רֵיחַ שָֹרוּף // חיים אלטמן

רֵיחַ שָֹרוּף

רֵיחַ שָׂרוּף בָּאֲוִיר
עֲרָפֶל. פִּטְרִיַיּת עֲנָק.
כַּבַּאי עִם מַטַּף מַחֲוִיר
וּתְחוּשָׁה קָשָׁה שֶׁל מַחֲנָק.

רֵיחַ שָׂרוּף מִתְפַּשֵּׁט
וְרוּחַ הָרִים מַגְבִּיהָה,
בְּלֶהָבוֹת, הַיַּעַר מִתְקַשֵּׁט
וּבַת קוֹל מִשָּׁמַיִם מַתְרִיעָה.

"אֵשׁ, יְהוּדִים"! דְּלֵקָה!
חוּסוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם,
אֱמֶת הִיא הָאַזְעָקָה
שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם.

טְלוּ מַיִם, בָּאֲוִיר וּבַיַּבָּשָׁה
וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה.
הַעְתִּירוּ בִּתְחִנָּה, בְּבַקָּשָׁה
קְרַע רֹעַ הַגְּזֵרָה!

רֵיחַ שָׂרוּף בָּאֲוִיר,
וְאֵין אֶחָד שֶׁלֹּא חָשׁ.
רֵיחַ אֱלוּל מַבְעִיר
וְגֶחָל בַּלֵּב לַחַשׁ ---

רֵיחַ תְּשׁוּבָה בָּאֲוִיר!