אאא

כיצד 'שושנת יעקב' הצילה ממיתה?

בחג הפורים היה יושב הבעל שם טוב הקדוש עם ה'חברא קדישא' והיו מרבים לשיר ולדבר במעלת השמחה.

הבעל שם טוב הקדוש מאוד הדגיש שבחג הפורים ניתן לשאוב שמחה לכל השנה.

באחד מימי הפורים הגיע לבעל שם טוב הקדוש רבי מאיר, עם בנו הקטן שאול, אחד הנוכחים סיפר שלשאול יש קול מתוק במיוחד, והוא התבקש לעמוד ולשיר את ניגון 'שושנת יעקב'.

הנוכחים התפעלו מקולו המרגש והמיוחד, עד שאמרו, שלא שמעו מימיהם קול יפה שכזה.

למחרת, בשושן פורים רבי מאיר לקח את בנו להיפרד מהבעל שם טוב הקדוש, אבל, הבעל שם טוב הקדוש, ביקש מרבי מאיר, להשאיר את בנו עוד שבוע בעירה, ואז, ישיב אותו לביתו, והאב, כמובן שהסכים.

כעבור יומיים, ביקש הבעל שם טוב הקדוש משאול להצטרף אליו לנסיעה, והלך הבעל שם טוב הקדוש לזרז את אלכסיי לצאת לדרך.

בדרך אמר הבעל שם טוב הקדוש לאחד החסידים שהצטרפו למסע, אני רואה אור באופק, אמור לאלכסיי לעצור ליד הבית הזה, אך, החסיד תמה, הרי זה בית מרזח...

הבעל שם טוב הקדוש וחבורתו נכנסו לבית המרזח, דפק על השולחן, ואמר, אתם מזייפים בשירה שלכם, בואו תראו איך שרים באמת, והשיכורים כעסו, איך הבעל שם טוב הקדוש, מעז לומר להם כך, ואז אמר הבעל שם טוב לשאול, בא תעמוד על השולחן ותשיר, והוא אכן עמד על השולחן ושר: 'שושנת יעקב' והשיכורים הקשיבו לשירה והתרגשו מהקול המיוחד של שאול, שנשמע כשירת מלאך ממש...

לפני שעזב הבעל שם טוב את בית המרזח הוא ניגש לשלושת ילדיו של בעל בית המרזח ואמר להם, נכון שנהנתם מקולו של הילד? והם ענו "מאוד".

ענה להם הבעל שם טוב הקדוש, אני מאחל לכם, שתמיד תאהבו את הקול שלו, וכך, עזבו את המקום לתמיהתם של החסידים ושאר הנוכחים, ובאותו הלילה חזרו כולם למז'יבו'ז.

כמה ימים לאחר מכן, החזיר הבעל שם טוב הקדוש את שאול לביתו, וכאשר סיפור שאול על הנסיעה הלילית, תמהו הנוכחים על הסיפור, אך הבינו שיש בסיפור זה כוונה נסתרת שהרי לבעל שם טוב הקדוש יש רוח הקודש, ועוד יבוא היום שיבינו מדוע הבעל שם טוב הקדוש לקח אותו לשיר בבית המרזח...

עברו שנים, ושאול הפך לסוחר גדול, ובאחד מנסיעותיו שהיו סמוכות לחג הפורים, הוא רצה לחזור בזמן  כדי להגיע בחג הפורים, אבל, בדרך תפסו אותו שודדים, קשרו אותו לעץ והלכו לאכול את סעודתם, תוך כדי שהם מודיעים לו, שזו שעתו האחרונה...

שאול הקשור לעץ התחיל לחשוב, בטח הבעל שם טוב וה'חברא קדישא' סועדים עתה את סעודת הפורים, ושקע בזיכרונות על סעודת הפורים שהיה אצל הבעל שם טוב הקדוש, והרגיש געגועים עזים, ושכח את מצבו, ולפתע התחיל לשיר 'שושנת יעקב'...

השודדים הקשיבו לשירתו, ופתאום נזכרו שהם כבר שמעו פעם את הקול המיוחד הזה, ובאו אליו ושחררו אותו.

שאול לא הבין מה קרה, והשודדים הסבירו לו, אנו הילדים של בעל בית המרזח ששרת בו לפני שנים רבות, נזכרנו ברבי שלך שאיחל לנו, שנאהב את הקול שלך גם בעתיד...

עכשיו הבין שאול שהבעל שם טוב הקדוש ראה ברוח קודשו מה עומד להתרחש עימו והקדים תרופה למכה, נס וישועה כמו במגילה (הסיפור נלקח מספר קומיקס על הבעש"ט הקדוש, נשמח לקבל את המקור לסיפור).

מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך  לשבוע טוב ומבורך

אומר הבעל שם טוב הקדוש: "הקורא את המגילה למפרע – לא יצא"!

כולנו שמענו את קריאת המגילה, וכל אחד שמע משהו אחר...

אחד שמע שהיו היה סיפור מלפני אלפיים שנה...

ואחד שמע מה שמתרחש ברגע זה.

מדוע יש אדם שלא יצא ידי חובה בקריאה?

אדם שחושב שהוא קורא את המגילה כסיפור שקרה לפני הרבה שנים, כמעשה שהיה פעם - למפרע! לא יצא!

הסיבה לדבר, מובנת מכך שחכמינו תיקנו לקרוא את המגילה לדורות, כי בזמן קריאת המגילה:

יורד ומאיר אותו האור שירד בימי מרדכי ואסתר, ומאיר בכל דור ודור, אומר הבעל שם טוב הקדוש:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"על כן, נתקן לזכרון לדורות קריאת המגילה, אשר כל השמות והאורות הנרמזין בה שוב יתגלו".

אורות הניסים שהיו בזמן המגילה יורדים בכל דור ודור, ולכן, מי שקורא את המגילה למפרע, כ'מעשה שהיה':

הוא לא מבין שברגע זה ממש יורד עליו אור הניסים והישועות – כדי להושיעו בימים אלו.

בזמן קריאת הברכות קודם קריאת המגילה, האדם צריך לבקש להיות 'כלי' לכל האורות שירדו ברגעי קריאת המגילה, כי אז יורד לאדם ולעולם שפע של אור גאולה וישועות, כמו שהיה לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה.

יהי רצון שנזכה להארת מרדכי ואסתר, לניסים וישועות כפי שהיו בימים ההם - "ונהפוך הוא" וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהיה לנו, אמן.