רועה בדואי דיווח לפקח רשות הטבע והגנים על איית צרעים שנמצא על הקרקע וללא יכולת לעוף, ליד מעלה אפריים בסמוך לאנדרטת הי"ד.
פקח רשות הטבע והגנים הגיע לנקודה, אסף את העוף הפצוע בכנף ובאמצעות מתנדבת חיבולנס הוא הועבר לבית חולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי להמשך טיפול.
ברשות הטבע והגנים מסבירים כי איית צרעים מקננת באירופה, הקינון הקרוב ביותר לישראל נראה בתורכיה. בחודש אוגוסט נצפה קינון ראשון בישראל בגליל המערבי.
איית צרעים הינו עוף דורס בגודל בינוני, אורכו כ-55 סנטימטר, ממשפחת הנציים. גב האיה שחום וגחונה אפור כהה עם כתמים. רגליה קצרות ומוצקות, בהן היא חופרת קיני צרעות ודבורים. על מצחה ולחייה קשקשים המגינים עליה מפני עקיצות.
בישראל איית הצרעים היא חולפת מצויה, והיא הדורס השכיח מבין העופות הנודדים. מספר הפרטים בלהקותיה מגיע עד אלפי פרטים. באביב מאחרות האיות לשוב, והן המסיימות את נדידת הדורסים. בדרך כלל נעות איות הצרעים מעל ישראל בציר המזרחי. פרטים צעירים הטועים בניווט נעים מעל מישור החוף, ולעיתים נפצעים כאשר הם נחבטים בבניינים או בתשתיות אחרות.
בסתיו נודדים מאירו-אסיה לאפריקה ולישראל לשהות בה את החורף של חצי הכדור הצפוני. כל לילה שוטפים את שמי ישראל מאות אלפי עופות (בעיקר ציפורי שיר ועופות מים: ברווזים, חופמאים ואנפות). בשעות היום נודדים בעיקר העופות הדואים - הזקוקים לזרמי אוויר חמים לצורך דאיה, ואלו עיקר העופות שהציבור רואה ומתרשם.
כעת תקופת נדידת החסידות הלבנות. מעל חצי מיליון חלפו ויחלפו בסתיו. עיקרן יכנס לישראל בין עמק הירדן ועד ים המלח ומשם ינדוד לאורך מצוק ההעתקים ורמת מדבר יהודה נגב ולסיני. יחד איתם נודדים עופות דורסים שונים. להבדיל, שקנאים ועופות דורסים כאיות צרעים, דיות שחורות ואחרים נכנסים לארץ בגליל העליון (צפון עמק החולה ורכס הגליל) ונודדים דרום מערב לכיוון עפולה - רמות מנשה ומשם לאורך מערב השומרון דרך ראש העין-בן שמן לדרום לכיוון צפון סיני.
בכל מקום בו יש מקווי מים ובמיוחד בריכות דגים וכמובן בשמורת החולה/אגמון יש הרבה מאד עופות מים בעונה זו. לאורך חופי הים יש שחפים רבים, מעל הים ניתן לעיתים לצפות גם בלהקות של אנפות. על חוף הים מתרוצצים חופמאים. בשטחים רבים, כמעט בכל שטח פתוח מופיעות ציפורי שיר רבות בהם שלל מיני חנקנים, סלעיות, דוחלי חומי-גרון ומרהיבים בצבעוניותם - נחליאלים צהובים.
