אאא

בכל חג מחגי ישראל, ישנה מצווה ייחודית ואופיינית לאותו חג. לעומת זאת, בחג השבועות שאנו נמצאים בערבו, אין בו אפילו מצוה אחת ייחודית ואופיינית לחג - אפילו שהוא החג שניתנה בו התורה. מהי הסיבה לכך?

להלן אחד ההסברים שנאמרו לשאלה זו. נכון שלא קיימת אף מצוה ייחודית לחג השבועות, אבל קיימים מס' מנהגים ייחודים לחג זה.

מנהגים אלו, רמוזים במילה "אחרית".

א - אקדמות - בבקרו של החג, לפני קריאת התורה יש נוהגים לומר פיוט המתחיל במילה אקדמות.
ח - חלב - בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב.
ר - רות - בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות.
י - ירק - לכבוד חג השבועות נוהגים לקשט את הבית בירק ופרחים.
ת - תיקון - בליל חג השבועות נוהגים להישאר ערים ולומר את תיקון ליל חג השבועות.

שלמה המלך בספר קהלת (פרק ז פסוק ח) אומר "טוב אחרית דבר מראשיתו".

ההסבר הפשוט הוא, שטוב להגיע לתוצאה סופית של כל מהלך, מאשר התחלת המהלך. כי כשהאדם מתחיל מהלך מסויים, הוא איננו יודע איך הוא יסתיים.

לעומת זאת, כאשר הוא הסתיים בצורה טובה, הוא יכול לשמוח על כך. אבל ניתן לומר שרמוז כאן מסר נוסף.
מנהגי חג השבועות רמוזים במילה "אחרית".

תורת ישראל נקראת גם "ראשית". שלמה המלך בא ואומר טוב "אחרית" מנהגי החג, מאשר "הראשית" התורה עצמה.
כי תפקיד המנהגים הוא לשמר את התורה. תפקיד כל מנהג ומנהג להעביר מסר מסויים החשוב לתורת ישראל.
בחג השבועות בו ניתנה התורה, אנו נוהגים בו כל מיני מנהגים ולא מקיימים מצוה ייחודית כל שהיא. 

כי תפקיד המנהגים הוא לשמר את תורת ומסורת ישראל שניתנה ביום זה.

רומזי רמזים אף אמרו שאותיות המילה "מנהג" הם האותיות של המילה "גהנם". כי כאשר לא שומרים על המנהגים, יכולים להגיע למצב בו יעברו על תורת ישראל עצמה ואז יגרמו להם עונש של גהנם.

לכל עדה ולכל קהילה קיימים המנהגים שלה, חובתנו לכבד כל מנהג ומנהג ולא לזלזל באף מנהג. כי שמירת המנהגים הללו, גרמה לתורת ישראל לא להשתכח במשך מאות ואלפי שנים.
חג שבועות שמח; שקט ובטוח, לך ולמשפחתך היקרה!