סיפורי קפה פיקנטיים לקריאה על כוס קפה

ניסוי על כוס קפה

בשנת 1675 מלך בריטניה, צ'ארלס השני, אסר בצו את שתיית "משקה הממזרים השחור", כלשונו.

כעובר אחד-עשרה יום הצו בוטל בעקבות מהומה שקמה על הצו.

גוסטב השלישי, מלך שוודיה, היה בין שליטי אירופה שאסרו על עמם את שתיית הקפה. יותר מזה: הוא ערך ניסוי כדי לבדוק את השפעת הקפה: הוא אילץ שני נידונים למוות לשתות משקה יחיד עד מותם, אחד קפה והשני תה.

שני רופאיו הבכירים של המלך עקבו אחרי תוצאות הניסוי כדי לדווח למלך מי מבין שני האסירים ימות ראשון.

ובכן, שני הרופאים נפטרו קודם. המלך נרצח בשנת 1792. כעבור שנים רבות מת אחד האסירים. היה זה דווקא האסיר שהושקה תה בלבד. שותה הקפה הגיע לגיל מופלג. ויהי לפלא...

הפסקת קפה

בספרו של אוגוסטין סג'וויק הוא כותב בין השאר על פיל גריינץ, שבתחילת שנות ה–50 היה בעליו של מפעל אריגים בדנבר, קולורדו.

במפעל שלו היו עשרים מכונות אריגה מיושנות ומגושמות. "אריגת עניבות דרשה כוח, קואורדינציה והרבה תשומת לב. כמה שעות של אריגה תובענית היו יותר מדי בשביל כל פועל", כותב סג'וויק. עובדי המפעל מחו נגד תנאי התעסוקה הקשים והוחלפו בידי עשרות נשים. הן התגלו אמנם כבעלות מיומנות גדולה רק שעד סוף היום הלחיים שלהן היו שקועות מעייפות והן נותרו מותשות גם כשבאו למפעל בבוקר למחרת.

לא חלף זמן רב והפועלות העלו רעיון מקורי: שתי הפסקות קפה בנות רבע שעה, אחת בבוקר, אחת אחר הצהריים. גריינץ הסכים ורכש לעובדות מכונת קפה, כיסאות ישיבה וכוסות חד פעמיות. בתוך זמן קצר הוא הבחין בשינוי הדרמטי. עובדות שנחשבו גרועות נהפכו פתאום למצטיינות.

היל הפך את הפסקת הקפה לחובה — בוקר וצהריים, רבע שעה בכל פעם — ועל הדרך חתך לפועלות חצי שעת עבודה מהמשכורת היומית.

אממ... רעיון חכם שבטח הוא חשב עליו על כוס קפה..

הפועלות, שקיבלו משכורת מינימום, יצאו למאבק משפטי במה שנהפך לתקדים היסטורי שבסופו הגדיר בית המשפט האמריקאי את הפסקת הקפה כזכות סוציאלית השמורה לעובדים כחלק בלתי נפרד משעות העבודה. "בית המשפט קבע שאותן הפסקות קפה היו אמנם בעלות תועלת לעובדות, אך לא פחות חשוב מכך גם למעסיק עצמו, שבעקבות זאת נהנה מגידול בכמות הייצור", נכתב בספר.

קפה זול זה קפה עם חיוך!

השמועה מספרת שבצרפת יש בית קפה שבו מחיר הקפה נקבע בהתאם לנימוסי הלקוחות. בבית הקפה La Petite Syrah בעיר ניס, לקוחות שאומרים "בוקר טוב" ו"בבקשה" נדרשים לשלם 1.40 אירו לכוס קפה. לקוחות שלא מפגינים נימוס משלמים 4.25 אירו עבור אותה כוס קפה. לקוחות שמפגינים גסות רוח - גובים מהם מחיר של 7 אירו לכוס קפה.

אז תנו חיוך רחב, מי יודע, אולי תקבלו קפה כמעט חינם.

המטוס שחזר בגלל כוס קפה

רוצים לקורא על מטוס שחזר בגלל כוס קפה אחת קטנה? לחצו כאן.

חצי קפה חצי תה

אלוף (מיל.) יוסף גבע ז"ל מספר לזאב גלילי: "כשכיהנתי כנספח צה"ל בוושינגטון הגיע ראש הממשלה דאז לוי אשכול לארצות הברית לפגישה עם הנשיא ג'ונסון, שאפשר בהחלט להגדיר כפגישה בעלת חשיבות היסטורית.

"לפני שיצא לחוותו של הנשיא ג'ונסון קיים אשכול התייעצות בניו יורק. הפגישה התקיימה בחדר ישיבות של מלון ניו יורקי. השתתפו בה שורה של אישים ביטחוניים ומדיניים בכירים, ביניהם מפקד חיל האוויר. בחדר הישיבות נכחו כעשרים אנשים והמתח היה רב. נכנס מלצר והחל לרשום את ההזמנות של כל אחד מן הנוכחים, מי רוצה תה ומי רוצה קפה.

"הרישום ארך זמן רב ואשכול איבד את סבלנותו. הוא קרא לעבר המלצר: תביא חצי תה וחצי קפה וכל אחד יבחר לעצמו מה שירצה. והוסיף בקריצה: ומי שלא ימצא מה שהוא רוצה שלא ישתה".

המשפט הפך למשפט מפתח כאשר מתנגדיו ניסו להראות שהוא אדם פשרן.

תכלס? הוא היה אדם חביב ומצחיק (כך מספרים, הרי לא פגשתי אותו לשיחה על כוס קפה) שבדיחותיו עזרו לו להשיג את מטרותיו.

תענוג יהודי

ונסיים בסיפור פיקנטי יהודי: מסופר על מישהו ששתה קפה ולמד בחיות מהגמרא. תוך כדי לימוד הוא פלט אנחת רווחה "אה", ולא ידעו אם זה מהקפה או מהגמרא...

יש לכם סיפור או משפט שמתאים לקריאה על כוס קפה? שלחו לכתב: ari@kikar.co.il