כך שומרים על בריאות אבני הכותל המערבי

מדי חצי שנה, לפני חג הפסח וחגי תשרי, עורכים מהנדסי הקרן למורשת הכותל המערבי ומשמרי רשות העתיקות, בדיקות יסודיות לאבני הכותל בנות 2000 השנה ברחבת התפילה, זאת, על מנת לוודא את בטיחות המבקרים.

העבודות המתבצעות במקום הינן לפי ההנחיות ההלכתיות של רב הכותל הרה"ג שמואל רבינוביץ, לאחר שעסק בנושא לפני קרוב לשמונה עשרה שנים עם גדולי ישראל ובראשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

מרדכי (סולי) אליאב מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי, סיפר כי "מדי שנה מגיעים לרחבת הכותל המערבי למעלה מ-12 מיליון איש. אמנם השנה בצל הקורונה יותר ויותר אנשים התחברו מרחוק לכותל אבל אנו כבר נערכים לקראת חזרתם של באי הכותל המערבי. הקרן למורשת הכותל המערבי עושה כל שביכולתה בכדי לשמור על אבני הכותל העתיקות ועל יציבותן לטובת בטיחות המתפללים והמבקרים".

יוסי ועקנין, האחראי על שימור אזור הכותל המערבי ברשות העתיקות, אמר כי "באבני הכותל בנות 2000 השנה מתרחשת בליה טבעית, ואנו דואגים לחיזוקן. הסקרים שאנחנו מבצעים מדי חצי שנה מאפשרים לנו מעקב אחר מצבה הפרטני של כל אבן ואבן: לכל אבן מבין מאות ברחבת התפילה יש 'תעודת זהות' אצלנו, עם עשרות מאפיינים שמנוטרים.

"הסקר האחרון שערכנו, הראה שנדרש טיפול לחיזוק ה'קליפות' החיצוניות של מספר אבנים. העבודות שאנו מבצעים בקיר החשוב הינן עבודות אל-הרס: הן לא קודחות לפנים האבן, ונעשות בהזרקה עדינה של חומרים המחקים את הרכב האבן, לתוך החללים והסדקים. החומר מוזרק אל תוך הסדק כשהוא נוזלי, וכאשר הוא מתיבש, הסדק מתאחה. זו ה'תפירה' הכי מושלמת שיכולה להיות. החיסון האולטימטיבי לאבנים החשובות בעולם, מפני פגעי הזמן".

בין הגורמים המשמעותיים לבלייה של כתלי הר הבית, נמצאת דווקא המערכת האקולוגית שמהווה חלק בלתי נפרד מהנוף של הכותל העתיק. "הכותל הוא מן מרחב אקולוגי שמקיים חיים יחודיים לו", אומר וקנין. "על אבני הכותל ישנה צמחייה רבה המשרישה שורשים אל תוך האבנים - בעיקר מסוג צלף, מציץ סורי, ושיכרון זהוב. בנוסף לכך, מקננים בכותל בעלי כנף רבים, בהם סיס החומות שמגיע כל שנה, עורבים, ויונים. כחלק מעבודות השימור, מתוך ההכרה בחשיבות החי והצומח הייחודיים למקום, אנחנו שומרים על המערכת הזו, ובמקביל, מבטיחים את יציבות האבנים, כך שהכותל ישמור על חוסנו לפחות עוד 2000 שנה קדימה".