אחרי הגל הראשון, נערך בעיר בני ברק סקר סרולוגי, בהשתתפות 3,500 מתושבי העיר. תוצאות הסגר, פורסמו היום לראשונה על ידי אהרן רבינוביץ ועידו אפרתי בעיתון הארץ.
בהתבסס על הנתונים, מעריכים במשרד הבריאות כי כ30% מתושבי העיר בני ברק חלו בנגיף. את הסקר אנשי הצוות לטיפול במגפות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עיריית בני ברק.
אצל 14.6% מהנדגמים נמצאו נוגדנים - מה שהעיד כי נדבקו בקורונה. אך באותם ימים, היו בבני ברק 10,000 חולי קורונה מאומתים.
מאז, ינק מספרם לכ-22 אלף נשאים, ובמשרד הבריאות מעריכים כעת כי שיעור התחלואה הוכפל בהתאם, ועומד כאמור על כשלושים אחוז.
במהלך דיון שנערך בנושא בשבוע שעבר, בו הציגו אנשי הלמ"ס את הנתונים, התפתח דיון בשאלה האם בבני ברק יש כבר חיסון עדר חלקי.
אך בכיר באחד מהצוותים המייעצים למשרד הבריאות אמר ל"הארץ" כי חסינות עדר תושג רק כאשר יהיה חיסון יעיל מקורונה.
לדבריו, "אין בסיס למושג חסינות עדר בקורונה. זה מושג תיאורטי שנלקח ממחלות אחרות. אף מדינה לא מתקרבת ולא התקרבה ל-60% הקלאסי ולא ל-30-40% הספקולטיבי המנחש חסינות. כרגע הכל ספקולציות מסוכנות".
בנוסף, משרד הבריאות פרסם היום את התוצאות הארציות. על פי הסקר, שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% (5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסייה הכללית בישראל).
בגברים היה שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). ילדים בקבוצת הגיל 10-18 שנים הציגו את שיעור ההימצאות הגבוה ביותר (8.1%).
שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר (9.5%), מחוז מרכז (2.9%), מחוז תל אביב (2.2%) מחוז צפון (1.9%) ומחוז חיפה (1.1%).
בישובים גדולים (מעל 50,000 תושבים) היה שיעור ההימצאות 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%).
ביישובים לא יהודים היה שיעור ההימצאות 2.1%, ביישובים יהודים 3.6% וביישובים עם אוכלוסייה מעורבת 5.5%. שיעור ההימצאות בישובים חרדים היה גבוה פי 5 לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדים. בישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים.
ממצאי הסיקור מלמדים כי שיעור החשיפה בישראל רחוק ממה שיכול להיות מוגדר כ"חסינות עדר". יתרה על כן, רמת נוגדנים גבוהה בדם אינה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח ארוך. בהתאם לכך, משרד הבריאות חוזר ומדגיש את החשיבות של עטיית מסיכות, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על הגיינת ידיים, גם בקרב מי שנמצאו נוגדנים בדמו.
סקר זה מצטרף לסקר נוסף אקראי שבוצע במהלך הגל הראשון בבני ברק והנהלת משרד הבריאות לומדת את התוצאות. ייתכן כי הבדיקה הסרולוגית תאומץ בזמן הקרוב כשיטה לזיהוי בני אדם שנדבקו בעבר במחלה והיא תסייע לזהות מחלימים מהמחלה וקיצור/מניעת בידוד בבני אדם שחלו בעבר והחלימו.
שר הבריאות אדלשטיין: "אני מודה למבצעי הסקר ולמשתתפים בו. ישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם בביצוע סיקור סרולוגי בקנה מידה לאומי ובהיקף נבדקים נרחב כל כך. הסקר הוא חלק מהמאמצים של משרד הבריאות למצוא עוד שיטות חדשניות לאבחון מחלת הקורונה והחולים בה, לרבות סקר עולמי ורציף לאיתור אמצעים מתקדמים ואמינים לזיהוי מהיר של המחלה בקרב הנבדקים".