סלחי לנו רגבי אדמותיה הקדושות של אדמת קודש מירון, על שחטאנו, הפנינו עורף והעלמנו עין מהשימוש באתר כאילו והיה רכושו של מאן דהוא. לו היינו זוכים וחשים את החיבור הנדרש למקום קדוש זה - ולו היה זה חיבור חלקי - אך אמיתי – לא היינו מבליגים. בדיוק כפי שלא היינו מאפשרים התרחשות מופקרת לו זר היה פולש לביתנו. בדיוק כפי שהיינו מתקוממים לו היו נוהגים כך בבית הכנסת השכונתי שלנו או במוסדות התורה בהם מתחנכים ילדינו. סליחה.
סלחו לנו משפחות יקרות שבכן בחר ה' לקדש שמו. סלחו לנו על העוז - להעז פנים ולבקש סליחתכן - וסלחו לנו על שלא היינו נחושים דיינו להרעיש ארץ ויושביה ולו כדי לצאת ידי חובת ההשתדלות המחייבת את כולנו על פי כל דין. סליחה.
סלחו לנו פוקדי הציון הקדוש בל"ג בעומר - כבכל עתות השנה - על שלא הזהרנו אתכם כראוי מסכנת הנפשות השוררת במקום. סלחו נא לנו שלא ידענו ולא חקרנו די את העובדה שכללי הזהירות הנדרשים על פי ההלכה ולהבדיל על ידי החוק, אינם מיושמים במקום ולו בגדר המלצה. סליחה.
סלחו לנו ילדינו ועוללינו, שבמקום לחנך אתכם כפי שחונכנו אנו על ברכי אבותינו ורבותינו בסגולת וקדושת המקום, במוראם של מאורי הדורות שאיבריהם נקשו דא לדא טרם הגיעם לחלות פני הקודש בכריעתם בברכיהם במעלה ההר, סיפרנו לכם את שהחדירו לנו ביראת קודש, בשעה שטעמנו מהשפע הרב המונח על השולחנות העמוסות לעייפה מכל מאכל טוב ושתיה לרוב. סליחה.
סלחו נא לנו הורינו שנערותינו לא בושנו להטריח אתכם בבקשת צידה לדרך הארוכה יחסית, וכיום משהתקצרה אנו חוסכים טרחה דקדושה וסומכים על הסעודה שהפכה להיות חלק מהנסיעה. סליחה.
סלח לנו עמוד התפילה על שפגענו במשאת נפשם של יהודים בכל הדורות לזכות ולהתפלל מכל לב ונפש באתרה קדישא מירון, ולא התקוממנו כשחלקו הפך למעין אכסנייה הפרוצה לכל דורש. סליחה.
סלחי נא לנו מצוות מורא מקדש - שעליה הוזהרנו "מורא מקדש לעולם", וק"ו במקום שהושווה לבית המקדש, ושתקנו כאשר הופר צו אלוקי זה ולא טרחנו ועמלנו בקדושת המקום הנורא והקדוש הזה. סליחה.
סלחו נא לנו צרות עם ישראל, מועקות עם ישראל, בכלל ובפרט, העמוסים על ליבותיהם של יהודים ומצפים לפריקתם ולתפילת ישראל קודשים הם כי 'יאמר לצרותינו די', והסתובבנו מהכא להתם ומהתם להכא בחלוקות שונות ולפעמים משונות המתבצעות במקום. סליחה.
סלחו נא לנו מצוות רבות שבין אדם לחברו, כי השתמשנו בצורה מעושה ומעוותת בהגדרת המצוות, בשעה שחיפשנו הסברים להצדיק כביכול פעולות שאסור היה להם להיות חלק ממקום קדוש זה. שכן מעשה המצווה ראוי כשנעשה בדרך שיש לעשותו ובמקום לעשותו. סליחה.
סלחו נא לנו העוסקים בצורכי ציבור באמונה, על שאפשרנו לאינטרסנטים להעדיף עיניהם על חשבון כלל ישראל כולו, זאת משום שלא עמדנו בלחצים או שבחרפתנו העדפנו להעלים עין. סליחה.
סלחי נא לנו 'שמחת ל"ג בעומר' שהפכה לתוגה בעוונותינו, כי רק בניסים גלויים זכינו שלא נשמע עד כה שוד ושבר במקום. סליחה.
סלחו לנו שכננו היקרים בכל אתר ואתר, על מניעת הרחבת מעונכם, מרפסות ביתכם בשעה שחששנו לאיכות מגורינו, אך בבית שהכל נושאים עיניהם וליבותיהם אליו, אפשרנו לכל החפץ להקים בנין רעוע או אוהל מסחרי, ולא עשינו דבר. סליחה.
סלחו לנו קורות ביתנו על שאנו משקיעים בכם את המיטב, אך קורות אתרא קדישא לא היו חשובות דיות עבורנו בכדי שנזעק ללא חת וללא משוא פנים : עד כאן !!! סליחה.
סלחו נא לנו כל אלו שאת סליחתכם עדיין לא ביקשנו מחוסר ידיעה/ שגגה או מחוסר תבונה ותובנה, כי ידענו שרבים אתם ועוד לא הצלחנו לפעול כמתבקש, והתהדרנו שבעבר התרענו ודמינו כי בכך נפשנו הצלנו ובניקיון כפינו כביכול רחצנו, מה שלא היה עולה על הדעת לו היה מדובר בבתינו. סליחה.
אבל אשמים אנחנו בצרת אחינו בהתחנן וזעק המקום על נפשו ולא שמענו ולא שהינו לאזהרותיהם של יראים ושלמים ועל כן באה הצרה הזו עלינו. אשמים אנו כי לו ידיד אישי היה מבקש ליטול או לחמוס בתינו או חלקו - היינו יוצאים כנגדו אך - באדמת קודש מילאנו פינו מים.
אשמים אנחנו בהטלת האשמה על כל אחד אחר זולתנו, כי הטלת אשמה התנערות מאחריות היא. אשמים אנחנו בחוסר אחריות אישית. אשמים בכך שלא תרמנו באופן אישי אי נוחות אישית משלנו כדי שהמקום ירווח לכולנו.
אשמים אנחנו שבמקום להשריש ולשרש כי מגיעים להתפלל ולשמוח בשמחת הרשב"י ונוסעים מלאי אמונה לבתינו, הסתובבנו במקום עוד שעות על חשבון צפיפות יהודים אחרים.
אשמים אנחנו על כך שדנים אנו מי צריך לשלם את המחיר אך לא נחושים דיינו שלא לחמוק, לא לנוח, ולא לשקוט עד שהמקום ישוב לתפארתו הראוי לו.
אשמים אנחנו שבמקום לזעוק 'אין אבא למקום' נהגנו כילדים קטנים נעדרי אחריות ורצינו להאמין שעולם כמנהגו יהיה.
אשמים אנחנו שעירבנו נגיעות אישיות ובמקום להפנות עורף למי שנוהג במקום שלא כקדושתו ולו בטענת חזקתו, ביקשנו להיאחז ב'כדאי לסמוך עליו'.....
אשמים אנחנו בקריאה או בציפייה שיהיה מי שיביא הדבר הנורא על תיקונו, כשאנו יודעים שאנו – כל אחד ואחד מאיתנו צריכים להוקיע את השתלטנים, הגברתנים ואין זה משנה איזה מגבעת הם עוטים או מה אורך חליפתם.
אחינו היקרים, יהודים בכל אתר ואתר, איש מאיתנו לא יכול היה להאמין או להקיף את גודל הפרצות, הסכנות והבעיות הקיימות במקום. שגגנו ורוב מוחלט של הפוקדים את המקום בגדר אנוסים הם. ברם לאחר שאירע אשר אירע אסור לנו בשום פנים ואופן להעלות בדעתנו שהמצב יימשך כשהיה. לא נחרף ולא נבזה איש, וודאי לא יהודים מלאים כוונות טובים, אך לו כל אחד בנימוס ובחיוך - יוותר בעקביות על כל דבר שאינו חלק ממהות וקדושת המקום, הכל יראה אחרת.
ואתם הבודדים שלא נשמרתם לכם מנגוע ההר ובקצהו, גם מתוך רצון התקרבות או לקרב, ראו דברי האור החיים הקדוש על הנכתב ומפרשי התורה הרבים, ומשכו ידיכם כי במקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב ובוודאי שלא לאלו המשתמשים בתואר 'רב' רק בשל עיסוקם או משלוח ידם. ככל שמבקשים להיות ממזכי הרבים – קיימות דרכים רבים ואם מבקשים אתם את הנוסחה הנכונה, החשיבו את האתר כביתכם ולא תנהגו בו כאילו היה ביתכם.