בנימין פרידמן, שהיה עצור במשך למעלה מ-100 ימים ולאחר מכן שהה עוד מספר חודשים במעצר בית, והוגש נגדו כתב אישום בחשד כי ירק על שוטרת במהלך פעילות המשטרה לאכיפת תקנות הקורונה בבית שמש, לפני חג הפסח, מסר את גרסתו לאירועים והכחשתו הגורפת לאשמות נגדו, במהלך עדותו וחקירתו במסגרת הדיון המשפטי.
"זה היה ביום שלישי", פתח בנימין פרידמן, "קמתי בערך בשעה 00:07, התארגנתי והלכתי לבית הכנסת להתפלל, בית הכנסת "פרושים", התפללנו שם בסביבות השמונה אנשים, אחרי התפילה הלכתי לקופת החולים כללית ברמת נוף, עשיתי שם בדיקת דם שגרתי על הסוכר, אחרי שסיימתי יצאתי שם וראיתי שעומדים שוטרים ומחלקים דוחות, אמרתי להם שיש לנו צרה עם המגפה ואנחנו צריכים תפילות למגר את המגפה. השוטר אמר לי ללכת הביתה, ואמרתי לו שייתן לי להתפלל לעצור את המגפה.
"אחרי זה התקדמנו לרחוב הלל לעוד בית כנסת, ראיתי ששם מפנים את המתפללים וגם שם אמרתי להם שאנחנו צריכים רחמים להינצל ממגפה, כי זה מה שיציל אותנו מהמגפה. זה מה שהיה. היו שוטרות ורצו להכעיס אותנו ונכנסו לבית הכנסת, צעקתי שזה דבר אסור שנשים נכנסות לעזרת גברים וכתוב בתורה שזה מביא צרות. צעקתי שילכו מפה, שזה מעשה נבלה, שמגיעות פה. זה מה שהיה פחות או יותר, אחרי זה תפסו אותי, לא יודע למה עצרו אותי אבל בסדר, זה לא סיבה לעצור, זה מה שהיה. כשהכניסו אותי, התעללו בי, שמו אותי בתוך ה... לא יודע, אני לא התנגדתי, דחפו אותי לתוך הניידת, זה הרגיז אותי, למה מתנהגים ככה".
במהלך חקירתו הראשית, נשאל פרידמן, "יש טענה בכתב האישום שקיללת והשמעת את המילה 'נאצים', לעבר השוטרים", והוא השיב: "לא. אני רק ביקשתי להתפלל ושיתנו לאחרים להתפלל".
פרידמן נשאל למה השתמש במילה "נבלה" כלפי השוטרות ולמה הטיח זאת דווקא בהן, והוא הסביר: "כי אסור שבנות יכנסו לבית הכנסת, זה מעשה נבלה. השוטרות זה הבעיה. הן נכנסות לעזרת גברים, זה דבר שאסור וזה חמור, בתורה יש פסוק על זה. אנחנו חייבים את השמירה של הקב"ה. צעקתי את זה". בנוסף, הוא הכחיש כי התנגד להכנסתו לניידת.
באשר לטענה כי הפריע לשוטרים לבצע את תפקידם, אמר פרידמן: "אמרתי להם שיתנו לי להתפלל. רצינו לעשות מה שאפשר". הוא נשאל, מה כאשר ניסו לחקור אותו, ואמר: "לא ראיתי כל הסיפור, ראיתי התעללות שרצו סתם להתעלל, לא נותנים להתפלל, זה הכעיס אותי, לא שיתפתי פעולה בגלל זה".
כאשר נמצאו סתירות בין הגרסה הראשונה שמסר לבין תשובתו לכתב האישום, הבהיר פרידמן כי מה שאמר בגרסה הראשונה, לא היה נכון. נציג הפרקליטות, אמר כי בתקופה ההיא היו הגבלות על התפילה, "וזאת הסיבה שהקפיצו את האכיפה", ופרידמן השיב: "גם אנחנו פחדנו מהמגפה הזאת, אנחנו עשינו השתדלות, הפרדנו את המניינים, עשו הרבה דברים. אנחנו גם שומרים על הדברים האלה".
פרידמן נשאל אם התפלל בתוך בית הכנסת, והשיב: "גם וגם", ונציג הפרקליטות תהה: ובאותה תקופה יש הגבלות על התנועה, על התקהלויות ועל תפילה בבית כנסת כי יש נגיף וצריך להילחם בו ואתה בכל זאת...". פרקליטו של פרידמן, עו"ד רפאל שטוב, התנגד לשאלה ואמר: "אני מתנגד, אנחנו שנויים במחלוקת מה היה מותר ומה אסור. כאשר ב"כ המאשימה חוקר ואומר שאם הוא יודע שיש הגבלות, שיציג לו את ההגבלות לאותו מועד", אך ביהמ"ש התיר את השאלה.
בהמשך, נשאל פרידמן: "בדרכך הביתה, באותה תקופה אסור להתקהל בחוץ, אתה רואה התקהלות", אך הוא טוען כי לא היתה התקהלות אלא היו שוטרים.
שאלה: למה בחרת להישאר שם? לכאורה אם לא הייתה התקהלות ולא היה שום דבר.
פרידמן: "אני רציתי להציל את עצמנו מהמגפה, אצלנו זה ככה. רציתי שיתנו לנו להתפלל".
שאלה: אין בעיות ואין חיכוך עם השוטרים, אתה אמור להמשיך את הדרך הביתה ואתה החלטת אתה לוקח תפקיד להתעמת עם השוטרים.
פרידמן: "לא אמרתי את זה".
שאלה: אתה מחליט לפנות לשוטרים ולטעון את הטענות שלך.
פרידמן: "אמרתי שזה שמיימי כל המגפה, ואנחנו צריכים להגיד בס"ד, כי זה שמיימי".
שאלה: אתה אומר שאתה לא מסכים למה שהוחלט בעניין הזה, אתה בחרת להביע את אי הסכמתך.
פרידמן: "רציתי להינצל מהמגפה".
פרידמן הוסיף וטען כי המילה "נבלות" שאמר, "זה לא קללות", וכשנשאל אם מסכים שכדי שיכניסו אותו לניידת צריכים להנמיך לך את הראש, הוא השיב: "לא צריך, אפשר להגיד לי להיכנס". פרידמן טען כי לא מבין למה עצרו אותו ושב על טענתן כי לא שמע את הכריזה שקראה להתפזר.
שאלה: אתה לא התססת את הנוכחים שלא להישמע להוראות השוטרים?
פרידמן: "לא".
שאלה: לא אמרת למי שהיה בסביבך...
פרידמן: "אמרתי רק שתפילות יצילו מהמגפה".
שאלה: אתה אמרת בחקירה שהסיבה שקיללת את השוטרות כי הן היו שוטרות.
פרידמן: "לא קיללתי, צעקתי".
שאלה: צעקת "נביילה" שזה נבלות. שמענו בסרטון. העובדה ששוטרות באו למקום שם, זו סיבה טובה לקלל אותן?
פרידמן: "זה מעשה נבלה ולכן צעקתי".
שאלה: לכן אמרת את מה שאמרת?
פרידמן: "כן. אם נעשה כזה מעשה, אז צעקתי".
בהמשך, נשאל פרידמן למה סירב לעטות מסכה כמה פעמים, והשיב: "זה לא היה בצורה נורמלית, הייתי אזוק. לא יודע מה הם רצו, הם התנפלו. לא הבנתי מה רוצים ממני, נפלו עליי כאילו לא יודע מה. לא הייתה לי יכולת להתנגד למסכה. אף אחד לא הלך עם מסכה, רק השוטרים היו, עוד לא...".
שאלה: כולם הלכו בקיץ עם מסכה. מי שלא הלך זה מי שלא רצה לעטות מסכה.
פרידמן:" זה היה בהתחלה ולא קלטתי מה רוצים, זה לא שאני...".
שאלה: למה לא רצית גם בשטח וגם בתחנה לעטות את המסכה כשהתבקשת לעשות כן?
פרידמן: "רק פעם אחת".
במהלך החקירה החוזרת, נשאל פרידמן: "יש נגדך תיעוד שאתה ירקת על שוטר", והשיב: "לא היה".
בסיכום הדברים, שב בא כח המאשימה, נציג הפרקליטות, על הטענות נגד פרידמן בכתב האישום והסביר מדוע העדויות של השוטרים אמינות. לאחר מכן התייחס לגרסת פרידמן, ואמר כי הוא "התפתל בגרסאותיו" ו"לא יכול היה לספק הסברים למה שנשאל", וסיכם: "אנחנו מבקשים להרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום".