אאא

אינני רופא, לא מבין ברפואה ולא מתיימר להבין. זו הסיבה שאני נצמד להוראת הרבי שלי, הרבי מליובאוויטש, שהורה כי בכל בעיה רפואית של אדם עליו להיוועץ בשני רופאים מומחים. במקרה של חילוקי דעות: "יבוא השלישי ויכריע ביניהם".

אני לא איש ביטחון, לא מבין בטקטיקות מלחמה ומעולם לא ניהלתי צבא. זו הסיבה שגם כאן כהוראת הרבי, אני מגבש את דעתי בנושאים אלה כאשר הם עומדים על הפרק, כמו בזמני מלחמה, בחירות או "הסכמי שלום" למיניהם, בהתאם לדעתם של המומחים בתחום.

עסקים אני עושה מדי פעם, אך עדיין אני לא מחשיב את עצמי כמומחה גדול.

שוב, התייעצות עם מומחים ועדיף ידידים המכירים אותי ואת המתאים לי, היא הדרך הנכונה לקבל את ההחלטה הנכונה. נדל"ן, ניירות ערך, מסחר וכו'. ההוראה היא ברורה: אם אתה לא מומחה בתחום, התייעץ עם כאלה!

אני רב. קיבלתי סמיכה לרבנות ומעל לעשר שנים חלק הארי מזמני מוקדש לעיסוק בתחום.

עם כל זה, כשמתעורר ספק הלכתי או השקפתי בנושא בו אינני בטוח או אינני מבין אני מתייעץ עם רב מומחה בתחום. למה? בראש ובראשונה כי זוהי הוראת הרבי והתורה: "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (אבות א. טז.) וכפשוט זהו הדבר ההגיוני ביותר לעשות.

רגע. מומחים לא יכולים לטעות? בוודאי שכן. הרבי מסביר שצריך להקשיב למומחים לא רק בגלל שהם מומחים אלא בגלל שכך קבע הקב"ה, שהדרך הנכונה להתנהלות בעולם היא בהקשבה להם. אז צריך לסמוך על הקב"ה שיעביר דרכם את המסרים הנכונים, וממילא לאחר הקשבה וציות להם יבואו התוצאות הטובות ביותר.

לאחר שאמרנו את כל זה הגיע הזמן ל"אבל", אבל גדול...

תנאי חד משמעי ולא מתפשר התנה הרבי לכל ההנחיות הללו: המומחים לסוגיהם השונים מחויבים לייעץ אך ורק תוך שיקולים מקצועיים בלבד. כל שביב של אינטרס זר (כמו פוליטיקה למשל) שייכנס לתוך הייעוץ יפסול אותו מעיקרו.

דוגמא: במשך השנים בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים, ממשלות ישראל דיברו על גורל "השטחים הכבושים". הרבי דיבר כל העת בחריפות גדולה על כך שהפרמטר היחידי בנושאים הללו חייב להיות ביטחוני ועל כן מחויבים לשאול את חוות דעתם של אנשי המקצוע העוסקים בביטחון. כשהביאו לפני הרבי חוו"ד של אנשי ביטחון הטוענים שאפשר ואף צריך להחזיר שטחים לאויב הערבי קבע הרבי כי דעות אלו נגועות בהשקפות פוליטיות ואינן מקצועיות. אלוף בצה"ל שמכוון למצוא חן בעיני פוליטיקאי כזה או אחר לצורך קידומו לא יכול לתת חוו"ד נקייה משיקולים זרים המתאימה לצרכינו. "שאלו את מפקדי השדה" אמר הרבי, הם אנשי המקצוע האמיתיים, הם יגידו לכם את האמת על הסכנה בהחזרת שטחים אסטרטגיים לידי האויב.

אגב, היו רבנים שפסקו כי מבחינה הלכתית מותר ואף צריך למסור שטחים בטענת "פיקוח נפש" כמובן.

הרבי דיבר אז בכאב על כך שפסיקות הלכה שכאלו דינם כחוות הדעת הנ"ל שאין להקשיב להם, היות ואף הם נגועים משיקולים ואינטרסים פוליטיים וכלכליים ומשכך פקעה מהם מקצועיותם וממילא חובת הציות להם.

שונה אבל דומה אפשר למצוא בנושאי רפואה. הרבי חזר שוב ושוב על אמרת חז"ל המפורסמת על המילים מספר שמות: "ורפא ירפא" - "מכאן שנתנה התורה רשות לרופא לרפאות"... לרפאות אמר הרבי, לא להמית. הדברים נאמרו בקשר לתחביב המוזר של רופאים לחזות תחזיות. ההוא יחיה כך חודשים וההיא תחיה כך שנים וכו'. לרופא יש סמכות מקצועית לחוות דעת בכל הקשור לדרכי רפואתו של אדם, אך אין לו שום סמכות לחוות דעת על אורך חייו.

תקופת הקורונה שהפציעה לחיינו באדר שנה שעברה הקפיצה לקדמת הבמה את ה"מומחים".

"אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים". כך אומרת לנו הגדה של פסח כשהמסר הוא ברור: קצת צניעות... עם כל המומחיות שלך עבד היית בעבר והאמת היא שלפני בוראך אתה עדיין עבד.
כשנוצרים ניגודי אינטרסים כבירים כמו לימוד תורה, קיום מצוות, בריאות, כלכלה, חינוך, חירות הפרט והכלל ועוד ועוד חייבים לגשת אליהם בחרדת קודש ובהכנעה של "הנני העני ממעש".

תבוא ותאמר בריאות מעל הכל. נכון אבל, אולי שמירה על בריאות האחד פוגעת אנושות בבריאותו של האחר? הייתי עד לאי טיפול כראוי בהתקף לב של אדם שהיה בבידוד כי הגיע מחו"ל ושמא הוא חולה בקורונה. 4 צעירים חסונים אנשי מד"א (אני לא מאשים אותם אם אלה ההוראות שקיבלו) התלבשו במיטב מלבושי ההגנה במשך דקות ארוכות מתחת לביתו של אדם תוך כדי שהוא חווה אירוע לבבי שהביא למותו. 

לאחר שהמתינו בקבורתו עוד 5 ימים הסתבר לבסוף שקורונה לא הייתה לו אבל מזל רע היה ועוד איך...

פגיעה בכלכלה היא לא פגיעה בבריאות? כשמיליונים מאבדים את פרנסתם זה לא נוגע ישירות בבריאותם? מספר ראיונות עם רופאים בתקשורת אומרים מפורשות את המובן מאליו: סף החרדה והמצוקה הנפשית בנסיקה עקב המגבלות והסגרים. הדברים הללו מובילים ישירות לבעיות רפואיות לבריאים והחמרה רצינית ביותר אצל אלו הסובלים מבעיות אלה בשגרה.
אגב, כשמדינה מפסיקה לקבל מיסים מאותם מיליונים שאינם עובדים, כמה קיצוצים היא תאלץ לעשות באותה מערכת בריאות שכעת מנסים להציל?

ישנו סיפור מצמרר על רעב שנמשך שלוש שנים בתקופת שלטונו של המלך דוד. כשדוד שאל את ה' מדוע נפלה עליהם הצרה הזו הוא נענה כי זו תגובה משמיים על מעשה שאול "שהמית את הגבעונים". הגבעונים היו קבוצת גרים מנודים ששימשו כחוטבי עצים ושואבי מים עבור המשכן שעמד בשילה. שאול לא הרג אותם, הוא הרג את הכוהנים שעבורם הם עבדו. במילים אחרות, הוא הרג את פרנסתם. מבחינת הקב"ה זהו מעשה בלתי נסלח שגרר רעב מתמשך לכל ישראל ולאחריו נקמה מזעזעת בילדי שאול.

הבנתם? לקיחת פרנסה מאדם שווה ללקיחת חייו.

חינוך. "הצרה הכי גדולה היא מערכת החינוך", "זו היא מפיצת הקורונה מספר אחת" כך אומרים לנו המומחים. שוב, יומיים למחרת ההצהרה הפומפוזית הזו מתפרסם מחקר חדש (באותו ערוץ תקשורת...) על כך שילדים מגיל גן ועד 10 כמעט ולא מדבקים ואין סיבה להשבית להם את סדר היום.

אך אני את טיעוניי תולה באילנות אמתיים ויציבים יותר. "אין העולם מתקיים אלא על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן", בשביל בניית בית המקדש גברים ונשים מפסיקים כל פעילות אחרת והולכים לסייע, היחידים שממשיכים כרגיל אלה הילדים. דורות על גבי דורות מסרו נפשם בפועל ממש - לא "חשש בריאותי" אלא מסירות נפש וודאית שלהם ושל אחרים - מלמדים והורים שנתנו הכול פשוטו כמשמעו בכדי שילדיהם ילכו לקבל חינוך יהודי ב'חיידר'.

מספיק לקרוא את משלו המפורסם של רבי עקיבא כשנשאל מדוע הוא מתעקש ללמד תורה ברבים ובכך להכעיס את הרומאים? "למד תורה בביתך ותרוויח פעמיים" הפצירו בו. ענה רבי עקיבא: שועל ראה קבוצת דגים הבורחת מרשתות הדייגים. בואו למאורתי אמר להם ותיפטרו מאימת המוות. טיפש, ענו לו הדגים, כאן אנו מסתכנים אך לפחות חיים. במאורתך סיכון לא יהיה אך גם חיים לא...

רבי עקיבא סיים את חייו בדעה ברורה וצלולה שיש דברים שעליהם לא מוותרים אפילו במחיר החיים.

גם במקרה הזה עולה השאלה האם פגיעה בחינוך אינה פגיעה בבריאות? האם השבתת מערכת לימודים חודשים ארוכים והפקרת (כן הפקרת, כי חינוך ביתי מעולם לא היה פתרון ובוודאי לא בימינו) מאות אלפי ילדים לעולמות תוכן מפוקפקים ולחיפוש תעסוקה מתמשך אינו סכנה בריאותית? אולי "המומחים" פשוט חושבים שבית הספר הוא רק בייביסיטר ועל זה אפשר לוותר...

תפילות. בתי כנסת. ישיבות. "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". נכון, פיקוח נפש דוחה (כמעט) את כל התורה כולה, אבל הדבר מזכיר את המשל המפורסם על היהודי ששט בספינה וכשסער הים צעק רב החובל כי כל נוסע יזרוק חפץ אחד מחפציו למים. עמד היהודי וזרק את תפיליו כי הרי בעבור "פיקוח נפש" אין ברירה. מה לגבי מגוון חפציו האחרים? שאלה טובה.

כשאתה חי בתודעה ש"הם חיינו ואורך ימינו", הדבר האחרון שאתה מוותר עליו זה מקור החמצן שלך. אחרי הקניונים, המסעדות, חדרי הכושר, הבריכות, ההפגנות וכו'. לאחר שתסגור את הכנסת תחשוב על סגירת בתי הכנסת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אך כפי שציינתי קודם, מומחים טובים כל עוד הם מייעצים באובייקטיביות מוחלטת. ברגע שנכנסים סדרי עדיפויות שנובעים מהשקפה זרה, אין למומחה שום יתרון על כל אדם פשוט מהרחוב שהשקפתו שונה מהשקפת המומחה.

מזכירים לנו כי 100 שנים לא הייתה מגיפה שכזו בעולמנו. אולי, רק שכחו להזכיר שמצב הרפואה בימינו לעומת מצב הרפואה לפני 100 שנה הוא כהשוואה בין מכונית צעצוע לחללית.

פוליטיקה וביטחון, פוליטיקה ופרנסה, פוליטיקה ובריאות, פוליטיקה ודת, מדובר על קומבינציה מסוכנת שרבים חללים הפילה.

רק תפילה אשא: ריבון העולמים "יעלה ויבוא ויגיע ויפקד זיכרוננו וזיכרון משיח בן דוד עבדך, מלוך על העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך, ויידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' א-לוהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".