צחי קליין: "מתוך מילות השיר משתקפת דמותו של יהונתן חברוני ז"ל, אשר התמסר לתורה באהבה, ענווה ושמחה גדולה. את ברכת "אהבה רבה" נהג לברך בכוונה גדולה ובנגינה ובנעימה
מנהג קדום בחצרות החסידים, להאריך הרבה בברכת אהבה רבה בחג השבועות. לימוד התורה מקבל זווית של עבודת ה' פנימית כאשר הבקשה בתחילת הברכה "תן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך".
תכליתה של תורה להפוך אותנו לאנשי קודש בעולם הזה. כשמשה רבינו עונה תשובה למלאכים מדוע עם ישראל צריך לקבל את התורה, הוא לא מבטא את מעלתם של ישראל מצד קדושתם, אלא דווקא את יצרינו הרע שבקרבנו. הגילוי ההשלם של התורה מופיע דווקא בתחתיות ארץ, במקום שבו ניתן לעשות ח"ו הפוך מרצון ה', במקום בו שולטים היצרים והנטיות השפלות ואע"פ בני האדם בוחרים בטוב.
אחד החברים של יהונתן ז"ל, אמר בשבעה ש"חברוני כשמו כן הוא", היה היה איש של חיבורים. חיבורים בין אנשים ומעגלים שונים וחיבור בין שמיים וארץ. דביקותו בתורה לא ניתקה אותו לרגע מהרגישות לסביבתו, מהדאגה לכל פרט ופרט בחכמה רבה. אהבתו העזה לתורה היתה קורנת החוצה במידות תרומיות, בשמחת חיים ובמאור פנים לכל יהודי.
יהי רצון שבימים לא פשוטים אלו, נזכה לקבל מאורו של יהונתן ז"ל, להתמלא באהבת ישראל ובציפייה לגאולתם של ישראל כפי שהיה זועק מפנימיות לבו בשירים שכתב (שעוד יצאו לאור בע"ה), להתחזק באהבת תורה ובשמירתה מתוך שמחה ופנימיות הלב".