היסטוריה ואקטואליה

האבל של בני ישראל ביום מיתת פטרוס

המסורת על צום ט' בטבת על האפיפיור פטרוס הובאה גם בספר 'תקנות ותפילות' וגם האדמו"ר השפע חיים מצאנז כתב על כך; מדוע באמת התאבלו ביום בו מות פטרוס? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
איור של פטרוס בכלא, (אוסף מוזיאון ישראל, מאת רמברנדט - hwE6pqeqvOh2Wg at Google Cultural Institute maximum zoom level)

פרק ה': אנו עוסקים בפרשית האפיפיור פטרוס עליו נטען שהיה מרגל בתוך דת הנצרות בשליחות חז"ל שאף קבעו 'תענית צדיקים' בתאריך ט' בטבת ביום פטירתו.

הספר הקדמון 'תלית יש"ו" שבו נכתבו דברים אלו (שרש"י הזכירו במס' ע"ז י') מספר את סיפורה ההיסטורי של הנצרות מנקודת זווית יהודית, חושף את הסוד, וכך דבריו: "וימות שמעון ויתאבלו בני ישראל את שמעון וקבעו יום מיתתו להתענות בכל שנה ושנה והוא ט' ימים בירח טבת".

הנה, נאמר במפורש על בני ישראל שהתאבלו ביום מיתת פטרוס שהיה בט' בטבת.

המסורת על צום ט' בטבת על האפיפיור פטרוס הובאה גם בספר 'תקנות ותפילות' לרבי שלמה צבי שיק עמוד צז מונקאטש תר"ן, וכך דבריו: "ותענית ט' טבת.. ובספר זכרונות ראיתי על פטירת שמעון הקלפוני שהשלים ליהודים והעלימו מפניהם".

גם האדמו"ר השפע חיים מצאנז בספר "דברי יציב" חושן משפט סימן פ"א, סעיף ו', עמ' רג כתב: "ודבר פלא ראיתי בימי חרפי על מה שכתב בשולחן ערוך אורח חיים סימן תק"פ ס"ב שבט' טבת לא נודע איזה היא הצרה שאירע בו, כי ביום זה מת בו שמעון הפריץ"[1].

עיון בספר 'אוצר מדרשים' שאסף וליקט הרב יהודה דוד אייזנשטיין מסדר לנו את ההבנה בנושא זה.

אוצר המדרשים מהדורת תרע"ה (אוצר החכמה)

ב'אוצר המדרשים' סופר באריכות שבתחילת ימי הנצרות לצערנו רבים מהיהודים השתמדו והצטרפו לכת הנוצרית בשל שהאמינו שיש"ו הוא המשיח (עפ"ל).

באותה תקופה הנצרות הייתה חלק מהיהדות, והמון העם טרם הבינו את האסון במשיחיות ההזויה של יש"ו שר"י וימ"ש. לכך חז"ל ביקשו משמעון כיפא-פטרוס שיעשה הכל להדוף ולהוציא את הנצרות מהיהדות, והם מתירים לו לצורך כך לעבור אף על עבירות.

כך פטרוס ערק לכאורה לנצרות, ושימש כמרגל, ועשה הכל שהנצרות תיבדל מהיהדות. היאך עשה זאת? מדוע האמינו בו הנוצרים? האם עשה ניסים למאמיניו? על כך בפרק הבא.

לקריאה נוספת: שורש. תעלומת פטרוס הקדוש- יהודי משומד או קדוש? אבנר הרשקוביץ

[1] יש לציין שישנם סבורים שכוונתו של השפע חיים לשמעון בר גיורא.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר