במהלך השבוע חיתנתי את ביתי הבכורה בשעה טובה ומוצלחת. תודה על הברכות...אבל זה לא מה שאני מחפש לחדש כאן. זהו טור פריקה .
סליחה מראש על האריכות. זה יוצא מהלב ישר לאצבע. פורק סוללה טעונה.
במהלך התקופה האחרונה טענתי מצבר של כעסים ותסכול, כאב שאירס בת, והתמודד עם תקופה מרגשת מאוד אך איומה. חוסר ודאות. סגרים. בידודים ומה לא, וסיים את הסאגה המרגשת אך המוטרפת השבוע.
התעסקות ב"אם יהיה ו"איפה יהיה" במקום בשמחה עצמה. ההיחשפות האישית שלי לטרגדיה של משפחות רבות מאוד לא נותנת לי מנוח.
זה שאני ניצלתי "על הקשקש", זה מדרבן אותי להציף - לזעוק בשם אחרים. אנחנו זכינו ושמחנו. אבל רבים אחרים ובעיקר אחרות, הכלות המסכנות, לא. חידלון האישים של ממשלת ישראל ייזכר לנצח.
אתם קולטים מה קורה בשקט המדומה שסביבכם? את הזעקות האילמות והדמעות החרישיות?
האטימות הממשלתית מובילה למסע של מתח התעללות ודמעות. מסע איום ונורא שעוברות כלות. בחורות צעירות. ילדות. מסע ששורט בבשר של החתנים, גם הם ילדים, ושל ההורים. ששורף את הנשמה. מתח איום שגוזל גזל שלא ניתן להשבה.
את היום הגדול בחייהם. זה לא רק מתח ומסע יסורים. זה צונאמי אכזרי.
על הפשע הכלכלי והפגיעה האיומה בעסקים הקטנים, כולם מדברים. לא על זה. מדיניות הקורונה בישראל היא גם ובעיקר פשע נפשי. פשע אכזרי. פגיעה נפשית שהנזק שלה גדול לאין ערוך מנזק "מגיפת הקורונה", אם ובמידה ואכן זו מגיפה. ואני עדיין שומר חוק. ואשמור חוק. שומר את ההנחיות בהקפדה. וכך אשאר. גם בחתונה עצמה שמרנו. ואפילו ביקור פתאומי של שוטר לא הניב כל בעיה.
אבל אין לי יותר אימון במערכת. ושיהיה ברור אמשיך לשמור על ההוראות שברובן מטופשות. נשלפות מהשרוול. ואכזריות. נטולות שוויון. ונטולות רגש. כי חוק זה חוק. וחוק משנים בקלפי. ואחר כך בכנסת.
למה ריבונו של עולם. למה אין מתווה שיסדיר הקמת בית יהודי בצורה נורמאלית בתקופה ההזויה הזאת?
למה חתן וכלה צריכים לנדוד בין אוהל לרחבה במושב, בין חצר של גן ילדים למתחם בריכת שחיה נטושה?
מה נראה להם? ששנה שלימה ואולי יותר, העולם ייעצר מלכת?
הרי אנשים חרדים, בניגוד למגזר לא דתי, בלי מיסוד הנישואים מתראים רק בהגבלות. שלא לדבר שאין חיים בצוותא. הרי לא שייך לדחות שנה.
אלו שחיים יחד ללא חתונה , אולי יכולים לדחות. לא זוג דתי אובד עצות. וחתונה תהיינה. וחתונות צריכות להתקיים. כי זה צורך עליון. והן מתקיימות. במחשכים. בהסתרה שבתוך ההסתרה. והן ימשיכו להתקיים.
אז ריבונו של עולם. למה? למה לא ממסדים את זה? למה לא מסדירים?
הרי "פורעי החוק" ממשיכים בשגרת חייהם. קיבלנו רשימות ארוכות אין סוף שבהם עולם כמנהגו נוהג. אנשי הפקות שחיים במרדף בלתי פוסק עם המשטרה. שמגיעים עם ההצעות עד אליך. ויש להם מתחמים מוסתרים בתל אביב. בכפר קאסם. בשומרון. בירושלים ובקיבוצים. איפה לא.
יש אלף "למה". ואלף שאלות. אז למה אי אפשר לחייב זוג נרגש והוריהם, לממן מכספם 4 שוטרים שיפקחו על חתונה בריאה וזהירה ללא פשרות?
למה אי אפשר לקחת אולם עם תפוסה של 500 איש ולאפשר 150 אורחים עם כללים, שוטרים, עשר מסיכות, ובדיקת קורונה. ואפילו נוכחות של ראש אגף הפיקוח בעירייה שיבוא לאכול גם סטייק טוב?
למה אנחנו, שלקחנו חצר של בית כנסת בהתאם למגבלות, נאלצנו 4 ימים לפני החתונה לקבל "אגרוף" לפנים "המשטרה סגרה את המקום" ולהתחיל הכל מחדש?
לקבל הצעות הזויות של גן אירועים בהתנחלות נידחת בשומרון, שדה חקלאי במושב בצפון או איזו בריכת שחיה של קיבוץ?
אתה מחתן בת, ומרגיש כמו אדם נורמטיבי שמפותה ליפול לפשע. עומד לחדור לשער של הכור הגרעיני בדימונה, או לחדור למטה השב"כ.
אתה מרגיש שמחפשים אותך. שחתונה היא גניבה. עסק על הגבול האפור שחור. שאתה חייב לשלוט בהתרחשויות בכל רגע נתון, ולמנוע מחברי החתן וחברות הכלה מלהפתיע ספונטנית ולסבך אותך בפלילים. לשמור את המיקום והשעה בסוד עד הרגע האחרון. מה. זאת רוסיה או ישראל?
למה ומי בכלל המציא את הפשע הזה שבגלל זוג שהתחתן ערב קודם, שהשתולל ופרע חוק, מוציאים צו סגירה למקום ו"דופקים" את הכלה המסכנה שאמורה להתחתן שם למחרת? מה היא אשמה? לא די בקנס כבד על בעל השמחה? מישהו מבין את עוצמת הכאב?
תחשבו על הכלות הרבות שהרגע יצאו מהסלון או מהבית, במיטב בגדי כלולותיהן, איפוריהן ושושבותיהן, ופתאום..... אין חתונה! זה אכזרי יותר מכל דבר עלי אדמות.
זה שורט את הנשמה. זה ריסוק ופשע. אבל לקובעי המדיניות כנראה אין נשמה. לאף אחד. וזה כמעט קרה גם לבת שלי.
וב"ה שגלגל המזל ברוך השם, הסתובב לנו טוב, לאחרים לא.
"קורונת החתונות" היא גם פשע דתי וחברתי המשמש במה להסתה. לשנאה. ולהגברת הקיטוב בישראל בין חרדים לשאינם כאלו. העובדה היא שבמגזרים אחרים עולם כמנהגו נוהג, אבל רק את החרדים מחפשים. ולא. לא איפה שצריך לחפש. אלא איפה שלא. דווקא איפה ששומרים וחורגים קצת מהכללים. שזה רוב המגזר
ואם כבר, אז גם נזכיר את האטימות האכזרית כלפי בעלי עסקים קטנים. כלפי אנשים נורמטיביים שמאבדים את פרנסתם ומפעל חייהם, בגלל מה? 2 קונים אצלם בעסק זה מה שיגביר או ינצח את הקורונה? מה עם הנשמה? הנזק הנפשי? הריסוק ?
מי עוסק בנזק הנפשי של אין סוף אנשים ונשים שחיים במתחים חרדות והפחדות של סוף העולם? של עסק שקורס? של פרנסה שעתידה לא נודע?
אני יכול לכתוב עד מחר. ויותר. אבל פרקתי. הרי אפשר כבר להעריך מה יהיה עוד שבועיים. אז אי אפשר לקבוע סגר, או סגר מותנה, שבועיים שלושה לפני? יש לאנשים תוכניות להתחתן ומה לא. יש כלות ילדות. יש חתנים ילדים. הם לא יודעים להתמודד עם השוק הזה! אתם מרסקים אותם.
אהה. אל תקבעו חתונה לט"ו בשבט. זה יהיה הסגר הרביעי לפי לוח מועדי ישראל. באהבה רבה לכל המברכים.
0 תגובות