משה כהן בדרכו לבדיקה רפואית, רחל כהן בדרכה חזרה מהעבודה, לפתע פקק תנועה. כחמשה עשרה אנשים חוסמים את הכביש. מדוע הם חוסמים את הכביש ומה ההצדקה להתנהלות הזו? אתנו באולפן גברת אליס היימן מיסדת ארגון הנכים. שלום וברכה.
דבר ראשון אני רוצה להתנצל בפני האזרחים שנתקעו בהפגנות. אנחנו יצאנו להפגין כי הממשלה החדשה הזו מסרבת לקיים את ההבטחות של הממשלה הקודמת ולתת לנו את האפשרות לחיות בכבוד.
הנכים דורשים קודם כל קצבת נכים בגובה שכר מינימום. הנושא שלנו הוא א-פוליטי הוא נוגע בכל המגזרים ולכל הגילאים. אני מבינה מאיפה השאלה באה אבל אין לנו ברירה. יצאנו להפגין מול הבית של ראש הממשלה נפתלי בנט, מול הבית של ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד, מול משרד ראש הממשלה, מול הכנסת, ולא שמעו את הצעקה שלנו. פניתי גם ליאיר פינס מנכל משרד ראש הממשלה, פניתי גם לסידי הדובר של ראש הממשלה, לטל גן צבי ראש הסגל ואין שום הענות לבוא לשבת אתנו לשמוע את הזעקה הדרישות.
אז אם לא הסכימו לשמוע אז חוסמים כבישים, כל אחד יפגין על מה שמציק לו?
שש עשרה שנה ישבנו בשקט, מדובר בציבור הכי עני והכי חלש בחברה יש עוד ארגונים שיצאו להפגין.
מאז שאני זוכר את עצמי כל תקופה יש הפגנות.
ממש לא. ב-2017 ציבור אוכלוסיית הנכים יצא להפגין. ב-2003 נתניהו היה שר האוצר והקפיא את קצבאות הנכות וביטל את ההצמדה. הוא אמר שנה שנתיים שוכחו אותנו שש עשרה שנה והתחדשו ב-2017. אנחנו לא אוהבים לעשות את זה. מדובר בנכים קשים ומורכבים.
לא הגזמתם בדרישה להצמיד את המינימום לשכר המינימום?
אנחנו לא מבקשים שכר בכירים, מנכלים. יש שלוש מאות אלף נכים. חמישים אחוז מהם לא מקבלים קצבה. אנחנו מדברים רק על אלו שבאובדן כושר העבודה. גם באלו שמקבלים קצבה ויוצאים לעבוד הממשלה פגעה להם בדיסריגרד. בממשלה הקודמת נכה יכל לצאת לעבוד ולהרוויח עד 5300 שקל ולא נגעו לו בקצבה. בממשלה הנוכחית נכה שיוצא לעבוד ומרוויח מעל 3300 שקלים מקצצים לו בקצבה.
ומה הממשלה עונה על הטענות האלו?
מפה אני רוצה לקרוא לראש הממשלה שיתן תשובות, שישב עם הנכים, הוא יושב על כיסא ראש הממשלה וסותם את פיו וממלא אותו מים.
לכאורה יש לכם נציגות בממשלה.
יש היום גם את קרין אלהרר וגם את השרה שרלי פינטו גם הם ממלאות פיהם מים. הם הפנו עורף לשלוש מאות אלף נכים בישראל. חברת הכנסת שירלי פינטו אמרה אצל אופירה וברקו שהיא קודם כל רוצה לטפל בנושא הנגישות ובנושא החינוך. ואם על הכבוד יש סדרי העדיפויות הזכות לחיות בכבוד היא הראשונה. אני אשמח להתעמת אתה.
לפני שבאת לכאן קיבלתי פניה שגברת הליס היימן לא מייצגת אותנו.
יותר מכך, בדקתי בגוגל יש עשרות עמותות נכים. אולי את לא מייצגת אותם? אגב בהפגנות זה חמש עשרה שש עשרה אנשים, איפה כולם?
מדובר בציבור שקשה לו להגיע להפגנות, מוגבל, מרותק, על כסאות גלגלים.
לי יש 2 ילדים עם מוגבלות. לי עצמי יש מוגבלות. אני כן מייצגת את ציבור הנכים שדורש שכר מינימום ולא את המתווה של אנשים מסוימים שעשו פוליטיקה והלכו עם מפלגות מסוימות. המאבק שלנו חברתי מוסרי, איגוד הנכים אין לו ארגון יציג. אין ארגון כמו נפגעי פעולות האיבה. נכי צהל. אין מחלוקת שהנכים דורשים שכר מינימום ויש הרבה ארגונים.
איפה הם, למה הם לא באים ודורשים, למה הם יושבים בשקט על הפגיעה בדיריגרד, הכנסה של טיפולי שינים לסל, הורדת המעם על תרופות. איפה הם?
את יכולה להצביע לי על ההצלחות שלכם?
קודם כל מקדמים מדיניות. בכנסת ובוועדות השונות. אנחנו עוזרים להמון אנשים שפונים אלינו. מול הביטוח לאומי, השרים. ומשרדי הממשלה.
אסיים בנתון כואב מתוך הדו"ח 34% מקרב בעלי המוגבלויות מספרים שאין להם עם מי לדבר, וזה אנחנו חייבים לקחת לתשומת ליבנו.