שלושה שבועות וחצי חלפו מאז התרחש אסון מירון תשפ"א, שגבה חיי 45 יהודים קדושים, באסון האזרחי הגדול בהיסטוריית המדינה - והמדינה עדיין לא החלה בחקירה רוחבית של הכשלים שהובילו לאסון.
גם חקירת המשטרה מתנהלת בצורה לא מסונכרנת, ובזמן רב כ"כ קיים החשש כי האשמים במחדלים הספיקו להעלים ראיות שקושרות אותן לאירוע ובכך להקשות על מלאכת החקירה.
בינתיים ברחוב החרדי עולה הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, כולל מבני המשפחות, שאת נציגן שמענו כאן ב'כיכר השבת'. אולם למרות זאת, חברי הכנסת מטעם ש"ס ויהדות התורה לא מקדמים הקמת ועדה כזו, אלא ועדה מסוג אחר שהציע ח"כ יעקב אשר: ועדת חקירה ציבורית.
כדי לנסות ולשכנע את הציבור בדבר עדיפות ועדת החקירה הציבורית על פני ועדת החקירה הממלכתית, לשכת יו"ר ועדת החוקה בכנסת הקודמת פרסמה טבלה המסכמת את ההבדלים בין סוגי הוועדות המונחות על כף המאזניים:
בוועדת חקירה ממלכתית, נשיאת ביהמ"ש העליון אחראית על מינוי יו"ר הוועדה וחבריה, כאשר יו"ר הוועדה הוא שופט ומספר החברים הבסיסי הוא שלושה, אך ניתן יותר. על הוועדה אין פיקוח פרלמנטרי או ממשלתי, והממשלה בכל מקרה לא חייבת לאמץ המלצות לשינויים, אם תתקבלנה. היתרון לכאורה בוועדה בראשות שופט הוא קביעה ברורה יותר מי האשם באירוע.
לעומת זאת, ועדת חקירה ציבורית ממנה שר הפנים, כיום אריה דרעי. ע"פ ההצעה, העומד בראש הוועדה יהיה ראש עיר לשעבר, זאת מנקודת בנט שיוכל להבין את הבעיה ואיך ניתן למנוע הישנות אסונות כאלה. על הוועדה יהיה פיקוח פרלמנטרי או ממשלתי, לפי שיהיו בה שבעה חברים, חמישה מהם ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ועוד שני נבחרי ציבור. בהצעה נכתב כי הוועדה תקבל שיניים וסמכויות להוביל לשינויים בעתיד, כולל בתחום התכנון והבנייה, משמע הפקעת המתחם מידי ועדת ההקדשות.
מחר מתכננת יש עתיד להעלות בוועדה המסדרת, שהעומדת בראשה הינה ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, בקשה למתן פטור מחובת הנחה להצעת החוק לכינון ועדת חקירה ממלכתית. על הצעה זו חתמו כל חברי הכנסת של יש עתיד, ואם תקודם כחלק מההבנות עם גוש השינוי - תוכל להגיע במהירות לקריאה ראשונה בכנסת.