אאא

פרוש המעשייה - אורח 'בעל כנפיים' 

שסיפר רבי נחמן, בנר ראשון של חנוכה - תקס"ט

בסיפורי המעשיות של רבי נחמן - יש סודות עצומים!

ומעשיה זאת נראית כחידה – ממש!

בדיוק בלילה זה, סיפר רבי נחמן מעשיה זאת, וסגולה גדולה לספרה הערב – בימים ההם בזמן הזה...

ונצלול יחד לעולמות טוהר עלומים...

הפירוש למעשיה - 'אורח בעל כנפיים'

"אחר הדלקת נר חנוכה בלילה": האור והישועה שמגיע לאדם, חייב להתחיל:

מחיסרון והעדר, ממצב של 'חושך'  - 'לילה'!

'לילה' – חושך ותרדמה רוחניים: האדם לא מודע לתפקיד עבורו הגיע לעולם הזה, אבל, משהו עמום 'מנקר' בו בתמידיות, ומטריד את מנוחתו, בגדר: "אני ישנה ולבי ער".

הנשמה 'ישנה', אבל - הלב ער ורוצה ליותר.

בתוך 'חשכת' הלילה דולקת שלהבת אור קטנה - נר החנוכה.

אתה תדליק 'נר' קטן, וידליקו לך – שלהבות 'מלמעלה'

כל אחד מקבל 'רמזים' משמים שיעזרו לו להתעורר ולעשות את התפקיד שעבורו הגיע לעולם, ובשביל לגלות את יעוד חייו, הוא צריך לעשות את הצעד הראשון, ואפילו שיהיה – הכי קטן!

הדלקת נר קטן: אם תדליק בנשמתך - 'נר' קטן, ותפתח את הלב:

הסיפור, והאור האמיתי של חייך - יתחיל ברגע זה!

הדלקת האור מתחילה - בבית

"אורח נכנס לבעל הבית": בבית האדם מרגיש תחושת בטחון:

'בעל הבית': שמחליט ומנהל של חייו – כרצונו.

הבית הוא - מקום מבטח: והוא מסמל את החיים וההנאות השוטפות של  החיים.

'בעל בית' ב'גירסה' הרוחנית: האדם חושב שהוא - יחיה לנצח, ואם כל צרכיו הגשמיים מסופקים – הכל בסדר, והוא מרוצה.

'אורח' - מחשבה רוחנית שמאירה מידי פעם.

הדלקת נר חנוכה, היא פתח למצב של: "אורח נכנס - לבעל הבית".

המחשבה מגיעה כ'אורח': מתנוצצת בך מחשבה, אולי יש חיים 'מעבר'? ומה תכלית חיי? אבל, מחשבה זאת לא קבועה, רק מזדמנת מידי פעם - רק "אורח".

מה 'מפרנס' את נשמתך?

שואל האורח את בעל הבית: "מאין פרנסתך?"

מה מקור חיותך? מה מחיה אותך? מה מקור הסיפוק וההנאה שלך בחיים?

שאלת 'אורח': למה אני חי בעולם? מה תפקידי? ללדת ילדים ולגדל אותם? לרוץ אחרי הפרסה? זאת תכלית חיי?

עונה בעל הבית: "מחייתי מן העולם".

'אין לי פרנסה קבועה - אין לי מקור הנאה קבוע, בכל פעם אני נהנה ממשהו אחר: עבודה, חברים, אוכל וטיולים...  

הנשמה 'מגלה' – שאין לה סיפוק אמיתי!

"אין לי פרנסה בביתי": פתאום הנשמה מבינה, שבאמת - אין לה סיפוק אמיתי! כי:

שום תענוג גשמי, לא יכול - ל'פרנס' את הנשמה!

רק תענוג רוחני 'אמיתי' מענג וממלא את הנשמה.

תפקח עיניים ותלמד את האמת - של חייך!

"מה אתה לומד"? רומז: 'לא הבנת מה שאלתי':

העולם הזה הוא - 'ספר לימוד': תתבונן ותסתכל על החיים, מה אתה לומד מהתבוננות זו? מה אתה שומע? רואה?  

האם כל מה שקורה בעולם - קורה סתם?

יש איזה היגיון בחיים הללו? הסבל? המחלות? פחדים וחרדות? וקצת הנאות? לעבוד ולעבוד, ואז... קופת חולים, בית אבות, ובסוף למות?  

אם תתחיל להתעורר – יעירו ויקיצו אותך

"והשיב לו" – אם השאלה התעוררה בך,  ואתה מתחיל לחשוב על משמעות החיים - התקדמת!

"והיו משיחים" - שיחה היא הוצאת המחשבה לדיבור, וזאת התקדמות נוספת...

והדיבורים הללו, מתחילים - לגעת לך בלב...

אתה מתחיל להרגיש, שאתה לא רוצה להמשיך להעביר את החיים.

אתה מתחיל לכסוף לעשיה עם - משמעות אמיתית!

אתה כבר לא מוכן, שהעולם 'יגיד' לך - מה אתה צריך לעשות...

לחיי יש תכלית – אני משתוקק לגלות אותו!

ברגע שאתה קולט שיש תכלית לחיים, התפנית מתחילה:

"משתוקק ולהתגעגע מאד... לאיזה דבר מעלה שבקדושה".

אתה לא מוכן להמשיך לחיות רק את העולם הזה, ואתה מתחיל לחפש ולהתגעגע...

'כשהתלמיד מוכן – המורה מגיע'

רק אז, אומר האורח: "אני אלמד איתך" קרי:  

אלמד אותך, מה האמת של חייך...

לחיים – יש תכלית, והם 'מסע' ששווה לעבור, שלפעמים תחילת ה'מסע' קצת מפחיד, או נראה מוזר "ותמה בעל הבית והתחיל לחשוב אולי אינו בן - אדם כלל".

אתה מתחיל לשאול, האם אפשר לממש את היעוד האמיתי של החיים?

אנושי לבדוק - מדוע אני חי?

"אולי אינו בן אדם כלל" אולי - לא אנושי לבדוק מה תכלית החיים?

"אך חזר וראה שהוא מדבר עימו כדרך בני אדם" – כן!

זה מאוד אנושי והגיוני, ואפילו מתבקש, לחשוב ולבדוק  - מדוע אתה חי! ומה תכלית חייך?

התורה - תורת חיים: "כדרך בני אדם" אל תפחד - לנסות ולבדוק!

הרוחניות זוהרת, דווקא – מתוך העולם הגשמי

הדרך הנכונה לחיות את החיים, היא - שילוב הגשמיות והרוחניות יחדיו.

תעבוד, תתחתן ותגדל ילדים – תפעל בגשמיות עם משמעות רוחנית, זאת:

הרמוניה מושלמת! השילוב המנצח של החיים!

אתה מתחיל ל'קלוט' שזה אפשרי - "אך תיכף התחזק האמונה אצלו להאמין בו": אתה מאמין לדברים, ומאפשר לעצמך לקבל הדרכה:

איך צריך לחיות את החיים?

הפחד - מעכב האושר

"ואמר אולי איננו בן אדם כלל":  כשרצה לצאת איתו, הוא אומר:

"איך אתה רוצה שאצא איתך, מי יודע מה יהיה בחוץ"?

לצאת לחפש את האושר האמיתי – זה קשה!

קשה לך לצאת מההרגלים, ולהתמודד עם אתגרים חדשים.

הגעת להבנה חדשה? אל תפחד! תתחיל לעשות את הצעד הראשון!

ואתה מתגבר על הפחד, ונענה - לאתגר החדש באומץ!

ואומר: "אני רוצה שתלמד אותי איך לנהוג בכם", והאורח עונה לו: "כעת אין לי פנאי, בעת אחר אבוא אצלך ואלמדך זאת".

כשאתה רוצה ללמוד את הדרך החדשה, האורח אומר לך:"אין לי פנאי עכשיו ללמד אותך" והולך! מדוע זה כך?

רוצה להתקרב? תקבל דחיה!

כלל חשוב בעבודת ה' – כשאתה מתחיל להתקרב, אתה תרגיש - שדוחים אותך!

יש כאן עקרון שרבי נחמן מרבה לדבר עליו:

כל אחד שמתחיל תהליך רוחני, מסייעים לו קצת משמיים, וכאילו עוזבים אותו, והוא מרגיש שנותר לבד, וכאילו מנסים אותו:

עכשיו נראה אותך – האם תצליח לעמוד בקשיים?

וזה נקרא: "מניעות" – מדוע זה כך?

המניעות הם, הדרך היחידה להגיע - לעצמאות רוחנית!

ליווי עד הפתח – האם באמת אצליח?

שואל בעל הבית: "כמה צריכים ללוות אתכם"? כאילו שואל:

"מה בעצם אני צריך לעשות"? והתשובה:

"תלווה אותי עד - אחר הפתח".

יש פחד 'להיכנס' למציאות רוחנית חדשה, כי יש קצת אתגרים:

ואתה מפחד שלא  -  תעמוד בהם...

ולכן, הליווי שצריך באמת רק: "עד אחר הפתח".

השינויים – צריכים להתחיל רק ב'קטנה'!

תתחיל את השינוי בבית, בדברים קטנים, רק - ב'קטנה'!

אתה לא יכול, ולא נדרש לעשות בהתחלה - שינויים גדולים!

שינוי גדול - לא מציאותי, ולא אמיתי – לא מחזיק מעמד!

ולכן, רק עד הפתח, שהוא: שינוי הקטן:

שיוביל לשינוי – אמיתי ויציב!

נכנס לקדושה – ומפחד מה החברה יגידו?

בעל הבית חוזר לחשוש: "והתחיל לחשוב: איך אצא עימו? כי כעת אני עימו בין הבריות, אך אם אצא עימו לבדו מי יודע מי הוא?".

יש לך פחדים דימיונים – מהחברה, מה יגידו?

הפחדים שלך, מונעים ממך – את האושר האמיתי של חייך!

"אם אצא עימו לבד - מי יודע מי הוא?"

אתה רוצה לעשות צעד ממשי, ושואל: מה יקרה לי? ומה יגידו עלי?

קח אחריות על - נשמתך! אף אחד - לא יפגע או יגן עליך!

"אמר לו בעל הבית: "יש לי פחד לצאת עימכם" אמר לו האורח:

"גם עתה, אם ארצה לעשות לך איזה דבר - מי ימחה בידי?"

האורח עונה לו - אם אתה חושב שמסוכן לצאת איתי, אז:

גם מסוכן להיות איתי בסלון... תשובה חכמה!

ואם לא מסוכן להיות איתי בביתי, אז:

הגיע הזמן שתבדוק את תכלית חייך - יותר ברצינות!

אתה חושב שאתה מוגן - בין  אנשים? אתה חי באשליה!

כי, בסופו של דבר, אתה תמיד נשאר – לבד!

רוצה ל'עוף'? תתחיל לפרוס את הכנפיים...

"ויצא עימו מן הפתח": היציאה מהפתח היא:

הצעד הראשון - להתחיל לחיות בעולם רוחני ואמיתי.

הצעד הראשון – היכולת לשחרר ולוותר על - ההרגלים הקודמים.

וכשהוא עושה זאת, קורה דבר מדהים:

"ואזי תיכף חטף אותו והתחיל - לפרוח עימו".

אתה מתחיל - ל'הגביה עוף'!!!

אתה עולה לדרגה רוחנית חדשה, שגורמת לך אושר והתרוממות נפלאים.

ל'עוף' - להסתכל 'מלמעלה' - במבט הנכון!

כשאתה 'מגביה עוף', אתה מתחיל להסתכל על הכל – 'מלמעלה'!

אתה משתחרר מהצער וה'קטנות', וזהו - האושר האמיתי של החיים.

אתה מסתכל על החיים - מגבוה! ורואה את מציאות החיים, אחרת ממה שחשבת וראית עד היום.

פתאום, דברים שהיו חשובים לך עד היום – מתגמדים!

בסיפור הזה, בעל הבית - ממריא לשמים, ופתאום - נהיה לו קר.

תמתין בסבלנות - לוקח זמן לרכוש 'כנפיים'!

האדם מרגיש שראשו הגיע ל'שמיים', כי הוא מרגיש את החוויה הרוחנית החדשה, אבל, באמת: עדיין, אין לך - כנפיים לעוף!  

אתה זקוק עדיין לתמיכה, ממשהו שיוכל להדריך אותך 'מגביהים עוף' כיצד - ל'עוף' נכון!

יקח לך קצת זמן, עד שתמריא לבד - בכוחות עצמך.

השמים עדיין לא מוכרים לך, ולכן, עדיין – קר לך שם.

ה'חיות רצוא ושוב' – אין דרך אחרת!

"בתוך כך הסתכל והנה הוא בביתו" רבי נחמן מלמד את האדם, שכל התקדמות רוחנית, עובר דרך מעברים של - עליות וירידות.

כשאתה נוסק לשמים, אתה קצת עוזב, את השקפת חייך הקודמת,  וכשאתה שב לביתך – אתה חוזר להרגלים הקודמים, ואתה מרגיש שאתה חי על נדנדה - עליות וירידות – אין ספור פעמים!

"ולא היה מאמין בעצמו שהוא בביתו": האדם לא מאמין, איך יתכן שאחרי שהוא חווה עליה רוחנית, הוא חוזר להרגלי העבר? למידות או תאוות לא טובות?

האדם מחפש ליישב את הסטירה בין הדברים, והתשובה:

אתה רוצה את השינוי, אבל, הקושי - מעורר בך התנגדות לתהליך...

'נכספה וגם כלתה נפשי' – לעולם! היתכן?

האדם לא 'קולט', מה פשר התנועה הזו: למעלה ולמטה - וחוזר חלילה?

האדם רוצה לחיות בתוך הרוחניות, בשמים - לנצח!

"אך הסתכל, והנה הוא מדבר עם בני אדם, ואוכל ושותה כדרך העולם".

האם חייב שזה יהיה כזה תהליך? אין דרך אחרת?

התורה מספרת על חלומו של יעקב אבינו - "סולם מוצב ארצה וראשו בשמים, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו".

יעקב אבינו מתגלה לנו – מסר לדורות!

עולים ויורדים – אין דרך אחרת!

יעקב אבינו מספר לנו: "מלאכי אלוקים עולים ויורדים".

ההתקדמות חייבת להיות בצורה של - ירידה ועליה!

אדם מוצב בארץ – 'ארציות', ויכול לעלות ל'שמים' – לרוחניות, רק אם:

יסכים להשלים ולזרום עם הדרך של עליה וירידה – לסירוגין!

הכלל של החיים: אחרי עליה באה - ירידה, ואחרי ירידה באה - עליה!

כשמודעים לתהליך – זורמים ולא נבהלים...

חייבים לעבור בדרך ל'רצוא' ו'שוב' עליות וירידות - משברים וגלים!

לפני שתזכה – 'להגביה עוף'! אתה תעבור – קשיים וניסיונות...

ורק אז, אתה – תצמיח 'כנפיים' - משלך!

ומי שמודע לכך, כשמרגיש ירידה, הוא - לא נבהל ולא מתבלבל!

הוא חושב: הגיעה ירידה? ברור! זאת - הדרך לעליה!

ככה זה 'עובד'...  זה חלק מהתהליך! אז מה?

אל תתייאש, תעשה את שלך, והעליה – בדרך אליך!

ה'כלים' לחיים טובים, מצויים – בתורה!

הוא מוצא ספר, שיש בו: כל מיני סיפורים, חוקים, ערבוב של כל מיני דברים מעניינים, אותיות וכלים, וזוהי – התורה הקדושה.

ורק מי שלומד את התורה הקדושה לעומק, מבין:

שהתורה היא - הכלים האמיתיים של החיים!  

שמרוממים ו'מגביהים' את האדם  - להיות 'צלם' אלוקים.

יש מציאות שאני רוצה ולא רוצה – את התורה?

כשאדם לומד ומבין את התורה, אז: "היה לו חשק מאד ללמוד את הספר" יש לך חשק ללמוד את התורה - כי אתה מתחבר לתורה, והיא 'מדברת' אליך ועליך!

האדם אוהב שמספרים לו על עצמו, על החיים הפנימיים שלו, ומה שהוא עבר, ואיך לשפר את מצבו, ואז:

יש לו רצון וחשק גדול להסתכל וללמוד את התורה.

ואז, אתה חוזר לתהליך: "פעם הוא פה, פעם הוא שם":

פעם אתה רוצה את התורה, ופעם לא - עליות וירידות, אתה עובר משברים וגלים - עד שאתה זוכה:

להיכנס פנימה אל האמת – אל הקודש – אל הקדושה!

ללמוד על החיים מ'העולם' – זה לא זה!

אח"כ הוא עולה על איזה הר, ורואה שם עץ של זהב עם ענפים של זהב, ויש שם כלים כמו שיש בספר,  וזה נוצץ, כמו: "עץ של זהב".

"ולא היה יכול מחמת שהיו מסובכים שם על הענפים - שהיו בעקמומיות".

נראה יותר נח, ללמוד על החיים – דרך העולם, כי גם שם יש כלים, אבל, בפועל – זה מסובך! כי באמת, לא ניתן לקחת כלים אלו, מכיון:

שכלים אלו מסובכים - על הענפים!

מי שלא חי בעולם רוחני – לא מבין ולא יבין!

האדם מגיע למסקנה, שרק התורה מלמדת, איך - לחיות את החיים.

והוא שב לביתו, חושב ומתפלא:

"איך אפשר לספר דבר כזה לבני אדם?"

איך אפשר לספר לאנשים אחרים, את:

החוויות הרוחניות שהוא חווה? והתשובה היא:

באמת, אי אפשר לספר, כי הם - לא יבינו!

אדם שלא חווה התרוממות והתעלות רוחנית:

האושר וסיפוק הרוחני, לא יכול להבין - במה מדובר!

חיים רוחניים ופנימיים, דורשים - קשב פנימי

כשאתה מתעניין בחברך, בד"כ אתה שואל על הפן החיצוני, אתה לא מתכוון בשאלה "מה שלומך"?

מה החוויה הרוחניות או פנימיות שאתה עובר?

מה התקדמת ברוחניות? לאיזה השגה הגעת? לאיזה תובנה חדשה הגעת בעבודת ה'?

האנשים הרגילים - לא רגילים לשיחות עומק ופנימיות.

ואומר: "איך מספרים פליאה כזו לבני אדם, מה שאין - ראוי להאמין".

חוויות רוחניות ופנימיות, ניתן לספר רק:

למי שמדבר בשפה של – רוחניות ופנימיות!

כמה אנשים אתה מכיר - שמדברים 'רוחניות'?

בתוך כך הוא מסתכל מהחלון, ומבקש מהאורח שיבוא אליו, אך הוא אומר לו: "תבוא אלי".

ושוב, הוא בורח לו... "אין לי זמן, אני הולך אליך"

ובעל הבית מתפלא ושואל: "אני פה, מה זאת שאתה הולך אלי?"

לא אתה 'קובע' את - קצב ההתקדמות!

טעמת את 'טעם החיים' – הרגשת את האור האלוקי, שנותן לך אושר ושמחה אמיתיים, ואתה רוצה עוד ועוד, אבל, התהליך – מייסר אותך!

אתה מתקדם, כמו בצעדי ריקוד קדימה אחורה - 'רצוא ושוב' - חושך ואור, עליה וירידה.

אתה מתנגד – לתהליך ולקצב, אתה רוצה להתקדם - ומהר!

לא כך חשבת ודמיינת את הדברים!

ואתה, עושה 'טובה' שאתה זורם עם התהליך והקצב...

אתה רוצה שהכל ילך - איך שהוא ירצה!

אתה רוצה שהכל ילך – חלק ומושלם!

אין לך זמן וכח, חשק וסבלנות – לתהליכים שמתהווים ולוקחים זמן!

אנו בדור ה'אינסטנט' – הכל צריך להיות - קל ומהיר, קצר ובדיוק – איך שאני רוצה וחושב!

תשלים עם המציאות  – יש מישהו שיודע יותר טוב... ממך!

בעל הבית קורא: "תבוא אלי" והפירוש:

אני רוצה - שהכל ילך לי חלק!

אני רוצה, שכל הטוב הרוחני – יגיע אלי ומהר!

אני רוצה שכבוש את האושר והעושר הרוחני, את התכלית הטוב:

אני שואף לחיות את האושר הרוחני, ושהאושר הזה, לעולם – לא יפסיק, ושיהיה, בלי שום – ירידות ועליות!

אני רוצה רק לעלות - בקביעות וביציבות!

תרפה - הקב"ה יודע מה טוב עבורך!

האורח משיב לו: "אין לי זמן, כי אני הולך אליך" – וזה אומר:

משמים מוליכי אותך, בדרך – שהכי טובה עבורך.

בדרך – שתוביל אותך אל הטוב האמיתי שלך!

וזו לו הדרך – שאתה חושב! וכדי לך להרפות מהקושיות על:

המהלכים השמיימיים של הטוב והמיטיב...

תאמין שזה הכי טוב עבורך, גם – בלי להבין! רק תאמין!

תרגע, אתה בידיים הכי טובות של - בורא עולם!

אמר פעם רבי נחמן, טוב ויפה שיהיו לנו קושיות על מעשיו של הקב"ה, כי אם היינו מבינים את כל המהלכים, ולא היה לנו קושיות, אז, במה: הוא היה הבורא ואנחנו הנבראים? מה היה מבדיל בינינו?

הקב"ה הוא – המנהל של העולם, והוא עושה זאת הכי טוב!

"לא מחשבותיכם מחשבותי - ולא דרככם דרכי".

כמו שהשמיים והארץ רחוקים - כך מחשבותי רחוקות מהמחשבה וההבנה שלכם.

הקב"ה – גבוה מעל גבוה – אין תפיסה ל'שכל' האדם "מה עמקו מחשבותיו"!

קצת ענווה... תיכנע ותוריד את הראש – לתוכנית האלוקית!

גיבור הסיפור אומר: "תבוא אלי ותהיה איתי כמו שאני מבין שאתה צריך להיות איתי".

הקב"ה עונה לנו: "אין לי זמן"!

אני מעל הזמן, מעל התפיסה הגשמית שלך!

אבל, אתה צריך לסמוך עלי, כי  - "אני הולך אליך".

אני הולך אליך בדרך שלי, בדרך מיוחדת של:

השגחה פרטית, בדרך אלוקית שמימית.

אני הולך אליך,  בדרך - הכי מתאימה לך!

והיא, לא חייבת להיות הדרך - שאתה רוצה או מצפה!

תיכנע, תתכופף, תסמוך, תבטח, וכך – תהיה רגוע שמח ומאושר!

האדם יכול לעבור תהליכים - רק מתוך סבלנות וענווה!

תמתין! תחכה! זה משתלם! אין דרך אחרת!

אתה תוכל להגיע להכל – ואפילו 'לעוף' בבטחה!

רק - אם תעשה זאת בדרך - שאני רוצה להוליך אותך!

לך בדרכי, ואני אוליך אותך בדרך הנכונה:

ובסופו של דבר – בוודאי תגיע!

והעיקר 'להגביה עוף'!

חנוכה ושמח - בהצלחה!