אאא

יש טקסטים שגם פוליטיקאים זולים לא היו מעזים להוציא מפיהם. רגעים שהם מבינים שעדיף להם לשתוק. לא לצאת לשמש כשהחמאה מרוחה להם על הראש. אבל נפתלי בנט שבר כל שיא של צביעות. איבד את הבושה. חצה כל גבול.

אחרי שנודה לנפתלי בנט על ההתבטאות שלו שהוא "שמח שיש חרדים במדינה", תודה על האישור אדוני ראש הממשלה, כדאי להתמקד בטקסט המביש שלו, בקריאה שיש צורך להגביל את ההשפעה של הפוליטיקאים החרדים.

אפשר לנהל דיון על כוחן של הסיעות החרדיות. זה בסדר. אין פסול בעצם הדיון. בטח אם מי שהיה מעלה את הנושא היה עומד בראש מפלגה גדולה ויציבה. לא חייב להסכים.

אך כשזה מפוליטיקאי שעומד בראש מפלגה עם שישה מנדטים שהצליח לסחוט, כן - אין הגדרה אחרת, את תפקיד ראש הממשלה לצד תפקידים בכירים כדוגמת שרת הפנים והשר לשירותי דת, קשה בכלל לנהל דיון ענייני.

 החרדים 'בעלי הבית'? כשבנט גמגם באולפן 'כיכר'

ועזבו לרגע את העובדה שבנט סחט את לשכת ראש הממשלה, הוא עומד בראש ממשלה שבה סיעה ערבית עם ארבעה מנדטים קיבלה ממנו 54 מיליארד שקלים. (אני בעד להעביר תקציבים לצרכי החברה הערבית, שלא יובן אחרת). הוא אומנם מחזיק בתואר ראש ממשלה אך נשלט בפועל על ידי חבריו לקואליציה.

כן, זה גם אותו ראש ממשלה שבממשלתו יושב שר אוצר עם שבעה מנדטים שסחט ממנו במקביל את תפקיד יו"ר ועדת הכספים המפקחת על משרד האוצר. ואם שכחתם, זה ראש הממשלה שבממשלתו כל ח"כ המאיים על שלמות הקואליציה זוכה ללשכת שר, נהג ומאבטחים. והוא זה שמדבר על כוחן של הסיעות החרדיות המחזיקות בשישה עשר מנדטים. כמעט פי שלושה מסיעתו שלו, שלפי הסקרים בקושי עוברת את אחוז החסימה.

בנט איבד את הבושה אך לא פחות מכך חשף שוב עד כמה הוא עמוק בתוך קמפיין שנאת החרדים. הקול קול בנט והדברים דברי איווט. אפשר רק להעריך מה נפתלי בנט היה מגיב אם ראש מדינה באירופה היה מתבטא: "אני שמח שיש יהודים, אבל אנחנו צריכים להגביל את ההשפעה הפוליטית שלהם".

בנט, שבמערכת הבחירות חיזר יחד עם חברתו שקד אחר קולות החרדים, הבין כי הסיכוי שלו לקבל קולות מהמגזר שואף לאפס. גם הציבור הדתי לאומי החל לברוח ממנו. נחום ברנע הציע לו לחפש בייס חדש. "ימינה חייבת ללכת שמאלה, להתמרכז", כתב ברנע ב'ידיעות אחרונות'. והנה בנט מבצע. מחפש את הבייס של איווט.

נפתלי, תתבייש לך. אנחנו בזים לך.