אאא

עומדים אנו סמוך ונראה לקראת היום הקדוש בשנה, בו כלל ישראל כולו מתאחד ברגשי קודש, אין יהודי שנשאר אדיש לקראת יום זה, על משמעותו המיוחדת כשמו כן הוא: "יום הכיפורים".

השאלה הנשאלת מאליה, ואני חוזר ונשאל עליה מידי שנה בשנה, האם לא מדובר כאן חלילה בהצגה ליום אחד? או מקסימום לכמה ימים, אם זה עשרת ימי תשובה שבאים בהם בהתרגשות למעמדי הסליחות המרוממים, אך לאחר מכן, לא עוברים כמה ימים, וכל אחד חוזר למסלול שלו?

אירוע מיוחד במינו התקיים ביום שני האחרון על חוף ימה של אולגה -חדרה, , ערב נשים ביזמת מועצת נשים, ויצו, נעמת, הדסה ישראל, בהובלת גב' רויטל פוקס ועוד, במעמד התקיימה שיחת התעוררות, מעמד תשליך, ותקיעת שופר. באוויר הצלול הורגשה תחושת התעלות רוחנית.

לאחר האירוע נשאלתי על ידי אחת המשתתפות, כבוד הרב, אני אכן מרגישה ב'אורות', רוחנית יותר מאי פעם. אבל משום מה זה מרגיש לי פתאום כסוג של הצגה, תחפושת כזו, כולן מגיעות בבגדים לבנים , ומתקרבות אל הבורא. אבל, כבוד הרב, מכירה אני את עצמי ואת חברותיי - - -

כאן עצרתי אותה וסיפרתי לה סיפור, מעשה שהיה או שלא, ניקח אותו כמשל...

בגן החיות באנגליה היו סוגי חיות רבים, אך החיה שמסמלת ביותר את גן החיות היא האריה. הוא נותן לגן החיות עוצמה מיוחדת, ואינו רק פינת החי אלא גן חיות אמיתי. יום אחד מת האריה, ומרוב צער גם הלביאה מתה. בישיבת מועצת גן החיות שררה מבוכה, מה עושים? עד שיגיע אריה חליפי מהג'ונגל האפריקני יחלפו מספר חודשים, ומה יהיה על יוקרתו של גן החיות האריה מהוה את 'חלק הארי' שבו...

בעודם יושבים ודנים בכובד ראש, נכנס המנקה התורן והציע הצעה פשוטה וגאונית: שני מובטלים ימלאו בשמחה את תפקיד האריה והלביאה! בכל בוקר הם יופיעו בשערי הגן, ילבשו את עור האריה המפוחלץ, וכך במשך כל שעות היום יבלו בכלוב האריות, ישאגו, יפהקו, וגם יירדמו... בסוף יום העבודה, עם עזיבתו של אחרון המבקרים, ייצאו גם שני ה'אריות' מהפוחלץ, ויחזרו לביתם עד למחרת בבוקר.

חוזה העבודה נחתם, המובטלים נכנסו לפעולה מלאה, ומילאו בהצלחה את תפקיד ה'אריות'. כעבור מספר שבועות נכנס אדם למשרדו של מנהל גן החיות, והחל בזעקות חמס: אין אריות בגן החיות! רמאות! שקר! ענה לו המנהל: מה אתה שח? אם תפסיק רגע לצעוק, תשמע את שאגות ה'אריות' שלנו! אך האדם ממשיך בשלו, וטענתו בפיו: שאגות אני אכן שומע, ובשפע. אבל אני שמעתי באזניי את ה'אריה' שואל בלחש את הלביאה, עוד כמה זמן נשאר לנו כאן היום? והיא עונה לו: שקט! יש אנשים שצופים בנו...

ענה לו המנהל: אל תשים לב למילה אחת כזו או אחרת, תסכל על המכלול... יום שלם אתה שומע שאגות של אריה, אז מדוע בדיוק אותן מילים בודדות ולא משמעותיות מפריעות לך עד כדי כך?... אם במשך כל היום הם אריות, אז הם אריות...

ברור לכולנו כי המנהל טועה! נכון? אותם "כמה מילים" מוכיחות באופן מוחלט כי ה'אריות' הללו אינם אלא בני אדם שבשביל בצע כסף מסכימים לעמוד במשך כל שעות העבודה ולזעוק 'כמו אריה'... אריה אמיתי אינו מוציא מפיו אף לא מילה או הברה אחת בשפת בני אדם!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וכעת נחזור לשאלה שנשאלתי. אכן, גם אם לצערנו אנו מתנהגים כל השנה כאריות... עצם הדבר שבימים המשמעותיים והגורליים הללו אנו מתנהגים כבני אדם. אות וסימן הם כי אנחנו בני אדם!

הימים הקדושים האלו הם 'מבחן אנושיות'! עצם הדבר שבימי ראש השנה, עשרת ימי תשובה, ואפילו רק יום כיפור, אנחנו יודעים לאן 'לברוח'... זו היא ההוכחה עלינו מי אנחנו באמת! ואז הגלגל בעצם מתהפך, המהות שלנו בעצם היא זו הנקייה והמזוככת של יום הכיפורים, ומשם אנחנו צריכים להתקדם לשפר ולתקן גם את כל השנה כולה, בהתאם למהות הפנימית והאמיתית הזו!

התחפושת היא כל השנה – ביום כיפור אנחנו בלבוש האמיתי שלנו!

ברצוני לנצל את הבמה הזו ולבקש סליחה ומחילה אם פגעתי חלילה, אם כתבתי מה שלא הייתי צריך לכתוב, או עשיתי מה שלא צריך לעשות. אני מבקש סליחה ומחילה. כי בלי לפייס את הזולת, חלילה אין אפשרות לזכות לכפרת יום הכיפורים.

נתאחד כולנו, ונזכה ל"ויהי בישורון מלך ... יחד שבטי ישראל".

גמר חתימה טובה
צום מועיל לכל בית ישראל