אאא

את סיפור חג החנוכה כולנו מכירים כבר מהגן, אך את הסיפור האמיתי של ממלכת החשמונאים והסתעפויותיו אופף ערפל כבד של ידע. בריאיון שערכנו עם ד"ר חגי משגב, חוקר היסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית, התעמקנו מעט בסיפור כפי שסופר במקורות היסטוריים שנכתבו באותה התקופה או סמוך לה.

את הפרק הקודם סיימנו עם נס חנוכה, אך צריך להבין שהנס הזה היה הבזק קצר יחסית של אור, בתוך תקופה חשוכה למדי בתולדות עמנו. 

כזכור, יהודה אכן לחם עם אלפי לוחמים, אך לא היה לו סיכוי מול עשרות האלפים של הצבא ההלניסטי, ועל כך אנו אומרים "מעטים מול רבים" מכיוון שיחסי הכוחות לא באמת היו שווים, ויהודה השתדל לברוח ממאבק כולל בממלכה הסלווקית, אותה לא היה ניתן להכריע באופן סופי בעזרת צבאו בלבד.

"כשיהודה נהרג בקרב מר שסופו היה ידוע מראש, המרד החשמונאי היה נראה ככישלון מבחינה צבאית, והיוונים שבו לשלוט בארץ. אך בהמשך מלחמותיהם - שנים רבות לאחר תחילת המרד ונס פך השמן - הצליחו החשמונאים להשיב לעצמם את האוטונומיה הדתית, ואחר כך גם את המדינית", אמר ד"ר משגב בריאיון באולפן 'כיכר'.

"אפילו ב'על הניסים' אנחנו לא מזכירים את נס פח השמן, אלא שהנס הוא ניצחון של היהדות. זה הדגש שנותנים החשמונאים עצמם על הקו הדתי. חנוכה נזכר במגילת תענית, וזה המקור הפרושי היחיד שמציין את כ"ה בכסלו, ומגילה זו התבטלה. כשחז"ל מחליטים למתג את נס פך השמן זה כי כבר למודי ניסיון מר, כמו מרד בר-כוכבא שהחריב את היישוב היהודי ביהודה, ואין להם רצון לעורר ציפיות לאומיות שוב. בנוסף, חגים לזכר ניצחון צבאי הם זרים לחברה היהודית והם בעיקר יבוא מבחוץ. העניין הוא שהמרד היה על רקע דתי - ולשם אנחנו רוצים להגיע", מסביר ד"ר משגב.

התקופה המשמעותית יותר בממלכת החשמונאים מתחילה עם עלייתו של יונתן, אחיו של יהודה, שירש את מקומו, יונתן שלט במשך 18 שנה, וביסס את מקומה של ממלכת החשמונאים בארץ יהודה כגורם מפתח בפוליטיקה האזורית של אותם הימים, גם על ידי מלחמות, אך בעיקר על ידי תמרון בין המלכים היוונים יורשי אנטיוכוס שהתקוטטו ביניהם.  

יונתן הצליח לחזור ולשלוט בירושלים, ולהרחיב אט אט את גבולות הממלכה, כאשר יונתן נרצח ושמעון אחיו מילא את מקומו, הממלכה החשמונאית הייתה ישות שאי אפשר להתעלם ממנה.

"שמעון הפך את הממלכה ליציבה, משמעותית וחזקה - אך אז החשמונאים מתחילים להשתנות ולהתנהל כפי שהתנהלו הממלכות סביבם. מצב המצוקה שהניע אותם בתחילה, והוציא אותם למלחמה, איבד מעצמתו ככל שחלפו השנים", אמר הד"ר משגב, והסביר את שורשי השינוי שחוו החשמונאים - שהוביל אותם בהמשך לקריסה.

אחרי שמעון מלך בנו יוחנן-הורקנוס שכבר אימץ לעצמו גם שם הלניסטי, מה שמעיד על החדירה העמוקה של התרבות ההלניסטית לתוך הממלכה החשמונאית. כבר מימי יונתן, החשמונאים אינם מתנהלים במנותק מההלניסטים הסובבים אותם, ומעורים פוליטית במתרחש. בימי יוחנן החשמונאים אפילו מעורבים צבאית במלחמות הסלווקים ונלחמים לצידם, כאשר חלק מהצבא החשמונאי מבוסס על שכירי חרב נכריים.

"כשנה לאחר מות הורקנוס, מלך בנו, אלכסנדר-ינאי, ואלו היו ככל הנראה ימי השיא של הממלכה החשמונאית", מציין הד"ר משגב. גבולותיה התרחבו על פני רוב ארץ ישראל של ימינו, והאימפריה הסלווקית - שכזכור ממלכת החשמונאים פעלה תחת חסותה ועינה הפקוחה - כבר גססה לאיטה, וינאי ניצל זאת לבסס את מלכותו עד תום.  

הד''ר חגי משגב בריאיון ב'כיכר' (צילום: אברומי לינשה, כיכר השבת)
ד"ר חגי משגב בריאיון ב'אולפן כיכר' (צילום: אברומי לינשה)

בימי ינאי התרחב הפער בעם בין הפרושים לצדוקים, וינאי החשמונאי ביצע טבח בחכמי הפרושים, ועבר להיתמך בידי הצדוקים שכפי קודמיהם - המתיוונים - בדרך כלל השתייכו למעמד הכלכלי-חברתי הגבוה יותר. כמו תמיד גם בנפילת הממלכה החשמונאית לא ניתן להאשים גורמים חיצוניים, אלא את הפיצול בין היהודים, העימות בין הפרושים לצדוקים הלך והעמיק, עד כדי מלחמת אחים. 

היה זה אחרי מות ינאי, למשך זמן מה מלכה אשתו - שלומציון המלכה - שהייתה נאמנה לפרושים, אך לאחר מותה החלה מלחמת אחים בין שני בניה על המלוכה ועל הכהונה.

"המלחמה הזו הביאה אל קיצה את ממלכת בית חשמונאי לאחר למעלה ממאה שנה מאז פרץ המרד בימי מתתיהו בן יוחנן. למרבה הטרגדיה, שלוש משלחות יצאו מיהודה לבקש את עזרתו של פומפיוס המצביא הרומי, אחת מטעם כל אחד מהאחים הרבים על הכתר, והשלישית מטעם זקני העם, שמבקשים מהרומים לקחת את שני בני שלומציון המתקוטטים ביניהם", סיפר הד"ר משגב.

למעשה, היו אלו הרומאים, בני בריתם של הממלכה החשמונאית, שנקראו להכריע במלחמת האחים, והם שנטלו את השליטה בממלכה המפולגת לידיהם. מעתה ואילך כל מלך שימלוך ביהודה, לא יהיה אלא שליט-בובה בידיהם.  

הד"ר משגב רואה קווי דימיון רבים בין השלטון היהודי אז - לשלטון הנוכחי: "ההנהגה של החשמונאים דומה להנהגה הנהוגה במדינת ישראל כיום. בנוסף, ריכוז המלוכה והכהונה הגדולה, שהביא לביקורת קטלנית מצד חז"ל שתמכו בביזור סמכויות ובמניעת האלילות שנובעת מכך, וריכוז הכוח ומלחמות האחים. אם יש דבר אחד שניתן ללמוד ממפלתה של הממלכה החשמונאית הוא שצריך להיזהר משלטון כוח, לא לערבב בין שלטון לדת ולשמור על ההקשבה לעם כל הזמן - והם איבדו את זה. זה הדבר הבסיסי ביותר", סיכם.