ראיון בגילוי לב

הזוכה בתחרות: "בזכות הספורט אני אימא טובה יותר"

האם אישה חרדית יכולה לעשות ספורט? ביטי דויטש, שהגיעה למקום הראשון במרתון של עיריית ירושלים, בראיון גלוי: על הקורונה שעברה, הספורט שלה והחלום הבא • מרתק (ראיון)

ארי טננבוים | כיכר השבת |
ברכה (ביטי) דויטש – אתלטית חרדית, אמא ל-5 ילדים ואלופת ישראל בריצה (צילום: אלטרנטיבה 1)

היום כבר ידוע לכולם שהמתכון לשמירה על הבריאות והארכת החיים היא הקפדה בשמירה על הבריאות ותזונה נכונה, צעדים אלו משפרים את סיבולת הלב, מורידים לחץ דם, מקטינים את הסיכון לסוכרת, מפחיתים את הכולסטרול והשומנים בדם ואפילו משפרים את מצב הרוח.

בירושלים לקחו את זה צעד קדימה (תרתי משמע) וביוזמת ראש העיר מר משה ליאון, במטרה לקדם את אורח החיים הבריא, נסללו ברחבי העיר מסלולי הליכה ומסלולי אופנים לנוחיות התושבים.

במוסדות החינוך הוקדשו שיעורים המיועדים להעלות את חשיבות השמירה על תזונה נכונה והתנהלות בריאה.

לפני כשלושה שבועות התקיים מרתון ירושלים בהשתתפות אלפי רצים, כאשר למקום הראשון הגיעה האצנית החרדית, ביטי דויטש.

בעיתונות התפרסמה ידיעה זו:

הראשונה שחצתה את קו הסיום מבין הנשים - ברכה (ביטי) דויטש – אתלטית חרדית, אמא ל-5 ילדים ואלופת ישראל בריצת חצי מרתון לשנת 2018 ובריצת מרתון לשנת 2019. דויטש סיימה בתוצאה של 01:20:40.

תפסנו את ביטי לראיון מעצים במיוחד.

נתחיל מהסוף. איך מגיעים מקום ראשון בתחרות?

"האמת שעשיתי את זה לכיף". אומרת ביטי. "אבל זו היה חוויה מושלמת כי יכולתי ליהנות והרי תכלס אין על האווירה של ירושלים. ממש נהניתי.

"בפועל, צריך להתאמן המון וצריך להיות בכושר. הרגשתי כל כך טוב כי כי החלמתי מקורונה לפני כחודש וחצי".

רגע, ספרי לנו על זה, איך הרגשת?

"קיבלתי את הקורונה באמצע מרתון הכי חשוב שלי בברלין. לא ידעתי שהייתי חולה ובאמצע פשוט לא היה לי כוח. אומנם סיימתי אותו אבל לא בזמן שרציתי וממש הייתי עצובה בגלל זה. הייתי חולה שבוע ולקח לי זמן לחזור לעצמי".

ביטי מוסיפה: "הרגשתי הודיה להקב"ה שחזרתי למסלול כאן, במרתון ירושלים".

איך התחלת עם הספורט?

"התחלתי לפני חמש וחצי שנים. רציתי להיות בכושר. ילדתי ארבע ילדים תוך שש שנים ואנחנו יודעים כמה זה קשה ורציתי לחזור לעצמי. התחלתי עם הרעיון לעשות מרתון. בהתחלה צחקו עלי שזה עבודה קשה אבל בפועל זה היה ההחלטה הכי טובה שעשיתי".

לשאלה המתבקשת: כשיש משפחה גדולה, בלי עין הרע, מתי יש זמן להתאמן?

"אני קמה מוקדם וזה העבודה שלי ואני מאוד מברכת על זה שזה עבודתי.

"אי אפשר לעסוק בזה כל היום אז זה בשעות הבוקר עד רבע לשתיים עשרה צהריים ואז עוד אימון קצר בצהריים".

מה הרגיש לך מיוחד במרוץ הזה ספציפית מכל מקום אחר?

"אין כמו ירושלים". אומרת ביטי בחיוך רחב. "אני עושה המון תחרויות בכל העולם. ירושלים הכי אהובה עלי גם בגלל האווירה התומכת והמעודדת וגם בגלל הקבוצות שבאות לאסוף לארגונים למטרות טובות, שזה מאוד יפה בעיניי".

איך את רואה את הספורט משתלב עם הטייטל 'אישה חרדית'?

"כל מי שרוצה - יכולה! ולא משנה מאיפה היא באה". ביטי נחרצת. "תמיד יש דרך. גרתי בהר נוף חמש שנים, שם אמנם לא רצתי אבל יש הרבה מקומות נוספים לרוץ בירושלים.

"זה חשוב לאימהות לקחת את זמן בשביל עצמן. אפשר להיות אימא יותר טובה בזכות הספורט. מהרגע שהתחלתי לרוץ ראיתי את השינוי הכי גדול של חיי. נהייתי אישה יותר טובה ואימא יותר טובה. ובקיצור, הייתי יותר פנויה להעניק לאחרים".

טיפ לרצות המתחילות?

"צריך לזכור שבונים לאט לאט. לא לקפוץ בבת אחת. זה תהליך. יש אנשים שמוצאים את הזמנים ויש כאלה שזה לוקח להם זמן. להתחיל ולראות איך הספורט נכנס ללו"ז שלנו".

לאן רצים מכאן – מה החלום הבא?

הטריאתלון לאליפות עולם. הוא עתיד להיות בקיץ הקרוב סביליה שבספרד ואורכו יהיה 42 קילמוטר".

אנחנו כמובן מאחלים לך בהצלחה רבה!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר