תשעה באב, שנת ג' אלפים תתצ"ו (לפני 1885 שנים)
העיר ביתר שהייתה המעוז האחרון של מדינת היהודים הצעירה נופלת לידי הרומאים ומנהיג המרד, נשיא ישראל, שמעון בר כוסיבא, המכונה "בר כוכבא" מוצא את מותו באופן מסתורי. מאות אלפי יהודים נרצחים על ידי הרומאים במהלך המרד, ותקוות ישראל לגאולה הפכה להיות חלום המצפה להגשמה כ-1800 שנה.
בשונה מהמרד הגדול, בסיומו חרב בית המקדש שהתרחש כ-63 שנים מוקדם יותר, וזכה לתיעוד נרחב ומפורט בספרו של יוסף בן מתתיהו (המכונה יוסיפון), מימי מרד בר כוכבא לא נותר לנו תיעוד היסטורי שנכתב בזמן אמת.
מרד בר כוכבא העלה שאלות רבות שלא זכו למענה ברור; מה הוביל לפריצת המרד? מה היה היקף המרד? האם הצליח בר כוכבא לכבוש את ירושלים? האם החל בהקמת בית מקדש שלישי?
חוקרים העלו השערות שונות ואנחנו ננסה להציע כמה מהן, ואף לעדכן על חוקר הטוען שבידיו ממצא "מרעיש" הכולל ארכיון ענק מתקופת המרד, השופך אור על מאורעותיו.
שמעון בר כוכבא
מהמעט שאנו יודעים על בר כוכבא, אנו למדים כי שמעון נולד ככל הנראה בישוב כוזיבא שבנחלת שבט יהודה. מאיגרות ששלח ושנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באזור ים המלח עולה, כי הוא הקפיד בשמירת המצוות והוא מצווה על אחד מפקודיו לדאוג ל'ארבעת המינים' עבור חייליו:
"שמעון ליהודה בר מנשה לקריית ערביה שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח עמהם שני אנשים אצל יונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי שיעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות"
כמו כן על חלק מהמטבעות שהנפיק הטביע את 'ארבעת המינים'. גבורתו הייתה לשם דבר גם בקרב הרומאים. מהאיגרות ששלח עולה כי הנהיג את צבאו בתקיפות רבה, ונהג לאיים ולדרוש סיוע מיישובים יהודיים שלא סייעו למרד במידה מספקת.
במקורותינו נכתב ששמע בקול חכמים ושינה את מבחני הכניסה הקשים לצבאו, אך גם נאמר שהתבטא שלא בדרך כבוד כלפי שמים.
התנא ר' עקיבא שראה כי בר כוכבא מצליח במלחמתו סבור היה כי הוא משיח, אך היו מן החכמים שחלקו על ר' עקיבא. רבי עקיבא עצמו נהרג על קידוש ה' סביב שנות המרד, ויש מן החוקרים שטענו כי אלפי תלמידיו נהרגו בעקבות המרד.
סמוך לנפילת ביתר, בר כוכבא בעט והרג את דודו רבי אלעזר המודעי משום שחשד בו כי הוא מתכוון להסגיר את העיר לרומאים, בו ביום בתשעה באב נהרג בר כוכבא בהכשת נחש ונפלה ביתר לידיהם של הרומאים.
הציונים בתחילת דרכם אימצו להם את דמותו של בר כוכבא כסמל למנהיג של מרד בכוח הזרוע, מבלי לזכור את סופו המר, וסופה הנורא של המלחמה שניהל.
הסיבות למרד
טרם המרד שלט באימפריה הרומית הקיסר אדריאנוס, בתחילת דרכו נראה היה כנוטה חסד ליהודים, יתכן כי באותו שלב הבינו היהודים כי הקיסר מתכנן לבנות מחדש את ירושלים ואולי אפילו לאשר להם לכונן את בית המקדש, אך למעשה התקוות נכזבו, ואדריאנוס נסוג בו מהתוכנית.
האם הייתה התקווה לבניית בית המקדש הסיבה לפרוץ מרד בר כוכבא? יתכן מאוד שכן, ברור הוא כי בעקבות המרד החליט הקיסר לשנות את שמה של ירושלים ל'איליה קפיטולינה' על שמו ושם אליליו, הוא בנה במקום מקדשנו "מקדש" לפסליו, והרחיק מן העיר את היהודים.
מהלך המרד
בר כוכבא הכין את צבאו למרד, המורדים הבינו כי אינם יכולים להתעמת חזיתית עם הצבא הרומי החזק. לכן הכינו ברחבי הארץ מערכת ענפה של מחילות מסתור ולחימה המוכרות בימינו לארכיאולוגים כ"מערות המסתור של בר כוכבא" מהן היו יוצאים ותוקפים את הרומאים המופתעים.
הרומאים שהיו המומים מעוצמת המרד, החישו תגבורת של עשרות אלפי חיילים לצבאם המותקף אך מתקפתם נבלמה והם סבלו אבדות כבדות, וחלקים משמעותיים מצבאם הושמדו.
בשלב זה נסוגו הרומאים ובר כוכבא כונן את הממלכה היהודית והחל להטביע מטבעות הנושאות את שמו "שמעון נשיא ישראל", כפי הנראה צבאו של בר כוכבא הטיל מצור על הלגיון הרומאי בירושלים ואף כבש אותה והחל בהכנות לקראת חידוש העבודה בבית המקדש החרב.
אדריאנוס הקיסר הרומי שהחל להבין כי מתחוללת ביהודה מרידה רצינית ועיקשת, גייס למלחמה את יוליוס סוורוס שנחשב למצביא הטוב ביותר בזמנו, וזה החל לקיים לחימה איטית ואכזרית ביהודים. אט אט צמצם הצבא הרומי את אחיזת צבאו של בר כוכבא בארץ ישראל, תוך שהוא משקיע משאבים אדירים בחיסול המרד, מספר החיילים הרומים שלחמו נגד המורדים היהודים עלה בהרבה על מספר חייליו של טיטוס בזמן חורבן הבית השני.
הרומאים הצליחו להניס את צבאו של בר כוכבא אל העיר ביתר, שם התבצרו היהודים, אך לאחר מצור ממושך, בתשעה באב, נפלה ביתר לידי הרומאים והם ביצעו טבח נורא ביהודים. מאות אלפי יהודים נהרגו במהלך המרד, שנמשך שלוש וחצי שנים.
בעקבות כישלון המרד, חרב רוב היישוב ביהודי בארץ ישראל, נאסר על יהודים להתקרב לירושלים, ששמה הוחלף כאמור לאיליה קפיטולינה, ושמה של הארץ שנקראה עד אז "יהודה" הוחלף על ידי אדריאנוס ל"סוריה פלשתינה" על מנת לנתק את הקשר בין היהודים לארצם.
גזרות שמד רבות נוספות גזר אדריאנוס באותה שעה על היהודים שנותרו לפליטה, על מנת לנתק אותם ממסורת אבותם. בעקבות מעלליו "זכה" הקיסר אדריאנוס לכינוי "יישחקו עצמותיו".
הארכיון של בר כוכבא?
בשבועות האחרונים פרסם ארכיאולוג בשם ד"ר יצחק אשל סדרת ראיונות ובהם טען כי ברשותו תגלית מרעישה. לדבריו, בדרך סבוכה הגיעו לידיו פריטים ארכיאולוגים רבים - "הארכיון של בר כוכבא", השופכים אור חדש על כל מהלך ונסיבות המרד.
המדובר בבשורה שהייתה אמורה לעורר מהפכה בעולם הארכיאולוגיה. לדבריו, צוות של עשרה אנשים בראשותו עומלים לחקור את הממצאים מזה כ-15 שנה ומתכוננים לפרסם את ממצאיהם.
בהרצאה בה הוא מסביר על הממצאים שברשותו הוא משרטט אופן חדש על כל מהלך המרד, לדבריו את המרד החל בר כוכבא בברכת כת כוהנים מבני צדוק שנמלטו בימי החשמונאים מן המקדש אל מערות ים המלח, ומשם עברו לעיר כוזיבה, עירו של בר כוכבא, הכת השתמשה בלוח שנה שונה מזה המקובל על חז"ל ולא קידשה את החודש לפי הראיה.
לדבריו, בעזרת הארכיון שבידו הוא הצליח לפענח כיצד כבש בר כוכבא את ירושלים מיד הרומאים בלילה אחד, וכיצד בנו מזבח ואף הקריבו בו קורבנות, אך בר כוכבא נמנע מלהתחיל את בניית בית המקדש באופן מסודר, ככל הנראה מכיוון שהאמין שצריכים לחלוף שבעים שנים בטרם יחלו לבנות את המקדש, כפי שהיה לאחר חורבן בית ראשון.
פרטים רבים נוספים מתבררים לפי פיענוח הארכיון הסודי שברשותו, אך החוקרים והממסד הארכיאולוגי מסרב להתייחס לטענותיו ברצינות.
לדברי ד"ר אשל הממצאים נמצאו בתוך אתר בשטחי הרשות הפלסטינית, ולהבנתו נותרו בשטח ממצאים מרעישים נוספים הממתינים לגאולה, לדבריו פנה לפני מספר שנים ללשכת רוה"מ-לשעבר נתניהו בדרישה כי הממצאים יגאלו ויטופלו, אך לא זכה למענה.
ארכאולוגים בכירים שונים עמם בדקנו את טענותיו של ד"ר אשל, הגיבו בזלזול, והתייחסו לממצאיו כאל דמיון במקרה הטוב, ו''זיוף גרוע" במקרה הרע. לדבריהם, אין ספק כי ד"ר אשל איננו זייפן אך לטענתם נפל קרבן לתרמית.
בשיחה עם 'כיכר השבת' אמר הארכיאולוג ד"ר חגי משגב, כי לכאורה מדובר בזיוף, אך לא ניתן להוכיח זאת עד שהפריטים שבארכיון יועמדו לבדיקת מומחים נוספים.
כך גם רשות העתיקות מסרה כי אכן קבלה לפני כמה שנים מספר פריטים מהאוסף של ד"ר אשל לבדיקה. אך בבדיקות השונות שנערכו לפריטים אלה, לא הוכח שמדובר בממצא עתיק, או כזה שקשור למרד בר כוכבא.
כך גם הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ, יו"ר אגודת מטמוני ארץ, שפרסם מאמר תורני המבקש להוכיח כי אכן שיקם בר כוכבא את בית המקדש וחידש את עבודת הקורבנות. וביקש להיעזר בממצאיו של אשל, אך לדבריו לאחר בדיקתו מדובר בגיחוך וזיוף ממש.
ד"ר אשל מצדו מצדיק את טענות מבקריו, ואומר כי ללא ספק משיראו ויבחנו המומחים את הממצאים לכשיתפרסמו, הביקורת שלהם תיעלם.
אם נסכם בעניין תשעה באב, מן הראוי לציין שהמאורע החמישי שציינה המשנה, "נחרשה העיר", מכוון ככל הנראה לטקס חנוכת העיר החדשה 'איליה קפיטולינה' שנערך ע"י סימון גבולותיה של העיר בעזרת זוג שוורים, החורשים תלם עמוק סביבה.
ובבניין ירושלים ננוחם.