אאא

פרק ג': תלמידו של החתם סופר - ר' אליעזר הלוי שכיהן כמזכירו ויד ימינו של סר משה מונטיפיורי העיד עדות מפליאה במיוחד:

כידוע ה'חתם סופר' התערב בפולמוס בין גדולי ישראל של דורו, האם צריך להחזיר את עבודת הקורבנות בבית המקדש. מסתבר שתלמידו העיד על קורבנות בקבר רשב"י, וכך דבריו: "ראשונה פקדתי את קבר רבי שמעון בן יוחאי... שני עמודי האש יבשרו את שמחת היום ההוא. בשני בתי קבול האלה ישליכו נשי התורכים – אשר דרכן לבוא שמה ביום ההוא – מטפחות ראש יקרות, מטפחות ידיים מרוקמות בזהב וצעיפים פרסיים יקרים לשרוף אותם באש קרבן כליל לכבוד רשב"י".

על מנהג הקורבנות לכבוד ההילולא כותב ר' משה ריישר בספר שערי ירושלים (לפני 170 שנים): "המנהג בעה"ק צפת ת"ו לילך בל"ג לעומר יום הילולא דרשב"י, לכפר מירון... והקונה הדלקה ראשונה משליך לתוך האש בגדים יקרים של משי ומזוהבים ומטבעות של כסף וזהב לקרבן כליל לכבוד רשב"י, ואיש איש ואשה ישליך בגדים נכבדים לתוכו להעלות את הנרות... ואח"כ ילכו אל אל העמוד השני אשר על הגג שהוא מכוון נגד ציון ר"א בנו... וגם שם משליכים בגדים הרבה".

התיאור על שריפת הבגדים הובא בכמה מקורות, שבהם נטען שכבודו של רשב"י יגבר באם עשירים ישרפו בגדים יקרים.

הדלקת נרות במירון (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
הדלקת נרות במירון (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

כך כתב הנוסע ישראל בן יוסף למשפחת בנימין (לפני 180 שנים):

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"ביום שמונה עשר לחודש אייר בכל שנה ושנה, יחוגו פה חג גדול כמה אלפים מאחינו בני ישראל... כמה מעשירי העם ינדבו את מלבושיהם השזורים בחוטי זהב וכסף לעשות מהם הפתילות להדליק הנרות, ככה יגדל זכר כבוד הרשב"י בעיניהם".

ר' רחמים יוסף אופלטקה כתב בשנת תרל"ו (1876): "מנהג קדוש בצפת לשרוף בגדים יקרים בתוך מקום ההדלקה הגדולה של התנא הרשב"י זיע"א. וכבר הגאון המפורסם בעל "חקרי לב"[1] פסק כי עוברים על בל תשחית.

גם הרה"ק רבי מנחם מנדל ראבין בספרו מסע מירון משנת תרמ"ח (1888) כתב: "וכל אחד מאשר היה אתו מטפחת יפה, שמיכה נאה כובע יקרה השליך אל תוך שריפת אגן השמן".


[1] רבי יוסף בן רבי חיים חזן מהדורא בתרא חלק ח' סימן י"א

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]