאותם של התושבים החרדים ששעות הלילה הן שעות הפעילות הגופנית שלהם.

רוחמה פרנקל, דיאטנית חרדית, וחברה באיגוד רופאי בריאות הציבור, מתריעה כי הטלת סגר משעות הערב המוקדמות עלולה באופן פרדוקסלי להגביר את הסיכון להדבקה ותחלואה קשה של הציבור החרדי בקורונה וזאת על רקע הגבלתם של אלו המקפידים על אורח חיים בריא ופעילות גופנית, להמשיך בפעילותם.

פרנקל מסבירה, כי סדר היום המגזרי, מאפשר לעשות פעילות גופנית בעיקר בשעות הלילה לאחר סדר שלישי כך שהסגר פוגע בנושא זה באופן ישיר וממשי.

בפנייתה אל נציגי הציבור החרדי בכנסת, ביקשה מהם לפעול להסרת המגבלה מעבר למרחק המותר, שכן הסגר מציב את הציבור החרדי במיוחד אלו שסובלים מהשמנה ותחלואה כרונית, בסיכון מוגבר להידבקות ותחלואה קשה בקורונה.

פרנקל מסבירה, כי יש לאפשר לאנשים להגיע למרחבים פתוחים או פארקים, לצורך הליכה, ריצה או כל פעילות אחרת שאינה כוללת מגע בין אנשים שאינם בני בית. לפעילות במרחבים פתוחים יש גם תועלת רבה בחיזוק המערכת החיסונית הגופנית והנפשית.

"בעבודתי היומיומית בקופת חולים, אני פוגשת במטופלים, שבעקבות העדר  שגרה של פעילות גופנית ותזונה נכונה, חל אצלם שיבוש במדדים המטבולים של סוכרים, יתר לחץ דם, משקל ועוד. עבורם – הסרת המגבלה על המרחק הינה אקוטית", היא טוענת.

עמדתה היא גם עמדת איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, שהתריע בפני וועדת הקורונה בכנסת, כי הגבלות על פעילות גופנית גורם נזק לבריאות הציבור וכי הגבלת פעילות הספורט למרחק של 100 או 500 מטר משמעותה צמצום הפעילות הגופנית ולכן פוגעת בבריאות הציבור ועלול להגביר את הסיכון להפצת נגיף הקורונה.

מדינות רבות בעולם שעושות סגר, מחריגות את הפעילות הגופנית  תוך שמירה כמובן על ריחוק חברתי, בגלל ההשפעה האקוטית שלה על תחלואה.

מנתונים מחקריים  שנאספו בישראל ובעולם, עולה ששיעור התחלואה הקשה והתמותה מקורונה בקרב אנשים, כולל צעירים, שסובלים מהשמנה ותחלואה כרונית הוא כפול בהשוואה לאנשים אחרים. ופעילות גופנית קבועה, עם תזונה נכונה, הינם קו ראשון במניעת תחלואה כרונית. תזונה לקויה והעדר פעילות גופנית הוכחו כגורמי סיכון מובהקים לתחלואה כרונית ומכך לעליה בסיכון להידבקות בקורונה.