ניסיון מתוק

"הרגשתי שבעלי מתרסק - עד שהגענו לשלוה שעטפו אותנו בחום"

צוות ביה"ח התעקש שמדובר בילד רגיל, האבא התעקש לבדוק • בדיקת הדם אימתה את החשש: אחד התאומים לוקה בתסמונת דאון • צפו בראיון המחזק ותימכו בארגון (כיכר למען שלוה)

משה מנס | כיכר השבת |
"כשזה הגיע אלי לא חלמתי שכל כך נאהב" (צילום: כיכר השבת / הפקה בפועל: דניאל פרו)

"נולדו לנו תאומים, אורי ומלאכי. אחרי הלידה, בעלי אומר לי שמשהו לא נראה לו תקין אצל מלאכי. אבל הצוות שלל את זה לחלוטין. בדקו את כל הסימנים, את טנוס שרירים, העורף, העיניים, עשו אקו לב. אמרו לנו הכל בסדר, התעקשו שהוא ילד בריא לחלוטין" מספרת גברת אביגיל דיין, אמא של התאומים.

"אבל בעלי עדיין התעקש, משהו הרגיש לו לא תקין. אז עשינו בדיקת דם. כשהתוצאות הגיעו הרגשנו שהשמים נופלים עלינו. קיבלנו את זה נורא ואיום, הרגשתי שבעלי מתרסק. לא הכרנו ילדים כאלו, לא ידענו מה לעשות. בעבר כשהייתי רואה כזה ילד הייתי נותנת לו צדקה או שומרת מרחק מחוסר ידע איך להתייחס. תודות לחברה שגם לה יש ילד מיוחד עם תסמונת, התחלתי לעכל. היא באה וסיפרה כמה אור דווקא הילדים האלו מכניסים הביתה. היום, תשע חודשים אחרי אנחנו יודעים להגיד כמה היא צדקה. מלאכי הוא המלאך שלנו. הגאווה שלנו.

איך קיבלו את זה המשפחה?

התקשרתי לבן שלי, בן 16. סיפרתי לו ישירות. ובלי לחשוב פעמיים הוא אמר: אמא ברוך השם את חיה אז הכל בסדר. הוא אח שלנו אנחנו נדאג לו אנחנו נאהב אותו. התגובה הזו שלו כל כך עודדה אותנו ורוממה אותנו. איך בעלי אמר 'היינו צריכים ילד מיוחד בשביל ללמוד שיש לנו ילדים מיוחדים'.

מתי שלוה נכנסו לתמונה?

כולם כל הזמן אמרו תתקשרו למיכל משלוה. אני התמהמהתי עם זה, היה לי קשה. רק אחרי שהתקשרתי הבנתי כמה שלווה זה שלווה. אי אפשר לתאר במילים כמה הם עוטפים אותנו. מיכל, ההנהלה, קלינאית התקשורת, המרפאה בעיסוק, שיעור הידרותרפיה. תוכנית 'אני ואימי' מעצימה אותי ואת הילד. ממפגש למפגש אנחנו רואים את ההתפתחות של הילד. האהבה שלהם היא אמתית.

החלטנו לשלוח גם את מלאכי למעון רגיל ולהפסיד מעון מיוחד בשביל שנוכל להמשיך ולזכות במפגשים של שלוה. ואגב הלוואי הלוואי שהיה סניפים בעוד מקומות.

את ובעליך מדברים על כך שלא הייתם מחליפים את הניסיון הזה, שזה הניסיון הכי מתוק. למה?

כגודל הנתינה כך גודל האהבה שאתה מקבל בחזרה. כשאמרו לי את זה חשבתי שזה לא אמיתי. אבל היום אני יודעת שהם צדקו. זה הילד שאנחנו הכי מחוברים אליו. הוא הגאווה שלנו. כשהילדים צריכים לצאת לרחוב עם אחד התאומים, הם בוחרים לקחת דווקא את מלאכי.

אנחנו שומעים על ילדים מיוחדים שנולדו ושלא לקחו אותם הביתה, יכול להיות שאם הם היו נותנים לזה הזדמנות הם היו מאושרים עם ההחלטה.

אני מוכנה לקום וללכת להורים להגיד להם אל תסבלו את ההתחלה. עד שהשלמנו עם המצב. לא ידענו מה זה. כשאני הייתי רואה ילדים כאלה ברחוב הייתי מנסה לא להתקרב מרחמים וכשזה הגיע אלי לא חלמתי שכל כך נאהב.

איך את ממליצה לאנשים להגיב, לאחל לאדם שנולד לו ילד מיוחד?

לא לשמור מרחק. לבוא לבקר. אפשר לעודד ולתמוך, אבל לבוא. ואני בתור אמא לילד מיוחד אני יודעת שקיבלתי כוח מאמהות עם ילדים כאלו ומהחיבוק של משפחת שלוה".

כנסו ותרמו לפעילות שלוה >>

כי לכל משפחה מגיעה 'שלוה'!

בואו לפתוח את הלב - כנסו >>

ניתן לתרום גם באמצעות 'ביט' / bit >>

הפקה בפועל: דניאל פרו

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר