דעמירן בעלמא

עמירן דביר בטורו השבועי על פרשת השבוע

על דרגות הקדושה שמבדילות בין בני שבט לוי, על טעות קריטית שגורמת למוות ועל הקשר בין נזיר לסוטה. טורו השבועי של עמירן דביר על פרשת השבוע נשא (טור אישי)

עמירן דביר | כיכר השבת |
(איור: מוטי הלר)

1:

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ נָשֹׂ֗א אֶת־רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֖וֹן גַּם־הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

שואל ה״אור החיים״ הקדוש, מדוע צריכה התורה לחזור ולכתוב שוב ״וידבר ה׳ אל משה..״ אצל מנין בני גרשון, מדוע לא הספיק מה שכתבה התורה בתחילת מניין שבט לוי כשהתחילו במניין בני קהת בסוף פרשת במדבר?

ועוד קשה שהרי בהמשך הפרשה כשסופרים את בני מררי, לא כתוב ״וידבר ה׳ ..״ אלא ישר כתוב ״בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם״, ולפי זה גם כאן בבני גרשון לא היה צריך לפתוח בדיבור מיוחד?

ומתרץ ה״אור החיים״ שאכן אם כל הסיבה היתה רק מניינם של של משפחת גרשון, לא היתה סיבה לכתוב אצלם במיוחד ״וידבר ה׳..״, אלא שבעניין משפחת גרשון מצווה הקב״ה למשה שינשא וירומם את בני משפחת גרשון יותר מבני משפחת מררי על ידי זה שיתן להם את העבודות החשובות יותר באוהל מועד שהן העבודות הפנימיות.

ממשיך ה״אור החיים״ ומסביר שאמנם שלושת המשפחות הן משבט לוי אך שונים הם בדרגת הקדושה בעבודה המוטלת עליהם.

עבודתם של בני קהת היא בדרגה הכי גבוהה שכן הם נושאי הארון ושאר כלי הקודש.

בני גרשון נמצאים בדרגה אחת פחות, הם נשאו את יריעות המשכן ואת אוהל מועד, מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אוהל מועד, את קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח, אית מיתריהם ואת כלי עבודתם.

בני מררי יורדים עוד דרגה ותפקידם לקחת את קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו, עמודי החצר סביב ואת אדניהם, יתדותם ומיתריהם לכל כליהם.

אם כן עכשיו מובן מדוע אצל משפחות קהת וגרשון כתבה התורה ״נשא את ראש..״, שפירושו לרומם אותם על ידי העבודה בכלי המשכן היותר קדושים, אצל קהת הכי קדושים ואצל גרשון רמה אחת פחות של קדושה.

אך אצל מררי כשאין עבודתם כל כך קדושה, שם אכן אין צריך בדיבור מיוחד מאת ה׳ כי המטרה העיקרית בהזכרתם היא ספירתם.

עבודתם היא שולית יחסית לאחיהם.

2:

לפי זה גם יובן מדוע אצל בני קהת נכתב לשון מלאכה ככתוב: ״מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד״ ואצל גרשון ומררי נכתב לשון ״עבודה״ שנאמר: ״מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כׇּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד״, וכן אצל בני מררי.

עיקר עבודתם של קהת היה נשיאת ארון הקודש שעליו כתוב שהוא ״נושא את נושאיו״ וממילא אין ממש עבודה כשנושאים אותו אלא יותר בכיוון של מלאכה.

אך אצל גרשון ומררי ישנה הרבה עבודה בנשיאת הדברים הרבים שהם מופקדים עליהם.

עוד מדייק ה״אור החיים״, מדוע פה אצל גרשון כתוב ״וידבר ה׳ אל משה לאמר״ ואילו קודם אצל קהת כתוב ״וידבר ה׳ אל משה ואהרון לאמור״?

התשובה היא, כיוון שעבודת בני קהת שייכת גם אצל אהרון, שנצטוו אהרון ובניו להורות לכל איש מבני קהת את עבודתו כדי להסביר להם איך בדיוק לקחת את הארון כי טעות קטנה שתביא לחילול הארון תגרום להם עונש מיתה ככתוב: ״וְזֹ֣את ׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־מַשָּׂאֽוֹ״.

אך במשאם של גרשון ומררי אין לאהרון ולבניו שום תפקיד.

3:

בהמשך פרשתנו מלמדת אותנו התורה את פרשת סוטה ומייד אחריה את פרשת נזיר, ומסמיכות זו למדו חז״ל שהרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מהיין.

ולכאורה קשה, מדוע? הרי בגמרא מוזכר ששתיית יין בריאה היא מאד ומשביעה את הלב.

אמנם שתייה מרובה של יין יכולה לגרום לאדם לחטוא, אז שישתה פחות יין, מדוע עליו להתנזר לגמרי?

וכך תירץ לי ידידי ומורי הרב בנימין מילצקי.

מופיע במסכת יומא שיש הבדל בין מי שעושה תשובה מיראה, שאז זדונות הופכות לו לשגגות, לבין מי שעושה תשובה מאהבה שאז הזדונות הופכות לזכויות.

ולכאורה קשה, איך יכול להיות שחובה תהפוך למצווה?

איך מקבל אדם שעשה עבירה וחזר בתשובה שכר כאילו עשה מצווה? מילא למחוק לו את העבירה אפשר להבין, אך לתת לו עליה שכר??

אלא שאם העבירה גורמת לו למקפצה, לעלות למדרגה גבוהה יותר, מדרגה שלא היה מגיע אליה אילולא עבר את אותה העבירה, במצב זה אכן מגיע לו שכר.

לפי זה אפשר להסביר את עניין הנזיר.

כשרואה אדם סוטה בקלקולה ומפחד על עצמו, ישנה אפשרות לעשות תשובת המשקל, לחפש לעשות מצוות מאותו השורש של אותה עבירה ולהתעלות רוחנית.

אותו יין שגורם לאדם לחטוא יכול לגרום לו לעשות מצוות.

אמנם אין מצווה לאדם להיות נזיר, אבל מי שקיבל על עצמו נזירות, מרוויח כמה מצוות כמו שמופיע בספר החינוך (מצווה שס״ח):

לא לשתות יין
לא לאכול ענבים לחים
לא לאכול צימוקים
לא לאכול קליפת ענבים
לא לגלח שיער
מצוה לגדל שיער
לא להטמא למת
ובסיום הנזירות, מצוה לגלח ולהביא קרבנות.

ממילא מובן שקבלת נזירות מהיין היא תשובת המשקל מול פרשת הסוטה.


שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר