אאא

בית משפט העליון דחה היום (ראשון) את ערעורו של המקובל רבי יקותיאל אבוחצירא וקבע כי עליו לשלם מס על הכנסות בסך 4.7 מיליון שקל, סכום שקיבל מחסידיו מאז שנת 2003 עד שנת 2009.

השופט מני מזוז כתב את פסק הדין, עליו הוסכם פה אחד. בין היתר ציין כי בנימוקי השומה נקבע, כי מדובר בכספים שהתקבלו אצל הרב אבוחצירא תוך שימוש במעמדו כמנהיג רוחני ובהשפעתו על קהל מאמיניו, לצורך הפקת הכנסות אישיות לו ולבני משפחתו; כי הרב פועל לשמר את מעמדו כמנהיג הרוחני של קהילתו באמצעות קבלת קהל ומתן ברכות ועצות לציבור חסידיו ומאמיניו בנושאים שונים, עריכת הילולות, השתתפות באירועים משפחתיים של מאמיניו, לרבות בחו"ל; וכי הרב מבצע גם פעילויות אקטיביות לשם הפקת ההכנסות, לרבות פעולות בעלות אופי עסקי, כגון יצירת קשר בין קהל מאמיניו לבין אנשי עסקים.

בערעור טען הרב מנגד, כי אינו נותן שירותי דת ולא מפיק הכנסות מפעילותו כמנהיג רוחני; כי אין בביתו קבלת קהל, מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור; וכי נוכחותו באירועים שונים לא מהווה שירות. לטענתו, הגידול בהונו נובע מכספי ירושה שקיבל, ממתנות בסכומים ניכרים שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, אשר שימשו בין היתר לרכישת דירות עבורם, וכן מכספים שניתנו לו כמתנות, כמחווה רגשית על רקע חברי ואמוני, וללא כל תמורה מצדו, ועל כן אין לראות בהם כהכנסה ממשלח יד, ואין לחייבם במס.

"השאלה העומדת להכרעתנו היא אפוא, האם התקבולים שקיבל הרב אבוחצירא כאמור לעיל, ואשר שימשו אותו ואת בני משפחתו, להבדיל מכספים שנתרמו ושימשו לצרכי הקהילה, מהווים הכנסה חייבת במס על פי סעיף 2 לפקודה, כטענת פקיד השומה, או שמא מדובר בתקבולים המהווים מתנות ותרומות פטורות ממס, כטענת הרב?".

אחרי דיון משפטי פוסק השופט מזוז כי אמנם הכספים ניתנים לכאורה לפי נדבת ליבו של הנותן, ולא לפי התחייבות משפטית, אך נקבע כי הדבר נעשה על פי הנהוג ומתוך ציווי פנימי עמוק הנובע מאמונה, ואין מדובר בנדיבות ללא תמורה, ואף מצד המערער קיימת ציפייה, המעוגנת במסורת, לקבלת הכספים במתווה האמור, אשר ישמשו אותו כמקור פרנסה לו ולמשפחתו.

"גם אם בראייתו הסובייקטיבית של המערער, פעילותו היא לשם שמים, ולא לצורך הפקת הכנסות, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי אגב פעילות זו מופקת לטובתו הכנסה קבועה החייבת במס. יודגש כי אין בקביעה כי מדובר בפעילות שהיא בגדר "משלח יד" משום זילות מעמדו או פעילותו של המערער כרב וכמנהיג רוחני של ציבור מאמיניו. המדובר הוא אך בקביעה פורמלית של סיווג הכנסותיו לצרכי דיני המס, הא ותו לא".

משיקול זה, ורבים נוספים, הוא פוסק כי  צדק פקיד השומה כאשר ראה בהכנסות המערער ששימשו אותו לצרכים האישיים שלו ושל בני משפחתו, להבדיל מכספים שיועדו לצורכי הקהילה, כהכנסות ממשלח יד, או כהכנסות ממקור אחר, החייבות במס, וממילא צדק גם בית המשפט קמא כאשר דחה את ערעור המערער.

אשר על כן אציע לחבריי כי נדחה את הערעור. המערער יישא בהוצאות המשיב (פקיד השומה) בסך כולל של 30,000 ש"ח. כאמור, השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר הסכימו עם מזוז.