אאא

המאמר שעסק בנס המופלא ב'תל עזקה' בו דוד המלך הכניע את גוליית הפלישתי בעזרת חמישה חלוקי אבנים שחדרו למצחו של גולית הפלישתי עורר הדים רבים.

השיחה בין האבן לברזל כפי שהעיד הגאון רבי יהושע פלק, מחבר הספה"ק פרישה, דרישה, וסמ"ע, על ההבטחה שניתנה לברזל בזכות שהתפנה ממצחו של גולית, ונתן לאבן של דוד המלך לחדור ולהרוג את גולית, כך שהובטח לברזל שמהיום והלאה מצות ברית המילה תיעשה על ידיה, ולא על ידי אבן כפי שהיה נהוג עד כה – הרשימה את גולשי 'כיכר השבת'.

בעקבות המאמר, קבלתי תגובה מרתקת אודות סיפור דומה על מרנא ראש גולת יהדות הונגריה החתם סופר זי"ע שאירע ויום אחד, היה נראה מאד טרוד באמצע לימודו.

שאלה אותו אשתו מה מטריד אותו כל כך? וענה לה שזה לא עסק שלה ותתעסק ב'צְאֶנָה וּרְאֶינָה' שלה. (צאנה וראינה הינו ספר באידיש, שנועד לציבור הנשים  שלא ידעו לקרוא בעברית).

אחרי שהפצירה בו אשתו, אמר לה החת"ס, שהיה קשה לו למה צפורה לקחה אבן צור למול את בנה ולא סכין?  

ענתה לו אשתו שבדיוק היא קראה על זה ב'צאנה וראינה שלה' - שבזכות זה שדוד הרג את גלית עם האבן שחדרה את שריונו של גולית שעשוי מברזל, זכה האחרון למצות ברית המילה.

המדובר כמובן על מדרש שלא מופיע בשום מקום קדום, אולם מצינו רמז לדבר. הפסוק 'וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר', המילה צור, היא ראשי תיבות צאנה וראינה. וכן בשיר השירים הפסוק 'צאינה וראינה בנות ציון', ונחה דעתו של החת״ס.

את המעשה המופלא הזה שמעתי בשם הגה"צ רבי דניאל אלתר בן הפני מנחם זצ״ל.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]