אאא

בעקבות התפטרותו של שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן: בדרך כלל היה ראוי לומר לכבוד השר, שלא נוטשים ספינה בשעת משבר, לא הרב חובל, וגם לא זה שהוא חובל - בהוראת הרב שלו.

אך השר ליצמן, גם בהיותו שר הבריאות, הניח, ויש שיאמרו הזניח את ניהול המשבר בידיו של מנכ"ל המשרד – משה בר סימן טוב, שבעצם מילא תפקיד של שר ומנכ"ל גם יחד.

הוא זה שעמד מול הציבור, הוא זה שישב עם ראש הממשלה בהחלטות קריטיות, וכמובן גם הוא זה שעמד מול מצלמות התקשורת.

ואיך לא, הוא גם זה שחטף מהשר שלא גיבה אותו בשעת אמת.

פעם אחת הוא כן הופיע לצד ראש הממשלה זה היה במסיבת עיתונאים, במוצאי פורים, כשליצמן היה עטור בספודיק, שהתאים במיוחד למסיבה שהעיתונאים עשו ממנו לאחר מכן, ולא רק... אלא גם מהתוכן שנאמר בו.

 צפו: ליצמן במוצאי פורים עם השטריימל (לע"מ)

אינני יודע מה עובר במוחו של גמזו, האם הוא שונא חרדים, והאם שנאתו מעבירה אותו על דעתו, עד כדי כך, שהוא מנצל את הבמה שנתנה לו, כדי לנגח שת קהל יעד שנאתו, בעיתוי הכי הכי, שהוא בעצם ימי התפילות בימים הנוראים ובהתנהלות הציבור בחגי תשרי תשפ"א בכללם.

רק שמבדיקתי עולה, כי הגורמים המקצועיים, שליצמן מן הסתם מכיר איכשהו ממסגרת העבודה שלו הקודמת במשרד הבריאות, הם אלו שקובעים את המתווה וההנחיות המתגבשות ופרופ' גמזו, מנווט את ניהול המלחמה בנגיף.

נכונה העובדה שיש מי שקובע מהו קודש ומהו קודש הקדשים, שבגינה שווה אפילו לחלות בקורונה, בגדר של 'טוב למות בעד ארצנו' ובמדינה דמוקרטית כמו שלנו, מי שקובע באמת, הם לא נבחרי הציבור שנבחרו ברוב קולות על ידי העם, אלא בתי המשפט, בדגש על שופטי בג"ץ.

הם מחליטים מה טוב לנו, מה חשוב לנו כעם וכמולדת. מהי המורשת שלנו ומאידך, מהם הדברים הזניחים שחשיבותם אם בכלל, שואפת לאפס.

והם כבר קבעו, שזכות הציבור להפגין – היא זכות קיומית, משל היה חמצן מתוך האוויר לנשימה, שכולנו שואפים לריאותנו, כדי לחיות, לא פחות.

ובכן המפגינים המעורטלים או המטורללים גם יחד, הם הדמוקרטיה במיטבה, הם ורק הם מחזיקים את המדינה והעם, ואי אפשר בלעדיהם.

עד כדי כך, שלמרבה הפלא, היה מי שהוציא הודעה כי דווקא מההפגנות בבלפור, אין אפילו לא חולה או נדבק אחד.
ממש מעשה ניסים, חיבור של משפט ותקשורת מגמתית – אך לא זה הנושא.

אך גם נכונה העובדה שחגי ישראל, איננו רכושו הפרטי של הציבור שלנו הציבור החרדי, חגי תשרי, ובתוכם הימים הנוראים, הם חלק אינטגרלי של רוב הציבור בישראל.

אני ממש תומך בהחלטת השר להתפטר, רק שנדמה לי כי העיתוי היה צריך להיות מזמן, בעצם בו ביום שבו פורסם על כך שהוא השתתף בתפילות בניגוד להנחיותיו שלו עצמו, כשהוא יושב על כס שר הבריאות במשרה מלאה.

זו הייתה הזדמנות פז עבורו לקחת אחריות על מעשהו שהוא מעשה שלא ייסלח על פי כל קנה מידה, על אבסורד שגם החליא אותו בקורונה, וגם בנוסף גרם והביא לזלזול בקרב הציבור ממנו הוא בה, בהנחיות המקצועיות בנושא הקורונה, בטוענה כי 'אם בארזים נפלה שלהבת – מה יגידו אזובי הקיר'.

היה מצופה מהשר שהיה עד לא מכבר אמון על תחום הבריאות במדינה, שיזכור ויבין שמדובר בחיי אדם – לא פחות, גם אם בקצוות יש הפרות בתצורת הפגנות הזויות, עדיין יש בני אדם חולים ומתים מנגיף הקורונה, וקיום התפילות שהם חשובות לכולנו, עדיין הם תחת הצו התורני, של 'פיקוח נפש דוחה שבת', ואפשר לקיימן באופן צנוע יותר מבחינת רוב המשתתפים גם יחד, במקומות סגורים, גם אם הם בתי כנסת שהם בהגדרתם 'בית מקדש מעט'.