אאא

אישה חרדית הורשעה השבוע על-פי הודאתה בבית משפט השלום בירושלים כי בעת ששימשה בביתה מטפלת לתינוק כבן 7 חודשים, הכתה אותו הנאשמת בכתפו, כשהיא האחראית עליו, והוא מוגדר כחסר ישע.

בכל זאת, נגזר עליה עונש קל בלבד: חודש מאסר שלא ירוצה, אלא אם תעבור הנאשמת כל עבירת אלימות כלפי חסר ישע בתוך שנתיים מהיום; 180 שעות שירות לתועלת הציבור ופיצוי של 2,000 ש"ח להורי הקטין.

בפני בית המשפט הציגו תסקיר של שירות המבחן ממנו עולה כי לכל אורך חייה הבוגרים, במשך כ-35 שנה, עבדה הנאשמת עם פעוטות, והיא רואה בעיסוק זה משמעות רבה, והוא מהווה נדבך מרכזי בזהותה.

בנוסף, היא הציגה לשירות המבחן (כמו גם לבית המשפט) מכתבי הוקרה, תודה והמלצה רבים מהורי הפעוטות שבהם טיפלה, המשבחים אותה על פועלה ועל הקשר החם עם הילדים. כיום היא סובלת מבעיה רפואית עליה עמד שירות המבחן. לנאשמת אין רישום פלילי קודם.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה סיפרה הנאשמת, כי התלבטה אם לקבל את הפעוט לטיפולה, בשל חוסר שקט שאפיין אותו. לדבריה, נכנעה ללחץ האם לקבל את הפעוט, שנדחה על-ידי מטפלות אחרות, תוך שהובהר, כי מדובר בטיפול לתקופת ניסיון קצובה. שירות המבחן סבר, כי בהתנהלות זו התגלה מאפיין מרכזי של הנאשמת, והוא רצונה לרצות את סביבתה.

היא סיפרה כי הטיפול בפעוט לא היה על רקע דחק כספי, שכן הנאשמת סיפרה לשירות המבחן, כי הייתה מעין "רשימת המתנה" של פעוטות לטיפולה באותה עת.

שירות המבחן התרשם, כי למרות הקושי בטיפול בפעוט בשל מאפייניו, הצליחה הנאשמת להתמודד עמו באופן חיובי ואף נצפתה הטבה בהתנהלותו. אלא שלאחר תקופה חלה רגרסיה במצבו של הפעוט, והנאשמת התקשתה להרגיעו ולגרום לכך שיחדל לבכות כפי שהרבה לעשות במהלך שעות ארוכות. משכשלו מאמציה, ומתוך תסכול, ביצעה את העבירה כלפיו.

עוד עולה מהתסקיר כי שירות המבחן התרשם, כי הנאשמת הביעה צער וחרטה על המעשים, סיפרה, כי הם חריגים להתנהלותה לאורך כל חייה, הצטערה על עגמת הנפש שנגרמה לפעוט ולאמו, והביעה בושה וחרטה.

היא אף ציינה, כי "נבהלה מעצמה" והפיקה לקחים, דוגמת סגירת הפעוטון בביתה ומעבר לעבודה במעון ציבורי כסייעת מחליפה. היא גם נעזרת באחראית עליה במקרי קושי בעת העבודה.

שירות המבחן התרשם, כי מדובר באשה בעלת מערכת ערכים תקינה, שלכל אורך חייה זכתה בשבחים על עבודתה עם פעוטות, עבודה לה היא מייחסת חשיבות רבה. שירות המבחן התרשם מנטילת אחריות מלאה, מחרטה כנה ומהיות ההליך הפלילי גורם מרתיע עבור הנאשמת. השירות לקח בחשבון את גילה ואת מצבה הבריאותי של הנאשמת, ואת הסיכון שתישלל ממנה האפשרות לעבוד בתחום עבודתה עם פעוטות, ולכן המליץ על ביטול הרשעתה, תוך הטלת שירות לתועלת הציבור בהיקף 180 שעות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במסגרת הראיות לעונש, הוגשו מכתבי הוקרה רבים של הורים שהנאשמת טיפלה בילדיהם. מהמכתבים המתפרסים על פני תקופה ארוכה עולה שוב ושוב תחושת הוקרת התודה על טיפול מסור, חם ואוהב בילדים, רצוף דאגה ושמירה על תנאים מיטביים לעוללים.

חלק מההורים הדגישו עד כמה יכלו לצאת "בראש שקט" לעבודתם בידיעה שילדיהם נמצאים בטיפולה המסור של הנאשמת. אחרים התייחסו אליה כאל "סבתא טובה", מסורה ואוהבת שהרעיפה על הילדים אהבה וחום. יצוין, כי המכתבים נכתבו "בזמן אמת" ולא לצורך ההליך המשפטי.

מנגד, עורכת הדין של המאשימה הדגישה את התופעה הנרחבת לה נחשפנו בשנים האחרונות, של התעללות בקטינים על-ידי מטפליהם, ואת הצורך למגר תופעה זו. היא התנגדה לביטול הרשעתה של הנאשמת, משום שלא הוכח קיומו של נזק קונקרטי שייגרם לה כתוצאה מכך. היא ביקשה להטיל על הנאשמת של"ץ בהיקף שהומלץ, מאסר מותנה ופיצוי להורי הפעוט.

בסופו של דבר, הכריע בית המשפט שלא לוותר על ההרשעה ואכן גזר על המטפלת החרדית את העונש המקל, אך בהיקף שנדרש על ידי המאשימה.