לפני כשבוע וחצי עם ישראל ציין את יום הסתלקותו של מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. היום צויין ביום של אחדות, הדלקת נרות, תפילה, עליה לקברו, לימוד בספריו לצד השרשרת מורשתו התורנית בדור הצעיר.
היום, להבדיל, מציינים את יום הרצח המתועב של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז"ל. כמו בשנים האחרונות, גם היום - יום הזיכרון הפך ליום של מחלוקות. יום של התנגחויות פוליטיות. מהאירוע בבית הנשיא ועד לישיבת המליאה המיוחדת במשכן הכנסת.
נכדו של יצחק רבין, יונתן בן ארצי, בחר להמשיך בפרובוקציה השנתית שלו. לתקוף את ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, ועל הדרך לפגוע בכמחצית מהעם שעדיין רוצה בו. כן, אם שכחתם, מדובר באותו הנכד שאיחל לנתניהו לחלות בנגיף הקורונה.
המדהים ביותר היה המשפט הבא של בן ארצי: "קשה להאמין אבל גם יום הזיכרון הפך ליום בו מנסים לייצר בתוכנו שתי מחנות". כאילו קורא הנאום לא הבחין בטקסטים שיצאו מפיו שניות קודם לכן.
נתניהו עשה נכון שבחר שלא להשתתף בטקס שהפך מזמן לטקס פוליטי. טקס שנתי בו נכד המנוח מנצל את דקות התהילה שלו בתקשורת להתנגחות פוליטית ואישית. משפחת רבין הפכה את הטקס לפוליטי, הפוך מכל סממן ממלכתי. אין סיבה שיו"ר האופוזיציה יגיע לטקס בכדי לצפות בשידור חי כיצד מנסים לעלוב בו.
בהמשך נאומו תקף בן ארצי את "שלטון היחיד" שלדבריו היה בעידן נתניהו וחלף מהעולם. תוך שהוא מתעלם שמטרים ספורים ממנו יושב ראש ממשלה עם שישה מנדטים בלבד, בעוד נתניהו זכה לשלושים מנדטים לצד תמיכת הסיעות החרדיות ו'הציונות הדתית'.
"שלטון העם ניצח את שלטון היחיד", הכריז הנכד הפרובוקטיבי. קראתם נכון. אנחנו, החרדים, לצד מצביעי הליכוד והציונות הדתית לא נחשבים בעיניו של בן ארצי כחלק מהעם. בכדי להצטרף לעם בישראל צריכים להיות משויכים למחנה 'רק לא ביבי'.
שעות לאחר הנאום המסורתי של בן ארצי החלה הישיבה במליאת הכנסת. גם שם האירוע הפך לאירוע מפלג. כמה חבל שמנהיגי המדינה, בטח אלו המרגישים חלק ממחנה השלום של יצחק רבין ז"ל, בוחרים להפוך את יום הזיכרון למנוח ליום של מחלוקות בעם ישראל, במקום להשתמש ביום האבל הזה ליום אחד של אחדות בעם. יום בו נניח את המחלוקת בצד.
שר הביטחון, בני גנץ, ישב במליאה והקשיב לנאומים של ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי וראש האופוזיציה. גם הוא חש שלא בנוח. הוא ראה את מה שכולנו ראינו. איך יום הזיכרון ליצחק רבין הופך ליום של מחלוקת. גנץ הפך ל"מבוגר האחראי" וקרא לכל חלקי הבית: "צופים בנו אנשים רבים מהבית, הם לא צריכים להסכים למילה אחת שלנו, הם כן רוצים לראות, ולו פעם אחת, התנהלות שהיא טיפה אחרת, מכולנו. בואו בבקשה וננסה לתת להם את זה ולו בקצת".