אאא

אנשי אקדמיה בכירים שיגרו היום (שני), מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ודרשו ממנו, למנות מישהו אחר במקומו שיחקור את תיק הצוללות נגד נתניהו וזאת בשל טענה לניגוד עניינים

מי שמייצג את האנשי האקדמיה ופעילים במחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא עורך הדין דניאל חקלאי שדורש בשמם,  להעביר את הטיפול בפרשות הצוללות וכלי השיט בהיבט של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לידי בכיר אחר במשרד המשפטים, במידה ולא, הם יעתרו לבג"ץ.

אנשי האקמיה אף דורשים לפתוח בחקירה פלילית של פרשת הצוללות, לטענתם לאור קיומן של מכלול ראיות מובהקות נגד ראש הממשלה ואחרים בהקשר זה.

במכתב טוען העורך דין, כי למנדלבליט יש ניגוד העניינים מכיוון שבזמן מכהונתו כמזכיר ממשלת נתניהו ניתן האישור הסודי מידי נתניהו לקנצלרית גרמניה מרקל, למכירת צוללות למצרים, תוך העלמת עובדת מתן האישור מעיני שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל הים ובכירי מערכת הביטחון האחרים.

לטענתם, קיים חשש שמנדלבליט ידע שנתניהו מאשר את מכירת הצוללות מאחורי גבם של בכירי המערכת, והוא היה שותף לכאורה בהעלמת עובדה זו, ולכן הוא נמנע עד היום מפתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנדון.

בסביבת הפונים למנדלבליט אומרים כאמור, כי מכיוון שיש חשש להתיישנות בפרשת המניות, שאמורה לחול ביום 29 בנובמבר, בעוד פחות מחודשיים וחצי. לכן, במידה ולא תתקבל תשובה לפנייה בתוך שבוע, תוגש עתירה לבג"ץ נגד מנדלבליט. לעתור לבג"צ בתוך כשבוע ככל שלא יקבלו מענה לפנייתם.

עיקרי החשדות בתיק הצוללות

תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף: בתקופה הרלוונטית שימש בתפקיד מנהל וועדת חוץ וביטחון של הכנסת ובהמשך כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואף היה מועמד רה"מ לראשות המל"ל. על-פי החשד בר יוסף הוא שהציע לגנור לסייע בידו להפוך לנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; סייע ודחף בפועל למינויו אל מול גורמי ביטחון וממשל; ופעל במסגרת תפקידו לאורך התקופה הרלוונטית לקידום עסקאות הרכש של כלי שייט; וזאת תוך דרישה לקבל תמורה מגנור כנגזרת מעמלות הסוכן שקיבל מהתאגיד - בין במישרין, בין באמצעות מקורבו תא"ל (מיל') שייקה ברוש, ובין באופנים אחרים.

תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש – מקורבו וחברו הקרוב של בר יוסף:  שימש בתקופה הרלוונטית איש עסקים פרטי, כאשר עפ"י החשד "הוכנס" בכוונת מכוון על-ידי בר יוסף, כגורם מתווך בין בר יוסף לגנור במהלכה של עסקה לרכישת כלי שייט, וזאת על מנת לטשטש את הקשר השוחדי בין השניים. בהמשך, לפי החשד, נחתם בין גנור לברוש הסכם ייעוץ פיקטיבי על סך 120 אלף אירו, אשר נועד להוות כסות להעברת כספי השוחד כאמור.

אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום: עפ"י החשד בעת שכיהן כמפקד חיל הים פעל ביחד עם בר יוסף לכך שגנור ימונה כנציג התאגיד הגרמני במקומו של ברקת; כן פעל במסגרת תפקידו בעניין עסקאות רכש מהתאגיד. לאחר שחרורו משירות צבאי קיבל מרום כתמורה, לכאורה, כספים מגנור וזאת בכסות של שירותי ייעוץ שלכאורה סיפק לגנור, בסך מצטבר של כ- 600,000 ש"ח (כ- 120 אלף אירו).

עו"ד דוד שמרון – שותפו של עו"ד יצחק מולכו במשרד עורכי דין, קרוב משפחתו של רה"מ נתניהו ועורך דינו הפרטי של רה"מ ורעייתו: עפ"י החשד, עו"ד שמרון פעל בשליחותו של גנור בהיותו נציג התאגיד הגרמני, על מנת לקדם את עסקת ספינות המגן בין ישראל לתאגיד, תוך שהוא עושה שימוש במשתמע במעמדו ובקרבתו לרה"מ, אל מול גורמי ממשל ועובדי ציבור מולם פעל – ובהם יועמ"שים במשרד הביטחון, מנהלת הרשות לשת"פ תעשייתי והשקעות זרות במשרד הכלכלה ושותפו למשרד עו"ד מולכו, בהקשר לתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ בעניינים מדיניים – וכל זאת מבלי שדיווח על כך ליועמ"שית משרד רה"מ ובניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד.

בתמורה לפעילותו כאמור בשליחותו של גנור, קיבל עו"ד שמרון עפ"י החשד מגנור תשלומים שהוגדרו כ"שכר הצלחה" במספר פעימות ובסכום המצטבר לכדי כ- 270,000 ₪, כאשר תשלומים אלה ניתנו הלכה למעשה עבור "פתיחת הדלתות" והשפעה על עובדי הציבור למען קידום ענייניו של גנור בעסקה לרכישת כלי השייט, ועל כן מעשיו עלו לכאורה לכלל "תיווך לשוחד".

בנוסף, עפ"י החשד פעל עו"ד שמרון בשליחותו של גנור לקידום עסקת השקעת כספי קרן גרמניה-ישראל למדעים בסך 100 מיליון דולר בבנק "קרדיט סוויס" השווייצרי, בכך שנכנס בנעליו של גנור כמתווך פיקטיבי על מנת להסוות את מעורבותו של גנור בעסקה לאור ניגוד עניינים שחל בינו לבין יו"ר הקרן עתליה רוזנבאום – תוך שעו"ד שמרון מציג מצג שווא בפני גורמים בנקאיים בארץ ובחו"ל אודות מעורבותו האמיתית בעסקת ההשקעה. בתמורה לכך, על פי החשד – קיבל עו"ד שמרון במרמה עמלת תיווך בשיעור 20% מכספי ההשקעה, אותה העביר לגנור (בקיזוז 20% שכ"ט), וזאת כנגד הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור שירותי "ייעוץ" שלכאורה גנור סיפק למשרד עוה"ד.

עו"ד יצחק מולכו:  שותף-מנהל במשרד עורכי הדין שמרון-מולכו. עפ"י החשדות שנחקרו, בעת ששימש בתפקידו הציבורי כיועצו ושליחו המיוחד של רה"מ נתניהו לעניינים מדיניים ולמו"מ עם הפלשתינאים, נפגש עו"ד מולכו במהלך שנת 2012 עם גנור, לקוח המשרד, לבקשתו של שותפו למשרד עו"ד שמרון. עפ"י החשד במהלך מפגש זה דנו עו"ד מולכו וגנור בדרישת גרמניה להסרת חסמים מדיניים כתנאי לקידום מתן המענקים לטובת מימוש עסקה לרכישת כלי שייט ועסקאות כלי שיט עתידיות. עפ"י החשד עו"ד מולכו לא דיווח על הפגישה ליועמ"ש משרד רה"מ בניגוד למוטל עליו מכוח הסדר ניגוד העניינים החל על משרד עוה"ד מתוקף תפקידו הציבורי האמור, ולכאורה אף היה מעורב בניסיונות להסרת חסמים מדיניים כאמור בהקשר לפלשתינאים.

השר (לשעבר) אליעזר (מודי) זנדברג: עפ"י החשד בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד, פעל לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט – וזאת בתמורה לכספי שוחד שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ- 100,000 ₪.

דוד שרן: בתקופה הרלוונטית שימש ראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובהמשך כראש הסגל של רה"מ בנימין נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. על פי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של גנור בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013 – 2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ- 130,000 ש"ח, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו ע"י שרן במטרה להסוות ולטשטש את הקשר השוחדי בינו לבין גנור.