אאא

ד"ר דוד אהרן טננבוים, משתייך לקהילה החרדית בסאות'פילד, עיר במטרופולין דטרויט, במדינת מישיגן שבארה"ב. טננבוים בן ה-63 הוא בן לניצול שואה, ואב לארבעה.

"יש לי בן שלומד בישיבה בסקרנטון שבפנסילבניה, ועוד בן שגר בהר נוף ולומד בכולל", מספר טננבוים. "אני גם מוסר שיעור אחת לשבוע בענייני יהדות, בכל יום שני".

את סיפורו הדרמטי והטראומטי, שבגללו עד היום הוא ומשפחתו נושאים צלקות, הוא מספר לראשונה לכלי תקשורת בישראל - בראיון מיוחד ל'כיכר השבת'. 

את השיחה אנו מקיימים בזום חוצה יבשות, כאשר טננבוים מצוי (שוב) בהשעיה בת שבועיים מעבודתו בצבא ארצות הברית.

המהנדס החרדי

ד"ר טננבוים הוא הנדסאי מכונות, המתמחה בפיתוח מיגון וציוד לחיילים. בתפקיד זה הועסק במשך 14 שנים בצבא ארצות הברית, לו סיפק את שירותיו בבסיס TACOM שבמדינת מישיגן.

תפקידו של טננבוים היה לשדרג את הג'יפים הצבאיים של צבא ארה"ב, שקודם לכן הוגדרו 'מלכודות מוות' שכן הם לא היו מותאמים באופן אופטימלי לשדה קרב - במיוחד למטעני נפץ. את המגרעות של הג'יפים, המכונים בארה"ב HMMWV, למד הצבא על בשרו כשהשתמש בו בלחימה בסומליה בשנת 1993.

טננבוים החל לפתח עבור הצבא מערכת בשם LASS שעשויה להציל חיי חיילים רבים, זאת על ידי שדרוג שהוא קליל מבחינה פיזית, אך משמעותי מבחינה צבאית לאותם רכבים.

ג'יפים HMMWV של צבא ארה''ב (צילום: Shutterstock)
ג'יפים HMMWV של צבא ארה"ב (צילום: Shutterstock)
הגדלה

איך בעצם הגעת לתפקיד הזה?

"כשהועסקתי בצבא נאמר לי שהסיבה שהם מבקשים אותי היא שאני דובר עברית, וכן בעל ידע רפואי", משיב טננבוים ומוסיף כי במסגרת עבודתו בבסיס הצבאי, פעל בין היתר לצד אנשי צבא מישראל (מה שבסופו של דבר היווה הטריגר להידרדרות).

"נאמר לי גם שאם לא אצליח להגיע להישגים מבחינת פיתוח אותם ג'יפים, הדבר יגרום בוודאות למוות של חיילים", נזכר טננבוים. "הם לא ידעו כמה מהר תהיה שוב מלחמה והם יזדקקו לטכנולוגיה הזו".

הפרויקט שלו לא זכה לצאת לאוויר העולם, כי בשנת 1997 החל הסיוט של חייו, המכונה 'סיפור דרייפוס המודרני'.

העלילה נרקמת

בשנת 1997 העלילו עליו מספר עמיתים שלו לעבודה, שלאחר מכן התבררו כאנטישמים ותיקים, שהוא בעל נאמנות כפולה ומרגל לטובת ישראל. מצד אותם עמיתים ספג הד"ר היהודי התעללות אנטישמית בצבא במשך שנים קודם לכן, כשאלו אף נהגו לכנותו "המרגל היהודי הקטן".

המתלוננים טענו כי טננבוים מעביר סודות צבאיים וביטחוניים למדינת ישראל, לה הוא נאמן בגלל היותו יהודי. יצויין שהעונש על ריגול הוא מאסר עולם, ובמדינות מסויימות בארה"ב - אפילו גזר דין מוות.

מתי הבנת שמסבכים אותך?

"בדיעבד מתברר לי כיום, כי עוד לפני כן נהגו אותם עמיתים להתלונן עלי תדיר לממונים על הבסיס, אך מעולם לא יצא מכך דבר כי לא היה 'מספיק בשר' בטענות שלהם. רק העלילה הזו, משום מה, הפכה למשהו קונקרטי מבחינתם", הוא מספר.

למרות שהפרויקט הצבאי עליו עבד טננבוים לא היה מסווג, והוא גם לא נחשף בשום צורה לאף מידע סודי במסגרת עבודתו, החליט הצבא האמריקני להאשימו בריגול.

"עשו לי בדיקת פוליגרף", מתאר טננבוים ל'כיכר'. "הטכנאי ניסה ללחוץ עלי להודות ב'אשמה', ואני כמובן סירבתי. לאחר מכן אמר לי: 'כבר גרמתי לכמה יהודים להודות בעבר, אגרום גם לך'. זה כמובן לא עבד, אז הוא שיקר ל-FBI ואמר להם שהודיתי במיוחס לי. למזלי, בעניין הזה הם האמינו לי ולא לו".

לשכת החקירות הפדרלית FBI הונחתה לנהל חקירה פלילית מלאה על המהנדס היהודי וגם על משפחתו - משימה שהבולשת ביצעה ללא רחמים, עד לסיום החקירה - שנה וחצי לאחר מכן.

במסגרת אישום זה הושעה טננבוים מעבודתו בצבא האמריקני, והפרויקט שבו השקיע שנים של עבודה נגנז כליל.

ומה קרה לג'יפים חסרי ההגנה?

"מאוחר יותר, בלחימה האמריקנית באפגניסטן ובעיראק, נהרגו למעלה מ-3,000 חיילים אמריקנים ונפצעו למעלה מ-33,000. הרוב המכריע של הקורבנות מתו ממטעני נפץ מאולתרים, וחיילים רבים איבדו איברים - דבר שיכול היה להימנע בעזרת הפרויקט שלי".

ה-FBI מתעלל

היה זה בעיצומה של השבת, בסביבות חצות היום: כוחות FBI הגיעו לביתו של ד"ר טננבוים כשבידם צו חיפוש.

אתה זוכר מה בדיוק קרה שם?

"היו אצלנו אז אורחים, וילדיי היו קטנים", הוא משחזר. "התכוננו לסעודת הבוקר כשלפתע התפרץ צוות של ה-FBI אל תוך הבית. מפקד הצוות, שאני עדיין זוכר את שמו, אמר לי: 'אני לא יודע מה בדיוק אני עושה פה'...".  

יודגש כי עורכי דינו של טננבוים דאגו להסביר מראש ל-FBI, למקרה שלא ידעו שם, כי השבת היהודית מתחילה בשקיעת החמה של יום שישי ומסתיימת שעה לאחר השקיעה של יום שבת, אך הארגון לא טרח להתחשב בכך.

סוכני ה-FBI פשטו על הבית, החרימה ציוד רב, תיקים ומחשבים. משום מה החרימו הסוכנים גם חוברות צביעה של ילדי משפחת טננבוים וחפצים אישיים נוספים.

"הם גם לקחו ספר שירים של קרליבך, וחוברות תווים שבהם אני משתמש כדי לנגן בגיטרה ובכינור", הוא צוחק במרירות. "שאלתי אותם, 'מה אתם חושבים שתמצאו שם?', והם אמרו: 'אנחנו לא לוקחים סיכונים, אולי זו שפת קוד כלשהי'".

השלב הבא היה הצמדת מעקב לבני משפחת טננבוים, 24 שעות ביממה למשך 16 חודשים רצופים בהם התנהלה החקירה. המעקב שימש כלוחמה פסיכולוגית, מה שמשמש לעיתים כדי לגרום לחשודים להישבר ולהודות.

"ילדינו הקטנים הופחדו באופן מיותר לחלוטין על ידי רכבי מעקב של ה-FBI, שנהגו לנסוע על ידם לאט לאט בזמן שהם שיחקו בתמימות בחצר הבית", הוא מספר.

סוכן FBI ברכבו, ארכיון (צילום: Shutterstock)
סוכן FBI ברכבו, ארכיון (צילום: Shutterstock)
הגדלה

במקביל, הממשל "שכח" לאכוף את סודיות החקירה וכך התפרסמו פרטיו בכותרות העיתונים המקומיים, ואנשים זיהו אותו ברחוב כ'יהודי מהצבא שמואשם בריגול'. לאמצעי תקשורת מרחבי העולם סיפרו גורמים באופן כוזב, כי טננבוים מסתיר חומרים מסווגים ברחבי ביתו, כולל בחדר השינה של התינוק.

מובן מאליו שאנטישמים רבים 'חגגו' על ה'ממצאים'. באתרים של גזענים ניאו-נאצים ומאמיני העליונות הלבנה פורסמו נגדו דברי שנאה, ומשפחת טננבוים אף קיבלה שיחות איומים אנונימיות.

יצוין שכמה מחבריו של טננבוים, בני הקהילה החרדית בסאות'פילד, שניסו לסייע לו ולתמוך בו, 'זכו' לביקורי פתע של סוכני FBI באמצע הלילה. 

איך באמת הגיבו בקהילה החרדית לדיווחים ולבלגן?

"אני חייב לומר לשבח הקהילה שלי שלא היה שם אף אחד שהאמין לאישומים, כולם האמינו לי וגם התפללו לזכותי".

"אני כעת נזכר שלפני כמה שנים אכלתי פיצה בעיר קליבלנד הסמוכה לדיטרויט, ושילמתי בכרטיס אשראי. כשהמוכר ראה את שמי ואת פרצופי הוא שאל: 'זה אתה, טננבוים מדטרויט עם הסיפור מהצבא?'. כשהשבתי בחיוב, הוא אמר לי: 'אתה יודע שכולנו התפללנו עליך?'. כמעט בכיתי שם מרוב התרגשות".

טננבוים מסביר, "כשב-FBI חוקרים אדם, הם מנסים קודם כל לבודד אותו מחבריו, מקהילתו. ברוך ה' זה לא עבד להם. בדידות היא הדבר הכי קשה בעולם.

"בשיעור שלי סיפרתי על הנחש שקיבל קללה מהקב"ה שיאכל עפר כל ימי חייו. אנשים חושבים, מה הבעיה? יש עפר בכל מקום אז הוא אף פעם לא רעב! התשובה היא, שהקב"ה לא רוצה שהנחש ידבר איתו או יבקש ממנו אוכל. העונש שלו הוא בדידות".

עורבא פרח

לאחר 18 חודשים טראומטיים, הגיעו חוקרי ה-FBI ומשרד המשפטים האמריקני למסקנה כי טננבוים חף מפשע. בדיווח למנהל ה-FBI לואיס פרי הודו בבולשת כי אין שום בסיס לטענות כי טננבוים עשה משהו רע, וכי הוא מעולם לא נחשף למידע סודי.

הנזק התדמיתי והנפשי שנעשה למשפחת טננבוים לא נעלם גם עם המסקנה הזו, כאשר תחושה ברורה של עלילת דם אנטישמית ליוותה את הפרשה כולה.

לכן החליטו עורכי הדין של המשפחה להגיש תלונה פדרלית בדבר אפליה דתית, בטענה שיהדותו של ההנדסאי היוותה הבסיס היחידי לטענה כי הוא מרגל עבור מדינת ישראל.

אך התלונה הזו נדחתה על ידי הצבא, בטענה ש"לא ניתן יהיה לספר על מניעי החקירה מבלי לחשוף סודות מדינה", מה שכאמור לא נכון שכן אופי עבודתו של טננבוים לא כלל ממד מסווג כלל.

לכן החליט הסנאטור קארל לוין, שייצג את מדינת מישיגן, להורות לפרקליטות הצבאית הראשית לחקור את מקרה טננבוים, ולקבוע אם הצבא אשם באנטישמיות. לאחר למעלה משנתיים, פרסם הפרקליט הצבאי דו"ח אשר אישר כי צבא ארה"ב אכן אשם באנטישמיות.

הסנטור קארל לוין (צילום: הממשל האמריקני)
הסנטור קארל לוין (צילום: הממשל האמריקני)
הגדלה

אך למרות הקביעה הדרמטית הזו של הפרקליט, הצבא מסרב עד היום להכיר בכך ולפצות את טננבוים על האשמות השווא נגדו. גם הממשלה מעולם לא הטילה אחריות על הצבא באשר לאנטישמיות הזו.

איך זה יכול להיות?

"זו באמת הפעם היחידה, ככל שידוע לי, שאדם הואשם לשווא בפרשייה מסוג זה ולא היתה כל התנצלות מפורשת או קבלת אחריות", מספר טננבוים.

מספר פוליטיקאים ניסו לדחוף להכרה של הצבא בשגיאה העצומה שלו, וכן במחיר חיי האדם שביטול פרויקט LASS גבה - בדמותם של לוחמים אמריקנים שמתו בשדה הקרב, אך הצבא מסרב כאמור להודות בכך עד עצם היום הזה.

זה לא נגמר

אם הייתם חושבים שההתעללות של צבא ארצות הברית בד"ר טננבוים הגיעה לסיומה, אתם טועים.

לאחר שהפרשייה הזו הגיעה לכאורה לסיומה, ניסה טננבוים לעבור לעבודה אחרת בתחום - אך תמיד כשנראה היה שמתעניינים בו כמועמד רציני ומבוקש לתפקיד, בתוך זמן קצר הודיעו לו כי הוא לא מתקבל. "בדיעבד הייתי מגלה שאותם מנהלים חיפשו את שמי ב'גוגל', ומיד עלתה הפרשייה הזו. למרות ששמי נוקה לכאורה, הם לא רצו סיכונים".

לטננבוים לא נותרה ברירה, והוא החליט להמשיך בבסיס הצבאי של מישיגן.

לפחות התחילו להתייחס אליך יפה?

"ממש לא. בבסיס שמעו ש'טננבוים חוזר', ובמקום להיערך ולארגן עבורי אווירה משקמת, קידמו את אותם עובדים אנטישמיים (שקיבלו רבבות דולרים מה-FBI כש'סייעו בלכידת מרגל' בזמנו) ואילו בי המשיכו להתעלל".

בהגיעו לבסיס נאמר לו על ידי המפקדים כי התקנות האמריקניות דורשות שלא יועסק שוב בפרויקטים עליהם עבד לפני החקירה, ולכן הועבר לאגף הרובוטיקה.

"אני לא מבין ברובוטיקה וגם לא במחשבים", משתף טננבוים שכזכור הכשרתו היא הנדסת מכונות, ומספר: "אפילו בפלאפונים אני נעזר בילדיי, אך הצוות שמעליי החליט שלשם אני מתאים".

"לאחר זמן מה כשהבינו שאני אכן לא מבין בתחום הזה, במקום להעביר אותי למחלקה שתתאים יותר לכישוריי הם בחרו לטעון שאני לא ממלא אחר ההוראות. בנוסף, אני ממשיך לקבל תלונות מתלונות שונות שהם מעלים כדי לגרום לפיטוריי מהמקום".

טננבוים עסוק גם בימים אלו במלחמה בלתי פוסקת, בין היתר במישור המשפטי, כדי לשמור על הפרנסה שלו.

"כך למשל, כעת אני בהשעיה בת 14 ימים", הוא משתף. "הטענה שלהם היתה שעבדתי מתוך המכונית ולא מתוך המשרד כאשר בתי היתה בבית חולים, אבל אני נאלץ להתמודד כל הזמן עם טיעונים מסוג זה מול כוחות שרוצים להיפטר ממני".

טראומה קשה

"כפי שניתן להבין, משפחת טננבוים כולה שרויה עד היום בטראומה קשה בשל המאורעות הללו, ויש דברים שהשתקמתי מהם רק בשנים האחרונות", מספר טננבוים.

אתה יכול לתת דוגמה?

"הבת שלי היא כיום בשנות ה-20 המאוחרות לחייה, אבל אז היא הייתה בת 4.5" - הוא משתף, ומספר כי "במשך שנים, בכל פעם שמישהו היה דופק בדלת היא היתה נכנסת לפאניקה וצורחת: 'אל תפתחו'. אחרי הרבה עבודה ילדיי שיקמו את עצמם".

הדרך שבה טננבוים משקם ופותח את עצמו מחדש היא באמצעות יציאה מדי פעם להרצאות, בהן הוא מספר את סיפורו הטראגי. בנוסף, כתב לפני כשנה את סיפורו, אותו הדפיס בספר בשם "מואשם בבגידה: ציד המכשפות של צבא ארה"ב אחרי מרגל יהודי".

עטיפת ספרו של טננבוים (צילום מסך)
עטיפת ספרו של טננבוים (צילום מסך)
הגדלה

מטבע הדברים, מחלקת הביטחון האמריקנית היתה צריכה לאשר את פרסום הספר, ולוודא - שוב - שלא נחשפים בו חומרים מסווגים. עם זאת הודגש כי האישור לספר אינו מהווה הסכמה עם הדברים שנכתבו בו.

"בספר רשמתי במפורש את שמות העמיתים האנטישמיים שהעלילו עלי את הפרשייה הזו", הוא מספר, "והספר היה צריך לעבור גופים רבים מאד עד לאישורו. אני יודע שבבסיס שבו אני עובד ניסו למנוע את פרסומו, אבל לא הצליחו למצוא עילה חוקית".

מה המסר שאתה מעביר למי ששומע את הסיפור שלך?

"קודם כל, כשאנשים מספרים שקראו את ספרי אני שואל אותם: 'מה הרגש שהוא גרם לכם לחוות?', והם תמיד אומרים לי: 'הרגשתי דחף לקחת את הספר ולזרוק אותו על הרצפה'. זו המטרה.

"יש פה אנטישמיות קשה וממוסדת, ואגב לא רק אנטישמיות. כל מי שחלש פה יכול ליפול קורבן לזה. פנו אלי כמה וכמה עם סיפורים כאלו. ואני תמיד אומר: תילחמו!".

"אני יהודי מאמין, ואני יודע שלכל דבר יש סיבה. זה עזר לי לעבור את הטראומה הזו. עדיין, יש רגעים ממש קשים, ואני עדיין לא קיבלתי את התשובה: למה זה קרה לי? מצד שני, אני לא בטוח שאני רוצה את התשובה כבר עכשיו, כי אולי זה מחכה ל-120 שלי", מסיים טננבוים.