הרשימות החרדיות המאוחדות סוכמו ויוגשו הפעם בזמן. הויכוחים והדיונים לא יתמשכו לרגעים שאחר הרגע האחרון, כבעבר. לפחות בש״ס ישנה התחדשות ושינוי מבורך. האחות הבכירה, יהדות-התורה המאוחדת, קופאת על שמריה, כרגיל.
הקבעון המחשבתי וחוסר הרצון המופגן לכל שינוי, הצערה והתחדשות, מחשש להתפרקות הפירמידה, מכתיבים התמרמרויות, כעסים מודחקים ורגשות ניצול וקיפוח במגזרים רבים וחשובים.
כולנו תקווה שלא נענש על כך ביום הבוחר, וב- 4 בשנים שאחרי. אא״כ עפ״י מנהגי ארץ-ישראל דהכא, שוב יוקדמו הבחירות והקלפים יטרפו מחדש, אופציה ריאלית לחלוטין.
הקיבעון ואי רצון לשינוי, מכתיבים את חיבוק הדוב שלנו ל-ליכוד ונתניהו. ריאלית, נדחפנו לכך בכוח. ׳שמאל דוחה וימין מקרבת׳, נאמר על הפוליטיקה בישראל. ידענו בעבר לשת״פ עם קואליציות המרכז-שמאל ששלטו בארץ. מאז עברו הרבה מים גם בירקון המתייבש, והשמאל דחה אותנו ב2 ידיים היישר לזרועות הימין, שנראה ונשמע יותר קשוב למסורת ישראל.
ברגע שהנחנו את ׳כל הביצים בסל אחד׳, סל הימין, אנחנו שותפים-ונהנים, אך מזולזלים. מחושבים אוטומטית מראש, אפס יכולת מיקוח ותמרון בשדה הפוליטי.
זה לא מבחירה וללא יכולת העדפה, זו המציאות שהכתבנו לעצמנו מחוסר ברירה. הנהגת השמאל הפוליטי-מדיני הנוכחי, בניגוד מוחלט לאבותיו ההיסטוריים, הפנו עורף למסורת ישראל סבא, כדרך חיים והשקפת עולם. לא נותרה לנו אופציה אחרת. בעבר זה היה שונה, וזה לא היה חייב להיות כך, אלו העובדות.
ברשימת מפלגת-העבודה לכנסת הבאה, רביי-רפורמי נבחר למקום הרביעי הריאלי ברשימה. הוא לא נבחר בגלל יכולת אישית מיוחדת או עסקנות מדהימה למען הכלל והפרט, זוהי הצהרת כוונות כלפי הציבור הדתי-חרדי, השקפת חיים וניסיון בוטה לשנות מציאות של 70 שנה.
לאחר שנים של חוסר-ברירה, נוצרה לראשונה סיטואציה שבה 'יש-ברירה'. יש מרכז-ימין שאינו ליכוד ובוודאי אינו נתניהו. גם באם לצורכי גיוס מצביעים פוטנציאלים ומירוץ נואש לחדירה לעוד קהלי יעד, מושמעות אמירות מתריסות מצידם של נפתלי בנט וגדעון סער, בל נשכח, גם מהליכוד נשמעו בעבר אמירות צורמות, שנסלחו!
לא צריך ׳זכרון-פיל׳ כדי להזכר בקואליציית לפיד-נתניהו, שהכריזה בקול גדול! חרדים יוק! פסולי חיתון אסורים לבוא בקהל.
נוח לנו בחיק הליכוד. יש לנו שפה עם נתניהו, לא מוותרים על שותף נוח, הציבור החרדי הממוסד ברובו מרכז-ימין, אי-הזדהות ברורה עם נתניהו מראש עלולה לאבד לנו מצביעים בשוליים, ועדיין. גם לצרכי מו״מ עתידי, לא כדאי לחשוף את מיעוט הקלפים מראש.
לפחות עפ"י סקרי דעת הקהל העדכניים, בכוח הנציגות החרדית להכריח שינוי שלטון. זה לא פשוט ולא קל. לשבת עם יאיר לפיד בכל צורת חיבור, קונסטלציה, צורה ו-או אופציה, כולל תמיכה פסיבית, זה לבלוע צפרדע ו...גדולה.
מאידך, להוריד את המרכז-שמאל על הברכיים, ולכפות עליהם תמיכה בחוק-גיוס מתוקן ברוח גדולי ישראל, זו תמורה שווה. להנציח את התמיכה בעולם-התורה באצבעות אצבעות החכי"ם משמאל המפה, זוהי הצהרה ארוכת טווח, שתשתלם. האופציה, לפחות מחייבת אותנו למחשבה מעמיקה.
כשבליכוד יפנימו ויבינו, שאיננו אוטומטית בכיס! שישנם עוד אופציות, הם יתגייסו במלוא עוזם לחסום כל חקיקה מתגרה שוברת סטאטוס-קוו.
מחשש לתלונה בועדת-האתיקה, וחשש לחידוש רישיוני כחבר לשכת עו״ד, ארמוז בדרך-מליצה בלבד. גם שם, בפסגת גבעת-רם שבירושלים הבירה, מקום מושבם של חברי הממשלה האמיתית והלא נבחרת בישראל, ישקלו פעמיים לפני שיתערבו בחקיקה ו-או, אי-חקיקה, בנושאי דת ואמונה, חמץ בבתי-חולים ובצה״ל, כשתהיה אופ׳ לממשלה אחרת, לא ממשלת ליכוד בראשות נתניהו. ודי לחכימא-ברמיזה וכל המוסיף ממעיט.
אשדות מילים עוד יכתבו ויאמרו בנושאי קואליציות ויחסי דתיים-חילונים, ריחוק, קיטוב ושנאה בישראל של מגפת-הקורונה. העובדה שהציבור הדתי-חרדי מזוהה אוטומטית עם מחנה הביביסטים, מקומם עליו מראש ובעליל חצי מהעם. מפחיד. מחנה ה- ׳רק-לא-ביבי׳, שולט שלטון ללא מצרים בתקשורת, במדיה ובדעת-הקהל.
קל ללבות שנאה לדת ודתיים ובטוח לחרדים הנראים שונים, כשזה על רקע של הבלטת שונות, זכויות-יתר, אי כיבוד חובות וזלזול בתקנות האמורות לשרת ולשמור על כלל האוכלוסיה. כשאנחנו מזוהים בלעדית עם המחנה הנגדי, זהו נשק יום-הדין, גם במחנה שלכאורה אנו חלק בלתי נפרד ממנו. עובדות אלו צריכות מחשבה ועיון וכנראה חשיבה מחודשת.