שבוע חלף מאז שודר כאן הריאיון המחריד, המתלהם והמזעזע עם שר המשפטים לשעבר מר משה ניסים, והדיו עדיין מהדהדים בחוזקה באוזניי. לשמוע בן של רב ראשי לשעבר, מדבר בבוטות ובזלזול נגד גדולי ישראל כאילו היו לפניו כאסקופא נדרסת, וגם להטעות את הציבור, מבחינתי זה היה כבר יותר מדי.
לפיכך, החלטתי שלא לחשות על ביזיונם של הת"ח וביזיון התורה, ולקיים מצוות מחאה חמורה. אך מחאה בלבד לא יהיה בכוחה להחליש את דבריו החמורים, המטעים והבלתי מדויקים בלשון המעטה, וגם המזיקים, שלמיטב הבנתי יש מיעוט אנשים החושבים שיש משהו בדבריו ואולי הצדק אתו, ולמעשה הרבנים הראשיים סתם מחמירים ומתנגדים לחוק שלו 'משום כבודם' כטענתו, וכאן המקום לחדד את הדברים ולהעמידם על דיוקם.
להמחשת חומרת דבריו, הנה מספר ציטוטים מדבריו:
מר ניסים טען לאורך כל הריאיון שכל הפוליטיקאים והרבנים כולל הרבנים הראשיים הם בורים ועמי ארצות. החוק שלו אינו נוגד את ההלכה". הוא בעד שכל רבני הערים יוכלו לגייר. טוען שלא הפקיע מידי הרבנים הראשיים את האפשרות למנות דייני גיור. אין נציגים רפורמים בוועדה למינוי דייני הגיור.
מי שאומר שהחוק הזה הוא נגד ההלכה, אז הוא אנטי הלכה. יש המוני רבנים שחתומים על הדו"ח שלו. הרבנים הראשיים מתנגדים לדו"ח מטעמי כבוד. ללא החוק שלו יש סכנה לישראל, החוק שלו הוא קודש קדשים, וזה החוק היחיד שיציל את מדינת ישראל. מי שאומר שהחוק שלי הוא נגד ההלכה ושזה מקרב רפורמים ושזה מפורר את בית ישראל ושהורס את אחדות ישראל, אז או שהוא לא קרא את החוק, או שהוא בור ועם הארץ. עד כאן מדברי ההתרסה של מר משה ניסים.
כדי להתייחס ברצינות לדבריו, דבר ראשון שעשיתי הוא שקראתי את הדו"ח שלו, כי עיקר טענותיו נגד גדולי ישראל והפוליטיקאים החרדים, שאף אחד מהם לא קרא את הדו"ח שלו ולכן הם מגיבים כך, ולו יקראו את הדו"ח אז התמונה תיראה ורודה וכולם יסכימו אתו. אז קראתי בעיון רב והתמונה היא, חושך על פני תהום ורוח הרפורמים מרחפת על הדו"ח. הדו"ח הזה הוא סכנה גדולה לעם ישראל, בשונה ממה שמר ניסים אמר ש"זה החוק היחיד שיציל את מדינת ישראל".
לא יאומן שדווקא אדם כזה, חסר כישורים תורניים והבנה בהלכות גיור, קיבל תפקיד כל כך מרכזי ע"י ראש ממשלת ישראל, והוא זה שעתיד לבדו להכריע על עתיד הגיור במדינת ישראל, ולמעשה על צביונו של העם היהודי. אדם כזה בעל השכלה תורנית מינימלית, שמגיל 24 עסק בפוליטיקה ובענייני העולם הזה, בא ללמד את גדולי ישראל הלכה מהי, ועוד לכנותם בורים ועמי ארצות, עליו נאמר: של נעלך מעל רגלך.
לאורך כל הדו"ח רואים את הקו הפשרני שהוא מוביל, ולא הייתי צריך לטרוח רבות כדי להבין לאן נושבת הרוח, כי מיד בראותי את רשימת האישים שהופיעו בפני הוועדה, כבר הבנתי שהמשחק היה מכור מראשיתו. בעוברי על הרשימה, בשרי נעשה חידודין חידודין. כל שם שכמעט הוזכר שם העביר בי רטט וזעזוע, כי את רובם הכרתי תוך כדי כתיבת ספרי 'גרים גרורים' העוסק בגיורי הכזב במדינת ישראל, ובעיקר בצה"ל.
רוב השמות שהופיעו שם הם של אנשים חילונים, קונסרבטיבים, רפורמים, דתיים לייט ומינוס לייט, ראשי ארגונים של הגיור האנטי הלכתי (הדוגלים בגיור להיות מסורתי, ושאין צורך בקבלת מצוות וכו'), שופטים חילונים, חברי כנסת מהשמאל, מסיעת יש עתיד ועוד. מול כל אלה הוזמנו מיעוט שבמיעוט מהרבנים האורתודוקסים (ספרתי שבעה, נחמיר ונלך על 10 מתוך 86!!). כל השמות שהוזכרו לעיל תומכים בגיורים שלמעשה אינם גיורים הלכתיים, אלא פייק גיור.
מר ניסים חושב שבתקיפות שהוא דיבר יש בכוחו לשכנע בצדקת דבריו, אך בעיון קל, והאמינו לי לא במאמץ גדול כל השקר צף מלמעלה, כמובא להלן. החוק שלו הוא פשוט נוראי ומהווה סכנה גדולה לעם ישראל. טביעות האצבע של הרפורמים ורבני הלייט מחריבי היהדות, נמצאות שם בכל שורה. תחושתי שהמטרה סומנה מראש, ובוועדה רק הקיפו בעיגול.
להגנתו, יכול מר נסים לטעון כי הרבנים הליברלים שהופיעו בפניו הטעו אותו, והוא נפל ברשתם.
מר ניסים טען בריאיון: "יש המוני רבני ישראל שחתומים על הדו"ח שלי, גדולי ישראל, ומי שמתנגד זה הרבנים הראשיים, וזה עניין של כבוד, ותו לא!" ובכן, בדו"ח ועדת ניסים החל מעמ' 86 מופיעות ההמלצות של גדולי ישראל. ראשוני הממליצים הם שופטי העליון אהרן ברק, אליקים רובינשטיין ויעקב טירקל! ה' ישמור! ומ"המוני רבני ישראל" שממליצים, מצאתי שם ארבעה!! שניים מהם כבר חזרו בהם, הרב יעקב אריאל והרב שמואל בלמס, ואילו שני רבני ישראל האחרים שנותרו מההמונים הם, הרב חיים דרוקמן והרב אבי גיסר מעופרה (מיעוט רבים זה שנים, אך בוודאי שלא המוני). לקינוח יש המלצה גם מהאלוף אלעזר שטרן מיש עתיד, ועוד כמה פרופסורים. כשרואים מי הממליצים, ומי האישים שבאו לחוות את דעתם בנושא, וכן מי האיש שעמד בראש הוועדה (מבזה ת"ח), הכל מתבהר, ואין צורך להכביר עוד במילים.
לעומתם, רבנים גדולים מכל החוגים דחו בתוקף את הצעת החוק בכנס רבנים שהתקיים ברבנות הראשית, והוציאו 'גילוי דעת' (מצ"ב). כמו כן עשרות רבנים חרדים ורבנים מהציונות הדתית פרסמו 'גילויי דעת' המתנגדים נחרצות לחוק ניסים (מצ"ב), ואת זה כמובן לא טרח מר ניסים להציג.
לאחרונה, אני וחברי הרב מאיר ברוורמן שליט"א, עשינו עבודה מקיפה על מסקנות הדו"ח והצעת החוק, הערנו על הכל בהרחבה, והחלטנו לפרסמה כאן כדי שכלל הציבור יהיה ער לסכנה, ובעיקר הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות, וכן מעצבי דעת הקהל שיהיו מודעים לכל הסכנות והטענות.
כדי לא להלאות את כל הקוראים, אביא כעת תקציר מסקנות למה הדו"ח הזה הוא בעייתי, ואוכיח שחלק ניכר מדבריו של מר ניסים בראיון לא היו מדויקים, ומיד לאחריו אביא את כל השגותינו בהרחבה למי שירצה להרחיב.
הכשלים והסכנות בהצעת החוק:
א. ע"פ הצעת החוק, המדינה תכיר בגיור הרפורמי שנערך בחו"ל כ"יהודי" (עד היום ההכרה רק מכח בג"ץ).
ב. תוקם רשות עצמאית, ובכך סמכות הגיור תופקע מידי הרה"ר ותעבור לידי הרשות החדשה.
ג. הסמכות לרישום נישואין של מתגיירים תופקע מידי הרה"ר, ותועבר לידי הרשות החדשה.
ד. אישור המרת דת יופקע מידי הרב הראשי כ 'ראש העדה', ויועבר לידי ראש רשות הגיור.
ה. מינוי דייני גיור ודייני בית הדין הגדול לערעור גיור, יהיה בסמכות וועדה, ובה שני אנשי ציבור רפורמים. בוועדה ישבו רק 2 רבנים מול: 4 חילונים, 2 רפורמים, 2 דתי-לייט, 1 ראה סעיף הבא.
ו. ראש הרשות ימונה ע"י ראה"מ, ובהתייעצות עם הרה"ר ויו"ר הסוכנות היהודית (ללא זכות וטו לרה"ר).
ז. כל רב עיר וכל מי שעבר מבחן בהלכות גרות ומילה, יוכל להתמנות כדיין גיור (ובכך ימונו דיינים שאינם ראויים).
ח. לא ניתן לערער על החלטת בית דין הגדול לגיור (גם אם יתברר לאחר מכן שרימה).
ט.המתגייר זכאי לבחור לעצמו ב"ד לגיור. (כולם ילכו להרכב המקל שאינו דורש קבלת מצוות, ולמעשה גרותו אינה גרות).
ארחיב כעת את ראשי הפרקים דלעיל:
הכרה בגיור הרפורמי
ע"פ הצעת החוק גיור רפורמי הנעשה בחו"ל יוכר לענין חוק השבות. להלן לשון החוק:
סעיף 31 (א): "גיור שנערך על ידי קהילה יהודית מוכרת בחוץ לארץ יהיה מוכר לצורך חוק השבות". ובסעיף 1 "קהילה יהודית מוכרת" – קהילה מבוססת ופעילה בעלת זהות יהודית משותפת וידועה, שלה מסגרות קבועות של ניהול קהילתי, ואשר משתייכת לאחד הזרמים המוכרים באוכלוסייה היהודית העולמית". ובדברי ההסבר סעיף 31: "לעניין הכרה בגיורים שנערכו בחוץ לארץ. סעיף זה מעגן למעשה את הקביעה של השופט ברק בבג"ץ (99/2597 טושביים נ שר הפנים, נ"ט (6) 721). קביעה זו היא שגיור שנערך על ידי קהילה יהודית מוכרת בחוץ לארץ יהיה מוכר לצורך חוק השבות".
בדברי ההסבר קובע מר נסים שגיורים שנערכו בחו"ל יוכרו כפי שהכיר הבג"ץ (טושביים נ' שר הפנים 2005) ב"גיורי הקפיצה" (קפיצה לחו"ל לטקס גיור בקהילה רפורמית, ושיבה מיד ארצה) גם לגבי 'חוק השבות'. מר נסים משום מה מסתיר שמדובר בהכרה בגיור הרפורמי, אבל כאמור הדברים ברורים.
כיום הבג"ץ כופה על המדינה להכיר בגיור רפורמי בחו"ל, ללא הסכמת העם או הכנסת (הרכב שופטים שמרני יוכל לשנות כל החלטה של בג"ץ), הצעת החוק החדשה של משה נסים נותנת הכרה ציבורית ומהותית לגיור הרפורמי, ובכך הצעת החוק מרעה מאוד את המצב לעומת המצב הקיים!
רשות עצמאית המנותקת מהרבנות הראשית
הרשות החדשה לגיור ממלכתי תהיה עצמאית לחלוטין ומנותקת מהרה"ר ומהמשרד לעניני דת. הרשות תהיה אחראית על מינוי דיינים, על בתי הדין לגיור, ועל דייני בית הגדול לערעור על גיור ועל הפעלת מערך הלימוד וההכנה לגיור (עמ' 98 -99):
סעיף 3-4): "מוקמת בזה הרשות לגיור ממלכתי, הרשות תהיה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. תפקידי הרשות הם הפעלת בתי הדין לגיור. הסדרת מערך הלימוד וההכנה לגיור. פיקוח מנהלי על תהליך הגיור בצבא הגנה לישראל.
רישום לנישואין של מתגיירים המבקשים להירשם ברשות". ובהמלצות (עמ' 78): "תכלית החוק היא להקים את הרשות לגיור ממלכתי בישראל שתבוא במקום מערך הגיור ולכונן ערכאה שיפוטית עצמאית, לעצב ולהסדיר את ההרכב, המבנה, הכשירות, הסמכויות, וכל מה שדרוש לחוק יסודי ומקיף".
הצעת החוק מפקיעה מידי הרה"ר את הסמכות לרישום נישואין של המתגיירים ומעבירה אותה לידי רשות הגיור
סעיף 21: "רישום נישואין של מתגיירים. מתגייר רשאי להירשם לנישואין אצל רושם נישואין שימונה ברשות". סעיף 4: "תפקידי הרשות הם... (7) רישום לנישואין של מתגיירים המבקשים להירשם ברשות"
כפי שהובא לעיל בסעיף ב. הרשות היא "ערכאה שיפוטית עצמאית" לחלוטין, הרשות תמנה רושם נישואין והוא אינו תחת סמכותה של הרבנות הראשית.
זכות חתימה על תעודות גיור תופקע מהרב הראשי כ'ראש העדה' ותועבר לידי ראש הרשות
סעיף 16 (ד): "מצא ראש הרשות כי הושלמו כל ההליכים האמורים על פי דין תינתן למתגייר תעודת אישור לפי פקודת ההמרה שתיחתם על ידי ראש הרשות. יראו בראש הרשות כראש העדה הדתית". סעיף 4: "תפקידי הרשות הם.. (6) מתן תעודות לפי סעיף 2 (1) ו-2 (2) לפקודת ההמרה". ובדברי ההסבר "המשמעות היא שלא יידרש עוד אישור נוסף ותעודה זו תיחשב תעודת הגיור לכל דבר ועניין".
הצעת החוק מפקיעה את מעמדו של הרב הראשי כ'ראש העדה', ומעבירה אתו לראש הרשות עם זכות החתימה על 'תעודות המרה'. הגוף החדש ממנה דייני גיור, אחראי על כל מערך הגיור, ממנה דיינים לבית דין הגדול לערעורי גיור, ומפקיע מידי הרה"ר את כל הסמכיות על הגיור.
דייני הגיור ימונו ע"י וועדה שרוב חבריה רפורמים וחילונים להלן הרשימה
סעיף 8 (א): "הוועדה למינוי דייני גיור תהיה של 11 חברים: 1) השר (ראה"מ) או נציגו. 2) שר המשפטים או נציגו. 3) נשיא בית הדין הרבני הגדול או נציגו. 4) נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל או נציגו. 5) יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. 6) יו"ר הסוכנות היהודית. 7) נציב שירות המדינה או נציגו. 8) ראש רשות הגיור. 9) יו"ר נתיב – המרכז הלאומי לזהות וגיור. 10) שני נציגי ציבור שימנה השר בהסכמת יושב ראש הסוכנות היהודית (עמ' 100).
מינוי דייני גיור לערעורים: סעיף 10(ג): "הוועדה תמנה שלושה דיינים לבית הדין הגדול לערעורי גיור". סעיף 18 (ד): "השר (ראה"מ) רשאי לקבוע הוראות לעניין ערעור על החלטת בית דין לגיור וסדרי הדין בערעור".
שני נציגי הציבור בוועדה למינוי דיינים יהיו מהתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית:
סעיף 8 (ו): "נציגי הציבור שימונו לפי פסקה (10) יתנו ביטוי למגוון הזרמים ביהדות". ובדברי ההסבר סעיף 8: "יהיו בוועדה שני נציגי ציבור שימנה השר בהסכמת יושב ראש הסוכנות היהודית לארץ ישראל המינוי צריך לתת ביטוי למגוון הזרמים ביהדות, כלומר לזרמים שלא ניתן להם ייצוג במסגרת הרכב הוועדה".
אין צורך להכביר במילים על חומרת הדבר. גם במבט חילוני הוא מעשה שפל, הרפורמים וקונסרבטיבים בוחרים וממנים את דייני הגיור האורתודוקסי. למה הדבר דומה שיתנו בידי אנשי מר"ץ והרשימה הערבית למנות את ראשי הליכוד, סיטואציה הזויה!
לא רק שהצעת החוק נותנת הכרה בגיור הרפורמי, אלא גם נותנת להם סמכות על הגיור האורתודוקסי. ועל כגון זה נאמר במשלי (ל) "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ".
רטב חברי הוועדה חילונים: 7 מתוך 11 חברי הוועדה הם חילונים, מולם עומדים רק 3 דתיים ויו"ר 'נתיב'. (בהסכם קואליציוני יוכלו לדרוש מראה"מ לתמוך ברבנים אבל עדיין לחילונים יהיה רוב. וגם עם שר המשפטים, החילונים יעשו עסקה עם יו"ר נתיב וימנו דיין "המתאים" לדרישותיהם).
'נתיב' ו'המכון המשותף ללימודי יהדות'
מבין ארבעה דתיים אחד מהם הוא יו"ר 'נתיב' (מחוגי המודרן – אורתודוקס, דתי-לייט) הוא ממובילי הגיור ללא קבלת מצוות וכך אמר:
"יש צורך במדיניות אפשרית אחרת במסגרת ההלכה" "יש הבדל בין קבלת עול מצוות לבין להיות דתי, עד שלא תשתנה מדיניות הגיור למדיניות בעלת גישה הלכתית שתואמת את הצרכים בימינו הבעיה לא תיפתר" אומר פרופ' ב. במסגרת יום עיון בנושא גיור שהתקיים היום בסוכנות היהודית" מקדם גיור ממלכתי כהלכה מתוך גישה מכילה". (מתוך אתר נתיב)
לטעמו צריך 'גישה הלכתית שתואמת את הצרכים בימינו' קבלת מצוות ולהשאר חילוני. 'נתיב' ובשמו הקודם 'המכון המשותף ללימודי יהדות', 'המשותף' לכל הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, יו"ר נתיב אחראי על לימודי יהדות לקראת גיור אורתודוקסי עם מורים חילונים ורפורמים (גיורי צה"ל וגיור אזרחי).
אחרי שמר נסים העמיד 7 רפורמים וחילונים בוועדה למינוי דיינים, נשארה לו משבצת דתית אחת שהיה עליו לשבץ בה אדם דתי לפי שיקול דעתו, והוא בחר ביו"ר 'נתיב', שכאמור כבר הודיע שאין צורך בקבלת מצוות כנה, הוביל מהפכת גיור ללא קבלת מצוות אמיתית, והקים את אולפני הגיור המשותפים עם הרפורמים. למדנו על הרוח הרעה שמוביל כאן מר נסים. (הדתי השני בוועדה הוא ראש הרשות שימנה ראה"מ ויו"ר הסוכנות וסיכוי רב שימנו איש שאינו ראוי).
הדו"ח גם בחר ב'מכון המשותף' עם הרפורמים 'נתיב' להוביל את מערך הסברה וכפי שנאמר בהמלצות הוועדה: סעיף 4: "רשות הגיור, בסיוע "נתיב", תכונן מסע הסברה מקיף ונמרץ על חשיבות המשימה שתכליתה היא לשמור על יהדותה של המדינה ולהרחיק את סכנת ההתבוללות" (עמ' 84). ובדברי ההסבר: "תפקידה של הרשות אינו תפקיד פסיבי המצומצם אך ורק ליתן מענה לדרישות מצד המבקשים להתגייר, אלא תפקיד אקטיבי ליזום ולעודד אזרחים חסרי דת לבוא ולהתגייר". (ראה גם בהמשך תחת הכותרת 'וועדת נאמן') הזכות להציע מועמדים לדייני גיור: "השר (ראה"מ). הרבנים הראשיים. שלשה חברי הוועדה", חברי הוועדה הרפורמים והחילונים רשאים להציע מועמדים לדייני גיור.
ראש הרשות יתמנה בידי ראה"מ
סעיף 5: "ראש הרשות יתמנה בידי השר בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני ראש הרשות הגדול ויושב ראש הסוכנות היהודית. ראש הרשות יהיה ת"ח מובהק ובקי בדיני גיור".
לנשיא בית הדין הרבני לא יהיה זכות וטו, וכך ראה"מ יוכל למנות ראש רשות שאינו ראוי. הדרישה שיהיה ת"ח מובהק היא מאוד מינימלית, רבים מבוגרי ישיבות יוכלו לעמוד בדרישה זו, וסיכוי רב שיבחר מי שאינו ראוי (ראה בהמשך). המינוי הוא ל-6 שנים, ללא אפשרות להזיזו ממקומו.
כל רב עיר יהיה דיין
סעיף 11 (א) (3). סעיף 12 (א): "רב עיר... יהיה דיין גיור מתוקף תפקידו". ובדברי ההסבר סעיף 12: "המשמעות היא שרב עיר כאמור לא יזדקק למינוי אקטיבי על ידי ועדת המינויים, אלא הוא יוכל לשבת כדיין גיור בבית דין לגיור של הרשות מתוקף תפקידו".
כל רב עיר מעצם היותו רב עיר יהיה דיין גיור, ללא צורך במינוי הוועדה.. כמו כן רבים מחוגי הדתי-לייט יש בידם הסמכה לרבנות, הם ימונו לדייני גיור ויובילו את מערך הגיור.
אחדים מרבני הערים מובילים גיור ללא קבלת מצוות כנה ישנה תופעה חדשה של רבנים בעלי גישה מקלה המגיירים ללא קבלת מצוות מלאה וכנה, הם כבר פועלים בעיר אפרת וידועים מעשיהם, רבנים אלה הופיעו בפני מר נסים, והדו"ח נכתב ברוחם וע"פ דעתם המנוגדת להלכה ולכל הפוסקים (וראה בהמשך תחת הכותרת 'הגיור יהיה לפי דין תורה").הרוצה להעמיק בנושא יעיי' בספרי 'גרים גרורים' – תשע"ט שם הרחבתי הרבה על הטעויות והעיוותים שלהם.
מי שעבר מבחן בנושאי גיור ומילה יוכל להתמנות כדיין גיור: סעיף 12: "רב שהוסמך על ידי הרבנות הראשית לישראל שעבר בחינה בנושאי גיור ומילה".
המשמעות היא שכמעט כל אחד יוכל לשמש כדין גיור, כל אחד שלמד 5 דפים של שו"ע יוכל להתמנות לדיין, הוועדה כבר תדאג לבחור את "המתאים". (גם אם יתוקן לשון החוק וידרשו הסמכה לרבנות עדיין הבעיה לא תפטר כדעיל).
גיור שלא הוגש עליו ערעור אי אפשר לבטלו
סעיף 17 (ג): "החלטת בית דין לגיור שלא הוגש עליה ערעור תהיה סופית". ובדברי ההסבר "החשיבות של הוראה זו היא שגוף אחר לא יהיה רשאי לקבוע שהגיור בטל או שאין לו תוקף. עניין זה הוא משמעותי גם נוכח מקרים שאירעו בעבר של ביטולי גיור וגם כדי להדגיש בפני המתגיירים שגיור שנערך ברשות לא ניתן לערער עליו ומשעה שניתנה התעודה הגיור הוא סופי והמתגייר הופך להיות חלק מהעם היהודי לכל דבר ועניין".
עד היום מתגייר שבא להרשם לנישואין ויש פקפוק בתוקף ההלכתי של הגיור (כגון שמתברר שרימה את ביה"ד), ביה"ד יכול לבטלו ולא לרשום אותו לנישואין (ראו לדוגמא ('תחומין' כג') על מקרה שהתברר לאחר מכן כי האם קיימה לפני הגיור ואחריו קשרים עם נכרי והסתירה מבית הדין. הרב י. רוזן ז"ל ביטל את הגרות בנימוק שקבלת המצוות של האם היתה מן השפה ולחוץ). על פי הצעת החוק כח זה יופקע, לא יהיה בידי ביה"ד אפשרות לבחון אם הגיור תקף הלכתית, ויאלצו להשיא אותה ליהודי. ובאמת לא יהיה מי שבכלל ירצה לערער, אותה הקבוצה המקלה שאינה דורשת קבלת מצוות, היא גם רושמת לנשואין, ואין מי שיערער ולא יהיה על מה לערער.
הרוצה להתגייר זכאי לבחור לעצמו ב"ד לגיור
סעיף 35 "המתגייר יהיה רשאי לבחור את המחוז שאליו תוגש בקשתו ללא תלות באזור מגוריו".
הכשל בזה הוא מהותי, ברגע שיוודע שיש הרכב המקל בדרישה של קבלת מצוות כנה, כולם יעמדו אצלו בתור להתגייר, ויגיירו ללא קבלת מצוות כנה. הרכב זה יתן את הטון והרכבים האחרים יצטרכו ליישר אתם קו, אם הם לא יקלו ויתאימו את עצמם להרכב המקל, ישארו ללא עבודה ויאבדו פרנסתם . וכך תושג המטרה של הדו"ח לגיור מקל ללא קבלת מצוות כנה. לא מדובר במשהו היפותטי, כבר פועל בעיר אפרת הרכב של ב"ד עצמאי מקל.