אאא

בקהילות היהודיות של גרמניה מציינים בשנת 2021, את מלאות 1700 שנים (לפחות) לקיומם של יהודים במדינה.

תחת הכותרת "מ-321 עד 2021: 1700 שנות חיים יהודיים", חוגגים יהודי המדינה את ההיסטוריה ארוכת השנים של הקהילות היהודיות על אדמת גרמניה.

היסטוריית יהודי גרמניה

לא ברור באופן מוחלט מתי הגיעו ראשוני היהודים לגרמניה. ישנו ציטוט מהמהרי"ל בו נאמר כי עוד בתקופת בית שני כבר חיו בה יהודים, אבל האזכור הראשון בספרי ההיסטוריה לקיומם של יהודים בגרמניה הוא כאמור שנת 321 לספירה.

בית העלמין היהודי העתיק בוורמייזא, גרמניה (צילום: Shutterstock)
בית העלמין היהודי העתיק בוורמייזא, גרמניה (צילום: Shutterstock)
הגדלה

במסמך השמור עד היום במרתפי הותיקן, מתיר הקיסר קונסטנטינוס בשנת 321 ליהודים להתיישב בעיר קלן שבגרמניה ולהיבחר למועצת העיר. במכתב מכמה שנים לאחר מכן, אסר הקיסר ולנטיניאנוס הראשון על חיילים גרמנים להשתכן בתוך בתי כנסת.

יצויין כי בשנים האחרונות גילו ארכיאולוגים גרמנים שרידי מבנים של הרובע היהודי בקלן מימי הביניים. האתר, הסמוך לאזור מבני העירייה, עובר שיקום בימים אלו וייפתח כמוזיאון לקהל הרחב בשנת 2024. ממשלת גרמניה אף קראה להגדיר את המקום כאתר מורשת בינלאומי של אונסק"ו.

זהו אינו השריד היחיד של חיים יהודיים מתקופות אלו. בעיר אאוגסבורג במדינת בוואריה - מדינה בגרמניה בעלת עבר יהודי עשיר מאד - נמצא נר שמתוארך למאה ה-4 או ה-5 לספירה, שעליו מוטבע סמל של מנורת בית המקדש. 

עבודות החפירה בקלן (צילום: מתוך Google Maps)
עבודות החפירה בקלן (צילום: מתוך Google Maps)
עבודות החפירה בקלן (צילום: מתוך Google Maps)
עבודות החפירה בקלן (צילום: מתוך Google Maps)
הגדלה
הגדלה

אין ספק כי גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות ביותר באירופה. בהמשך אף הפכה לאחת מן החשובות שבהן, שאכלסה גדולי ישראל לכל דורותיה - עד לשואה, שהמיטה חורבן מוחלט על יהדות גרמניה.

יודגש כי אף לפני עליית הנאצים לשלטון, לא תמיד היתה דרכם של יהודי גרמניה סוגה בשושנים. הם סבלו ממסעות הצלב, פרעות, עלילות שווא, פילוגים וגם חוקים מפלים בתקופות מסויימות.

יהודי גרמניה כיום 

כיום קיימת בגרמניה קהילה שמונה מעט יותר מ-100,000 יהודים לפי הערכות. הקהילה, שרק חלק קטן ממנה מורכב משומרי מצוות, סופגת אנטישמיות מצד אחד - אך מתחזקת קשרים מעולים עם הממשל מצד שני. יש מקומות בהם ממונים רבנים צבאיים ומשטרתיים; נציגי ממשל משתתפים באירועי דת וישנו טיפול נוקשה באנטישמיות.

האירוע האנטישמי הבולט בשנים האחרונות היה כאשר שטפן באלייט, פעיל ימין קיצוני, ניסה לטבוח ביום כיפור שעבר בעשרות מתפללים בבית כנסת בעיר האלה שבגרמניה, ובסוף רצח עוברי אורח. לפני מספר שבועות נשפט למאסר עולם.

 הפיגוע ביום הכיפורים בהאלה, כפי שתועד ע"י המחבל (צילום: מתוך טוויטר)

 

כאן המקום לזכור שלמרות הרוח החגיגית של שנת ה-1700, יש יהודים רבים שבכלל לא נלהבים. חלקם אף חושבים לעזוב את המדינה, בעיקר בשל האנטישמיות הגואה בה.

"הגיע הזמן להתמודד עם האמת: ליהודים אין מקום באירופה, או לפחות אין מקום בטוח עבורם, כולל בגרמניה", אמר הנריק ברודר, עיתונאי יהודי-גרמני בולט בראיון עם האתר היהודי JTA, לאחר הפיגוע בהאלה. לטענתו, יהודים יכולים לעזוב - או "לבלות את שארית חייהם בקהילה סגורה תחת הגנת המדינה".

חגיגות שנת ה-1700

חגיגות ה-1700 מתבטאות - בפרט לאור מגבלות הקורונה - באירועים וירטואליים, מאמרים בעיתונות ועוד. ממשלת גרמניה אף צפויה להדפיס בול מיוחד שיציין את האירועים.

החגיגות תוכננו לפני זמן רב. במקור היה אמור להשתתף נשיא גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר באירוע מרכזי - שבוטל בשל הקורונה. למרות זאת ישנה תקווה שלקראת חצייה השני של השנה ניתן יהיה לקיים אירועים בצורה המסורתית, עם כניסת החיסונים לסדר יומה של גרמניה.

במקביל תוכננו מיצגים ותכנים שמסבירים לקהל הגרמני על חגים יהודיים, אוכל יהודי, מדינת ישראל, חינוך לסובלנות ועוד. סביר להניח כי חלק מאותם תכנים יומרו לפורמט דיגיטלי. כמו כן הוקם אתר אינטרנט מיוחד בשם "2021 - חיים יהודיים בגרמניה".

בקרב המארגנים הוחלט שלא לשים את הדגש על השואה, "אנחנו רוצים לתת זווית חיובית על משהו שרואים אותו בעיקר כטראגי", מסרו.

אתר חדשות גרמני מציין את החגיגות (צילום מסך)
אתר חדשות גרמני מציין את החגיגות (צילום מסך)

מה מטרת החגיגות?

רבה של ברלין, הרב יהודה טייכטל מסביר בשיחה עם 'כיכר השבת': "1700 שנה של חיים יהודיים זה ציון דרך היסטורי, עם משמעות גדולה. לאורך השנים האלה היה פה, בגרמניה, הרבה תורה, הרבה גדולה, וגם הרבה צרות, לצערנו הרב. 

"התאריך הזה הוא זמן מיוחד להציב זרקור מיוחד על המהפכה של יהדות גרמניה שלאורך הדורות השפיעה על כל יהדות אשכנז. ועם זאת, זה גם הזמן להביט למהפכה שמתרחשת כאן בשנים האחרונות. יש כיום מאות ילדים שלומדים יום-יום בתלמוד תורה בברלין, יש כיום אלפי יהודים שיש להם כתובת לכל עניין יהודי", מספר הרב.

לדבריו, "בימים אלה אנחנו נמצאים בעיצומה של בניית הקמפוס היהודי הגדול בלב ברלין שיכפיל וישלש את הפעילות היהודית - וזה בעצם תשובת המשקל לצרות שעברו יהודי המדינה; את החושך מגרשים באור ובעוד אור. התשובה לכאב הגדול, זה עוד תורה ועוד מצוות".

 הרב טייכטל בחנוכה השנה (תשפ"א), עם שר החוץ הגרמני (צילום: הקהילה היהודית בברלין)

במאמר מערכת באתר היהודי-גרמני Juedische Allgemeine, כותב יוסף שוסטר - ראש המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, כי "מטרת שנת הפסטיבל - להבהיר את ההיסטוריה והחשיבות של היהדות במדינה זו".

לדבריו, "בחלקים גדולים של החברה כמעט ואין מודעות לכך שיהודים חיים בשטחי גרמניה כבר 1700 שנה. רובם גם לא מודעים לאופן שבו אינטלקטואלים יהודים עיצבו את התרבות הגרמנית מחד, וכיצד היהדות התפתחה בגרמניה במשך מאות שנים באמצעות השפעת סביבתה מאידך.

"לכן אנו זקוקים למחקר נוסף ולהעברת ידע טוב בבתי הספר. כי זה לא יכול להסתכם בגדר שנת פסטיבל בלבד. אסור לשכוח בשנת 2022 את חשיבותה של היהדות עבור גרמניה", מזהיר שוסטר.

לדברי לודוויג ספנלה, ממונה המלחמה באנטישמיות במדינת בוואריה הגרמנית, הפסטיבל "אמור להבהיר עד כמה עמוקה ומעצבת התרבות היהודית בהיסטוריה הגרמנית והבווארית. זו גם תרומה נגד טיפשות, אטימות, דעות קדומות ואנטישמיות".