אאא

בכל השיח סביב הקורונה והקהילה החרדית בתקופה האחרונה חזרה וצפה השאלה הזו:
איפה הרופאים?
למה הם לא שם, ליד המנהיגים?
ואיפה הרופאים "שלנו" אלה שיבינו אותנו? שידברו בשפה שמובנת ומקובלת. יעבירו את המסרים של "תורת חיים " עם "שמירת חיים" שפה שהיתה חסרה עד כה בהתמודדות המורכבת עם נגיף הקורונה. צוותי הרפואה בישראל – עושים הכל כדי לסייע ולהציל חיים. לפעמים תוך כדי המאבק הסיזיפי הזה- היו להם חיכוכים לא מעטים איתנו, בתוך הקהילה החרדית.
האם זה חייב להיות כך? לא בטוח.
יש לנו מאות פעילים רפואיים ומתנדבים רפואיים. יש לנו עסקנים רפואיים שעושים עבודת קודש בהכוונה, בלווי ובעיצה טובה. תמיד במבט מיטיב ומסייע לקהילה שלנו. ואין ספק שזכותיהם עומדות להם.
אבל אולי זה לא מספיק. תגידו, איפה הרופאים שלנו?
רופאים חרדים שיבינו את המתח שלפעמים מתקיים בין הרפואה להלכה. שלא יזלזלו בו,
כשידברו בציבור- הם ידברו מתוכו, בשפה שלו. הם ידעו לגשת ולהעביר את הדברים החשובים בצורה שתשמע.
רופאים חרדים , כאלה שייצגו את הציבור שלנו בנתינה לכולם- במסגרת מקצועית . שיהיו חלק מהקהילה הרפואית שמטפלת בכל מי שזקוק לסיוע, ויחברו דרך המקצועיות שלהם והתורניות שלהם גם במקומות שלמתבונן חסר הידע – נראה שאין ולא יכול להיות קשר.
השפעה של רופא יכולה להיות כח חיובי עצום . רופא חרדי, שמתייחס ביראת כבוד לרגשותיו הדתיים של המטופל יכול להשפיע רבות על בני האדם. במקרים רבים הוא יכול להשפיע יותר מרב המדקדק בקלה כבחמורה.
אנחנו יכולים וגם חייבים להראות שאדם יכול ללמוד תורה , להשאר נאמן לחיים של תורה בכל הקשר תרבותי חברתי ומדעי. במקום להתווכח על זה בויכוחים חסרי תוכן ותכלית- אפשר להראות בשטח שההלכה אינה מצמצמת את יכולת הקליטה האינטלקטואלית והרגשית, ואת הידע הכללי של האדם הלומד אותה, אלא דווקא מרחיבה ומעמיקה את מחשבתו
זהו צו השעה, אולי אחד מהלקחים שאנחנו חייבים ללמוד מהתקופה האחרונה.
אנחנו צריכים להיות שם- בשבילנו ובשביל כל מי שצריך אותנו. ולהראות את כל זה בהתנהגותנו ובהנהגותינו. אנחנו לא צריכים להשאר רק מטופלים, ולא צריכים להסתפק בעסקנות רפואית.
הגיעה השעה לרופאים חרדים.

ד"ר חי זמור- דוקטור למדעי החיים - מפתח בדיקות דם חדשניות לאבחון מוקדם של מחלות.
סטודנט לרפואה