אאא

בסרטון וידאו נדיר, שמתפרסם לראשונה ב 'כיכר השבת', נראה מרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי, משיב על שש שאלות בהלכות 'בית הכנסת' וקדושתו וזאת לרגל פרשת השבוע בה כתוב "מה טובו אהליך יעקב", שהם בתי כנסיות ובתי מדרשות כפי שכתוב בסנהדרין ק"ה ב'.

התיעודים הנדירים האחרונים >>

בסרטון המיוחד שצולם לפני מספר שנים נראה תלמידו ומקורבו הגדול, הרה"ג רבי אורי טיגר, מציג בפני מרן שר התורה י"א שאלות שנתעוררו לאברכי כוללי "אליבא דהלכתא".

התמלול המלא:

א

- חדרים הסמוכים לבית הכנסת ומיועדים לשימושים אחרים כגון משרד וכדומה, אלא שלפעמים יש כמה חיובים ועושים שם מנין, האם יש בהם קדושת בית הכנסת?

מרן שר התורה: "אם זה רק דרך עראי אין לו קדושת בית הכנסת, וה"משנה ברורה" (סי' קנ"ד סק"ג) קורא לזה בית הכנסת לעצלנים, בחצר מתפללים".

ב

- מי שמשכיר דירה וכדומה לבית הכנסת ובית המדרש שלומדים בו, ודעתו לבוא לדור שם בהמשך הזמן, ועשוי להמשך כמה שנים עד שיבוא כמצוי בשכונות החדשות, האם יש בו קדושה תוך אותו זמן, ומה הדין אחר כך כשבא לגור?

מרן שר התורה: "אם לכתחילה חשבו [לצורך] עראי לעבור אחר כך לדירה אחרת אז זה לא קודש, כשיצאו זה לא קודש".

- אבל תוך כדי הזמן זה כן, כל זמן שבית הכנסת שם זה כן?

מרן שר התורה: "כל זמן שמתפללים מתפללים".

ג

- האם יש קדושה בכיס של חליפה שרגיל להניח בו דפים של דברי תורה, ומה הדין כשמניח בו בקביעות גם דפים אחרים?

מרן שר התורה: "לא, כיס אין לו קדושה, הוא מניח דפים של דברי תורה אבל הוא יכול להניח שם כסף ועוד דברים".

- השאלה אם הוא לא מניח דברים אחרים, אם הוא מניח שם רק דברי תורה

מרן שר התורה: "הוא מניח, אם הוא יצטרך הוא יניח".

- אבל זה עשוי לכל דבר

מרן שר התורה: "להכל". 

ד

- ב"משנה ברורה" (סי' קנ"ד סקל"א) כתב בשם ספר חסידים (סי' תתקל"ד) שאסור להניח בתוך ארון הקודש יריעות פסולות דהוי הורדה לקדושה, האם דוקא יריעות אסור להניח אבל ספרי תורה שלמים הפסולים מותר להניחן בארון הקודש, או שמא אין הבדל?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מרן שר התורה: "ספר תורה שלם אפילו אם זה פסול אפשר לתקן אותו, אפשר לתקן אותו, אז ממילא יכול להיות שמותר".

ה

- ב"ביאור הלכה" (ריש סי' קנ"ה ד"ה ויקבע) כתב שלכתחילה מצוה להדר כל מה שיכול ללמוד בחבורה, אם הוא חושש שבלימוד הרבים יתכנו הפרעות האם יוכל להעדיף ללמוד ביחידות?

מרן שר התורה: "נכון, אם מפריע מפריע". 

ו

- ב"משנה ברורה" (סי' קנ"ז סק"ד) הביא דברי הזוהר שלא יבשל מיום אחד למחרתו ולא יעכב מזון מיום אחד לחבירו, ויש לדון בזמנינו שרגילים לבשל לכמה ימים בבת אחת, ולקנות לכמה ימים בבת אחת, האם אין מקיימים דברי הזוהר האלו, ומה הדין כשיש ביטול תורה כשיצטרך כל יום להמתין בחנות לקנות מזונותיו?

מרן שר התורה: "אם יש זמן עושים את זה, אבל אם אין זמן צריך ללכת ללמוד".

- אז מצד ביטול תורה היום לא עושים את זה

מרן שר התורה: "זה לא דין, זה עיצה טובה".