אאא

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הגיש בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל אביב את כתב ההגנה שלו בתגובה לתביעה מטעם משפחת נתניהו, המאשימה אותו בהוצאת דיבה נגדה, בעקבות שתי ראיונות טלוויזיה שבהן כינה אותם "משפחה של חולי נפש – שאינו בר שיקום". בכתב התביעה נטען, כי צמד המילים "חולי נפש" נאמרו על ידי אולמרט "מתוך כוונה להשפילם, לבזותם, לעשותם מטרה ללעג ולבוז בעיני הציבור ולפגוע במשרותיהם ובמשלח ידם".

לצורך גיבוש יסוד לשון הרע בביטוי "חולה נפש", על פי הפסיקה, אין חשיבות לשאלה האם אולמרט, התכוון לפגוע בנתניהו. כך גם, אין חשיבות לשאלה האם נתניהו חש עלבון מדבריו של אולמרט. השאלה העיקרית, אותה יבחן בית המשפט, כיצד אנחנו, הציבור, כחברה, מייחסים משמעות למסר העולה מהביטוי "חולה נפש". בית המשפט יבחן את ההקשר והנסיבות שבהם נאמרו דבריו של אולמרט.  

בכתב ההגנה שהגיש אולמרט עולה כי "בדבריו של אולמרט לא היה חידוש כלשהו, וכי בנסיבות העניין, התייחס האדם הסביר אל דבריו של הנתבע בשוויון-נפש, ולא ראה בהם דברים, שעלולים להשפיל את התובעים בעיני הבריות, לעשותם מטרה לשנאה, או לפגוע בהם, ב'משרותיהם', ב'משלח-ידם', במקצועם או בעסקם".

עוד טוען אולמרט בכתב ההגנה, "אמת דיברתי" וכן שדבריו נאמרו כדעה בתום לב. לדבריו, "צמד המילים 'חולה נפש' אינו כינוי גנאי כלל וכלל" וכי הוא "לא היה מעלה בדעתו להוציא את צמד המילים 'חולה נפש', על מנת לחרף, לבזות ולגדף", וכן "מדובר בדעה שנאמרה בתום לב, ומתוך חרדה כנה לעתידה של ישראל".

כיצד הציבור הישראלי, בשנת 2021, עלול לקבל את הביטוי "חולה נפש" כאשר הוא נאמר על ידי ראש ממשלה לשעבר כלפי ראש ממשלה לשעבר? האם צמד המילים "חולה נפש" על ידי אולמרט נועדו להעביר מסר מבזה ולפגוע בנתניהו פוליטית? אלו שאלות מורכבות שבית המשפט יצטרך לבחון בבואו להכריע האם הביטוי "חולה נפש" מהווה לשון הרע לפי ההגדרה בסעיף 1 לחוק לשון הרע.

לדעתי, אולמרט מיתמם בכך שהוא "לא התכוון" לבזות ולהשפיל בדבריו את משפחת נתניהו. במציאות הישראלית הנוכחית של 2021 מוצמדת סטיגמה שלילית לאדם המאובחן כסובל "ממחלת נפש". גם ילדים בגני הילדים יודעים כי הביטוי "חולה נפש" הוא מונח של עלבון. אכן כך, בכתב ההגנה, ממשיך אולמרט בהיתממותו, ומנצל את ההזדמנות לגלות את עברה הנפשי של שרה נתניהו. יתירה מכך, גם אם אולמרט סבור שהציבור הבחין במחלת הנפש של נתניהו ולכן אין הביטוי "חולה נפש" נאמר במטרה להשפיל ולבזות, אין זה אומר שהציבור הסיק שהמצב החמיר עד כדי שמחלה זו "איננה בר שיקום".

בשלהי מערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-9 באפריל 2019, כאשר יו"ר מפלגת כחול לבן דאז, בני גנץ, התמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה, במפלגת הליכוד אימצו יש מאין קו הסברה, לפיו, בני גנץ, הוא "לא יציב" עד כדי כך שהוא מהווה סכנה למדינה. כך למשל, דובר הליכוד וקמפיין הבחירות של המפלגה, יונתן אוריך, צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "גנץ נראה לא שפוי. לא פחות מסכנה למדינה. שיהיה בריא". דובר משפחת נתניהו, עופר גולן, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "בני גנץ חייב לגלות לציבור איזה מידע רגיש האירנים מחזיקים עליו ואת הצהרת הבריאות שלו".

לדעתי, אכן, נתניהו צודק, שהביטוי "חולה נפש" מהווה שיח "אלים ופרוע". עו"ד יוסי כהן הוסיף בשם התובעים: "מדובר בהתבטאות מסוכנת שעל בית המשפט לגנותה ולקבוע שאינה בגדר חופש הביטוי". עם זאת, חשוב לזכור, כאשר גורמים רשמיים של מפלגת הליכוד אימצו קמפיין, לפיו גנץ "לא שפוי", ראוי אם נתניהו היה מגלה עניין ציבורי ומגנה את השיח שאומץ על ידי מפלגתו ודובריו.