ממש ברגעים אלו, בבוקר שאחרי ראש השנה, חוזרים עשרות אלפי חסידי ברסלב מאומן, כשהם סומכים על כוחו של רבם כי תיקן את נשמתם והשפיע עליהם שפע רוחני וגשמי, כפי שאמר רבי נחמן שבראש השנה באומן יכולים אנשיו לקבל תיקונים מה שבכל השנה אי אפשר שיהיה להם תיקון.
ואמנם הסערה שיצר קונטרס 'ד' אחד ושמו אחד' – "להבין באמת גדרי יחוד ד' ועבודה זרה לבל נכשל", שקיבל הסכמה מרבנים ליטאים מפורסמים כהגר"י סילמן והגר"ש רוזנברג. אליהם הצטרפו הגר"ש בעדני והגר"י גנס שהללו ושבחוהו – מסרב לרדת מהכותרות. כשיש הטוענים כי כוונת מחבר הקונטרס היא נגד חסידות ברסלב.
- סערה: קונטרס נגד ברסלב - בהסכמת רבנים ליטאים
- סערת הקונטרס: "וידוי" לפני הצדיק - עבודה זרה?
- סערת הקונטרס: הרמב"ם ורבי נחמן מברסלב
ולכך אנו ממשיכים בשיחתנו עם הרב יהושע גרוס, מחבר ספר "ליקוטי מוהר"ן תפארת הנחל" ו"ליקוטי מוהר"ן המבואר", ועוד ספרים שונים בתורת ברסלב, לקבל את רשות התגובה, ולענות על התמיהות על תורתו של רבי נחמן מברסלב זי"ע.
בקונטרס "ה' אחד ושמו אחד" מובא, שמי שמאמין בצדיק שיש לו כח להטיב או להרע, כגון להושיע אותנו, לתקן נשמתנו, או לכפר עוונותינו עובר על עבודה זרה.
וכן מובא שם שמי שפונה לצדיק לקבל עזרה או ישועה פוגם ביחוד ה'. עוד מובא שם שמי שמאמין שצריך צדיק מסוים, ובמיוחד אם מאמין שצריך להתקרב אליו - בשביל להתקרב לה' או לזכות בדין או לזכות לתשובה שלימה או להגיע לתיקוננו, זהו עבודה זרה.
בקונטרס לא נכתב במפורש נגד מי הוא מכוון, אך למעשה מצינו בתורת החסידות בכלל את ענין ההתקשרות לצדיקים והתיקונים הנעשים על ידי הצדיקים, ובחסידות ברסלב ניתן דגש על כך עוד יותר. מהי התשובה לטענות שטוען הקונטרס שזהו עבודה זרה?
הרב גרוס: "בפנים הקונטרס (עמוד 4) מביא מקור לדבריו מדברי המשנה בסנהדרין שכותבת: "המסית, זה המסית את ההדיוט, אומר לו יש יראה במקום פלוני, כך אוכלת כך שותה, כך מטיבה וכך מריעה". הרי שכל אמונה שישות מסוימת יכולה להטיב או להרע לי זהו עבודה זרה. אך למעשה זהו סילוף, כי מדובר שם שהמסית מסית אותו לעבוד את העבודה זרה, אלא שמשכנע אותו לעבוד אותה על ידי שמספר לו שיש בכוחה להרע או להטיב, (וכפי שמה שאומר שהיא אוכלת ושותה אין בזה איסור), והמשנה מביאה רק את התחלת דבריו של המסית, וכפי שמבואר להדיא בתפארת ישראל ותורת חיים וערוך לנר וכן מוכח ברמב"ם.
"וכן מה שכתב (בעמוד 7) שמי שפונה לצדיק לקבל עזרה או ישועה פוגם ביחוד ה', הרי המחבר מתעלם לחלוטין מדברי הגמרא המפורשים "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים", וכן "ה' גוזר גזירה והצדיק מבטלה", מאמרים שכל ילד קטן יודע אותם, וזאת כנראה משום שמאמרים אלו סותרים את עיקר דבריו בקונטרס.
"והנה מחבר הקונטרס לא כתב נגד מי הוא כותב את הקונטרס, אבל המתבונן היטב ובקי בספרים רואה כי עיקר טענות הקונטרס אינם נגד ברסלב או נגד החסידות, אלא נגד התורה ונגד הגמרא והמדרשים והזוהר והאריז"ל. ולכן בהכרח לומר כי הרבנים שהסכימו על הקונטרס הבינו שכוונת הקונטרס היא רק נגד קבוצות מסוימות הטוענות שצריך להתפלל לצדיק ולעבוד אותו ולהתייחס אליו כאילו יש לו כח עצמי וכדומה, דבר שהוא אכן פסול לחלוטין. וכנראה שלא עיינו היטב בקונטרס ולא הבינו כי הדברים שכתב הם מופרכים לחלוטין והם נגד התורה.
"ונסביר את הדברים בקצרה, שהרי זה ברור שישנם אנשים שה' נתן להם כח להטיב או להרע, לגבי הצדיקים כבר מובא בגמרא שמי שיש לו חולה ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, וכן מובא שה' גוזר גזירה והצדיק מבטלה, הרי שהצדיק יש לו כח להטיב לאדם. וכפי שקופת העיר מפרסמים שמי שרוצה להינצל מהקורונה צריך לתרום לקופת העיר ואז יזכה להבטחת מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי שליט"א שלא יהיו חולים בביתו.
"כמו כן קופת העיר מפרסמת כי "ביום ההילולא נשמת הצדיק נמצאת על קברו ואפשר לפעול אצלה ישועות". וכבר מצינו שמשה רבינו התפלל על ישראל ולימד זכות עליהם ועל ידי זה התכפר להם חטא העגל. וכן מצינו בגמרא שצדיקים סובלים יסורים למרק עוונותיהם של ישראל, א"כ בכוחם להטיב. וכן משה רבינו מסר את התורה לעם ישראל, אם כן היה לו כח להטיב לישראל וכל ישראל היו צריכים לקבל ממנו את התורה. וכן הכהן הגדול ביום הכיפורים היה מקריב קרבנות לכפר על כל עם ישראל, אם כן בכוחו להטיב לישראל. וכן כשהאדם עושה סגולה מסויימת הרי הוא מאמין שסגולה זו בכוחה להטיב לו וא"כ לדבריו זה עבודה זרה.
"וכן מצינו שה' נתן כח לכשפים להרע בעולם, וכן למזלות יש כח להטיב או להרע (לגויים ולא לישראל שאינם תחת המזלות). וכן כתבו באלשיך ובאור החיים הטעם שראובן אמר לזרוק את יוסף לבור שיש בו נחשים ועקרבים: "לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה, מה שאין כן חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים" (וכ"כ בפנים יפות יסוד זה). ובזוהר הקדוש כתב כי בנחשים ועקרבים לפעמים האדם ניצל ע"י זכות אבותיו, אבל כיון שנמסר האדם בידי שונאיו, מעטים הם שיכולים להינצל מהם. הרי שיש כח לאדם להרע לחבירו. וכן מצינו שיעקב שלח מלאכים לעשו לפייסו שלא יהרגנו, הרי מוכח שיש כח לאדם להרע לחבירו.
"אלא הדברים ברורים כשמש כפי שמבואר להדיא ברמב"ם בספר המצוות שישנם שני איסורים נפרדים לגמרי בענין זה, האיסור הראשון (ל"ת א') הוא להאמין שיש ישות אחרת חוץ מה' שיש לה כח מצד עצמה להיטיב ולהרע נגד רצון ה' או מבלי רצון ה', וכלשון הרמב"ם: "שהזהירנו מהאמין האלהות זולתו, והוא אמרו יתברך לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", והאיסור השני (ל"ת ה') הוא לעבוד או להתפלל לישות אחרת חוץ מה', וזה נלמד מהפסוק "לא תשתחוה להם ולא תעבדם", ואיסור זה אינו תלוי כלל אם הוא מאמין שבכוחה להרע או להטיב או לא. וממילא מובן שהאמונה שהצדיק יש לו כח מצד שהקב"ה אוהב אותו ולכן ה' עושה את רצונו, ולא שיש לו כח עצמי כלל, וגם אינו עובד את הצדיק ואינו מתפלל אליו, אלא הוא מבקש מהצדיק שיתפלל עליו ושיפעל עבורו בשמים ושיבטל ממנו גזירות ושיתקן את נשמתו, אין בזה שום עבודה זרה".
האם יש מקור ברור בספרים הקדושים ליסוד זה?
"אכן כן, כפי שכתב בתולדות יעקב יוסף, שאם היו ישראל מאמינים שמשה בכח עצמו עשה את הניסים ולא בשליחות ה' היה זה עבודה זרה, אבל הם האמינו בה' ובמשה עבדו דייקא, שעשה זה בשליחות ה' מצד שהוא עבדו הנאמן, ועיקר האמנתם היתה בה' שהוא פעל עמהם כל הניסים, ומשה אינו אלא שלוחו.
"וכן כתב רבי צדוק הכהן מלובלין שמי שחושב על איזה כח שהוא כח נפרד בפני עצמו חוץ מה' יתברך זהו עבודה זרה, אבל באמת גם הטבע הוא הנהגתו יתברך, וכן המזל הוא בכלל הטבע, וכן הכשפים הם בכלל הטבע, שיסד ה' שיהיה כח לפעולות לשנות את הטבע, וה' רוצה שיהיה כח כזה ואינו משנהו (אלא רק לצורך הצדיקים), וכן כח הצדיקים לבטל גזירות אינו כח נפרד בפני עצמו, אלא שה' רוצה את יראיו ועושה רצונם ומחשיבם ביותר, ולכן נתן להם את הכח הזה.
"ונבאר יותר, כי אם ירצה ה' ודאי יוכל לקחת מהצדיקים כח זה, וישנם גם גזירות שאינם יכולים לבטל. וזהו חלק מהנהגת ה' בבריאה, שנותן כח לצדיקים לפעול פעולות, כפי שנתן כח באדמה להצמיח ובשמש לחמם וכו'. וכפי שהאדם זורע ומשקה את האדמה, ואין זה עבודה זרה מה שחושב שרק על ידי שישקה תצמח התבואה, והרי ה' עושה הכל כרצונו, אלא שכך יסד ה' בטבע הבריאה, שבלי להשקות לא יצמח וכשמשקים צומח, וה' אינו רוצה לשנות טבע זה אף שודאי הוא יכול".
ומה בנוגע לטענה שכתב שמי שמאמין שצריך צדיק מסוים, ובמיוחד אם מאמין שצריך להתקרב אליו - בשביל להתקרב לה' או לזכות בדין או לזכות לתשובה שלימה או להגיע לתיקוננו, זהו עבודה זרה?
"אם כן איך אמרו בגמרא: "מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש להחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה, ויעמדו בבכיה, ויתחננו למשה ויאמרו לו: משה רבנו עמוד בתפילה בעדנו, ועומד משה ומבטל את הגזרה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", הרי שיש בכח הצדיק לבטל אפילו את הגזירה הנוראה של חורבן בית המקדש והגלות הארוכה של אלפיים שנה שנגרמה בגלל חטאים מרובים מאוד של עם ישראל, אף שישראל בעצמם בתפילתם לא יכלו לבטל זאת, ועד כדי כך שהקב"ה היה צריך להסתיר את קברו של משה בשל כך, כי הקב"ה בעצמו כביכול לא היה יכול לעמוד בפני תפילתו של משה, (ואף שודאי אין זה מוכרח שה' יקבל בכל מצב את תפילתו של הצדיק ומצינו גם תפילות של צדיקים שלא נענו), אז למה הדבר פסול להאמין שיש בכח הצדיק לזכות אדם פרטי בדין, או לתקן את נשמתו? אלא מוכח שכשאינו מאמין שיש כח לצדיק מצד עצמו אלא רק מצד שה' אוהב את הצדיק ונתן לו כח, והקב"ה רוצה שיהיה לצדיק כח זה, אין זה עבודה זרה כלל.
"ולאחר שהוכחנו שעצם האמונה שצריך צדיק מסוים בשביל לזכות בדין או לתקן את נשמתו אינה עבודה זרה, אז לא שייך לומר שאם צריך להתקרב לצדיק לשם כך זה הופך לעבודה זרה, כי אין שום איסור בתורה להתקרב לצדיקים, אלא להיפך זו מצוה גדולה כפי שמתבאר בהרחבה בקונטרס "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" שיצא זה עתה".
להורדת קונטרס "ויאמינו בה' ובמשה עבדו",
קונטרס תגובה על דברי הקונטרס "ה' אחד ושמו אחד"
לחץ כאן
מקורות: משנה בסנהדרין (פ"ז מ"י). תורת חיים וערוך לנר (סנהדרין סז.). רמב"ם (ע"ז פ"ה ה"א). בבא בתרא קטז. מועד קטן טז. אתר קופת העיר. חומש שמות לב, יא. סנהדרין לט. אלשיך ואור החיים בראשית . פנים יפות (במדבר לה, יד). זוהר פרשת וישב. רמב"ם ספר המצוות ל"ת א' ול"ת ה'. תולדות יעקב יוסף (פרשת יתרו). רבי צדוק הכהן מלובלין (ספר הזכרונות מצוה ב'). סוטה יג.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com