ביקורו של יו"ר 'יהדות התורה', חבר-הכנסת משה גפני, בישיבת 'חברון - גבעת מרדכי', ביום חמישי בשבוע שעבר, לווה בטונים צורמים, לאחר ששלטי הבחירות שנתלו בישיבה - נתלשו, רגע לפני הביקור.
מיד לאחר מכן פורסם ברשתות החברתיות כי השלטים נתלשו על-ידי בחורים ספרדים, הלומדים בישיבה, בשל העימות בינו לבין תנועת ש"ס. עוד נטען כי הבחורים החרימו את הביקור.
אלא שמספר תלמידים מהישיבה, מבקשים, בשיחה עם 'כיכר השבת', להפריך את ה"פייק ניוז" הזה, כלשונם, ו"להביא את קולם האמיתי והערכי של הבחורים, ולא כפי שפורסם שהחרמת האירוע הייתה בעקבות כעס של בחורים ספרדים על גפני".
ומה העובדות? הם מספרים כי הביקור נועד לדרבן את בחורי הישיבה לפעול לטובת מפלגת יהדות התורה בבחירות, בפרט לאור יציאתם של הבחורים לימי בין הזמנים, ולמנוע זליגת קולות למפלגת "הציונות הדתית" של בצלאל סמוטריץ'.
"כחלק מהקשר שהתחזק בזמן האחרון, בין הנהלת הישיבה לבית מרן הגר"ח קנייבסקי, הוחלט על הביקור", הם מספרים, "אך תליית המודעה (לא שלטים) על קיומו, עוררה זעם בקרב בני הישיבה, וכעבור כמה דקות נתלשה ע"י בחור אשכנזי כועס. המודעה נתלתה שוב ע"י הישיבה אך נתלשה גם היא כקודמתה, ושוב ע"י בחור אשכנזי".
סיבת הכעס של בני הישיבה הוסברה על ידם כ"שמירה על מסורת הישיבה", מילים מפוצצות עבור מי שאינו חברונ'ער, אך הם מסבירים: "לאורך ההיסטוריה, ולמרות שראשיה ורבניה תמכו בהקמת 'דגל התורה' ואף ישבו במועצת גדולי התורה שלה, מעולם לא הוכפפה הישיבה באופן מלא לממסד ה'בני ברקי' ולמערכת המפלגתית. ולדוגמה, מכתבים של מועצגה"ת ושל מרן הגרא"מ שך זצוק"ל בענייני הנהגת הישיבות (רישיונות וכדו') נתלו בישיבה אך הורדו בהוראת ראשיה שראו עצמם כאוטונומיה השומרת על רוחה הייחודית והנהגתה העצמאית גם בתוך הציבוריות החרדית.
"מתוך מטען היסטורי זה, ובשל החיבור העמוק למסורת הישיבה כפי המסור מראשיה ומקימיה, קמו השבוע בני הישיבה להביע את כאבם על הכנסת פעילות מפלגתית אל תוככי מקדש התורה, אין להם שום צד הרהור או פקפוק בחובתם הקדושה לשלשל אל הקלפי את הפתק הנושא אות ג', אך אין רצונם להפוך ל'ככל הישיבות כנסת ישראל', חוששים הם ללכת בעקבותיהן של ישיבות שהמפלגתיות החריבתן".
הם מציינים כי "במקומה של המודעה שהוסרה, תלו המוחים צילומים מתוך הספר 'דליות יחזקאל' שכתב ראש הישיבה ומיסדה בארץ ישראל מרן הגר"י סרנא זצוק"ל, בהם הוא מביע את חרדתו מהכנסת פוליטיקה ומפלגתיות 'ואפילו של הטובים ביותר' כלשונו".
תלמידי הישיבה מוסיפים ואומרים כי "ביותר, כאבו הבחורים את הסתירה הפנימית הזועקת בין המסר הוותיק של 'ועשית ככל אשר יורוך' לבין הצורך להשתכנע מח"כינו בנחיצות פעילותם החשובה. התחושה הייתה כי לו רבני הישיבה לחודם היו נושאים את דברם, ניחא, אך בוודאי שאין צורך להכניס ח"כ, מוערך ככל שיהיה, לשאת דברים בתוככי הישיבה".
כראיה לכך, הם טוענים כי "רק כ-150 בחורים בלבד מכלל בני הישיבה השתתפו בנאומו של ח"כ גפני, כאשר בינותם ניתן היה לראות בחורים רבים הממשיכים בסעידת הצהריים כהרגלם, וחלקם אף הזדרזו בה כדי שיוכלו לצאת מחדר האוכל קודם למעמד".
לסיום הם אומרים כי "בני הישיבה הביעו את תקוותם שהנהלת הישיבה וראשיה יקבלו בברכה את הגיבוי שנתנו להם הבחורים בכל כוחם, וימשיכו לשמר את מסורת הישיבה כפי שהונהג בה במאה וארבעים השנים האחרונות".
ק' אחד מתלמידי הישיבה מוסיף לסיום כי "אולי בפעם הבאה שתשמעו על הפגנות אצלנו, תבינו מה מניע את הבחורים כאן לפעולה, ושלא מדובר בדרישות קטנוניות של מים חמים במקלחות וכיוצ"ב אלא בשימור הדרך המסורה לנו בצורת הישיבה".
