עמירן דביר: איזה חלום עדיף לנו כבר לחלום?

מצד אחד כתוב ש״חלומות שווא ידברו״ ומצד שני רואים בפירוש בפרשת שבוע וגם בפרשה הקודמת ובעוד מקומות שיש חשיבות גדולה לחלומות.

הגמרא בברכות דף נ״ה שופכת הרבה אור על הנושא המעניין הזה.
נתחיל מהנקודה הבסיסית של איך אפשר לדעת האם החלום ראוי להתייחסות או לא.

הגמרא מסבירה שחלומות שאנחנו חולמים מתחילת הלילה ועד לקראת סוף הלילה, הם בדרך כלל חלומות שלא צריך להתייחס אליהם מפני שכל מה שאדם חושב ומהרהר בו במהלך היום כנראה שיחלום עליו במהלך הלילה.

לעומת זאת אם חלמנו חלום לקראת הבוקר,לאחר שכל מחשבות היום שלנו כבר כנראה חלמנו, ועכשיו המוח, המודע והתת מודע פינה את עצמו מהיום שעבר, על חלום כזה ראוי לתת את המחשבה כי כנראה חלום זה הוא לא סתם אלא בא לאותת לנו על משהו או אפילו סוג של נבואה קטנה, כך בגמרא.

עכשיו השאלת השאלה איך נדע מתוך כל חלומות סוף הלילה שלנו מי מהן ראוי להתייחסות בכובד ראש ומי מהן לא.

פרשת השבוע עונה לנו תשובה על שאלה זאת.

2:

כתוב בפרשה שפרעה חלם את חלומו הראשון, הרגיש בו, עדיין לא התעורר לגמרי ואז חלם את חלומו השני שהיה מעין הראשון ורק אז התעורר לגמרי, ופה התורה מעידה בשני מילים על הרגשתו של פרעה לאחר החלום וצמד מילים אלו נותנות תשובה לשאלה.
״ותפעם רוחו״.

התורה מעידה שלאחר שפרעה התעורר רוחו לא ידעה מנוח והטרידה אותו בצורה כזאת שלא יכל להמשיך כרגיל את שיגרת יומו .

מפה אנחנו יכולים להבין שחלום שמטריד אותנו במיוחד לאחר שקמנו ולא נותן לנו מנוח, במיוחד שזמנו היה בטרם היקיצה בסוף הלילה, זהו החלום שאותו אנחנו צריכים לקחת ברצינות .

3:
כעת נעבור לפתרון החלום ע״י יוסף.
מה הצליח להבין יוסף שלא הצליחו להבין שאר החרטומים וחכמי מצרים?

יוסף קודם כל הבין שיש הבדל מהותי בין חלום של אדם פרטי לבין חלום של מלך.
כשמלך חולם חלום כנראה שזהו חלום כללי, ציבורי, ולא אישי.
בנוסף הבין יוסף שאם פרעה עומד על היאור , יש משמעות כלכלית ציבורית לפתרון.

ננסה להבין מהו היאור? מה הוא מסמל?

למצרים היתה מעלה שלא היתה באף מקום בעולם.
בשאר מקומות העולם,כלכלתם תלויה בגשמים ואם יש שנת בצורת הם בבעיה קשה וצריכים למצוא אוכל ממקום אחר.
במצרים לעומת זאת יש את היאור שמתמלא מכל מי הגשמים שבעולם ואחת לשנה לקראת סוף הקיץ הוא עולה על גדותיו ומשקה ע״י יאורים (שבילים שכל אחד חפר לכיוון שדהו) את כל שדות מצריים.

מצב זה גרם שבמצרים לעולם לא תהיה בצורת כיון שגם אם במקום אחד לא ירדו גשמים עדיין היאור יתמלא משאר המקומות בהן אין בצורת.

מצב שבו יש בצורת בכל העולם הוא מצב נדיר וקרה פעמים ספורות בכל האנושות .

ממילא הבין יוסף שעצם זה שפרעה עומד בחלום על היאור זאת עובדה שמראה שהחלום הוא כללי וכלכלי לכל מצרים.

את עובדות אלו לא הצליחו להבין כל החרטומים וכל נסיונות פתרונם היה בכיוון אישי של פרעה דוגמת ״שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר״ וכו׳.
ואכן פרעה הרגיש שכל הפתרונות שהציעו לו הן לא נכונות ורחוקות מהאמת עד שהגיע יוסף והציע את פתרונו ורק שם הרגיש פרעה שאכן זהו הפתרון הנכון

4:

מזה שיוסף הסביר שארבע עשר הפרות והשיבולים הם לא רמז לעשרים ושמונה שנים אלא הם אותו חלום שמרמז על ארבע עשר שנים אלא שקרוב האלוקים לעשותו אפשר ללמוד על עוד פרמטר שמראה על חלום אמיתי שיש להתייחס אליו וכך מובא גם בגמרא בברכות , שחלום שמגיע פעמיים אפילו שהוא בפרטים אחרים אך עדיין מעין החלום הראשון, הוא חלום שראוי להתייחסות.

5:

נחזור רגע אחורה לחלומות יוסף על אחיו מהם נבין עוד כמה פרטים חשובים.

הגמרא אומרת שבכל חלום אמיתי יש פרט אחד שהוא לא, ואת זה לומדים מחלום יוסף על השמש והירח ואחד עשר הכוכבים .
כולם אכן בסוף השתחוו אל יוסף, כולם חוץ מאחת, מאמו היא הירח בחלום.
עוד דבר אפשר ללמוד שחלום יכול להתגשם לאחר שנים רבות שהרי לחלום יוסף לקח עשרים ושתים שנה להתגשם .

6:

כעת נחזור לגמרא בברכות שנותנת עצה מאד פרקטית על חלומות.
הגמרא אומרת ומביאה אין ספור ראיות שעל פתרון החלום אנחנו עצמנו אחראים.
אנחנו או מי שאליו באנו לקבל פתרון.
הגמרא מביאה מגוון סיפורים על חלומות שפתרונם התקיים בדיוק כפי שפירשו אותם או החולם עצמו או פותר חלומות מקצועי שאליו הלכו החולמים.

נבחר בכמה דוגמאות.

כתוב בגמרא שאדם ששמו ״בר הדיא״ היה פותר חלומות מקצועי ובין השאר הגיעו אליו תכופות גם אביי וגם רבא.
שימו לב לדבר מדהים , אביי היה נוהג לתת זוז על כל מפגש עם רב הדיא ולעומתו רבא לא היה נותן כלום , כך יצא שעל אותו חלום בדיוק שחלמו שניהם פתר להם רב הדיא בצורה אחרת, לאביי לטובה ולרבא לרעה.

לדוגמא, אביי ורבא חלמו שניהם שהקריאו להם בחלומם את הפסוק ״שורך טבוח לעינך ולא תאכל ממנו״ (דברים כח, לא) לרבא שלא נתן לו זוז על עבודותו פתר את החלום שעסקיו יכשלו ויפסיד מעותיו ומעצבות ליבו לא יצליח לאכול , ואילו לאביי שכן פינק אותו בזוז פתר שעסקיו יצליחו ויביאו לו רווח ולא יצטרך לאכול כיון שיהיה שבע בשמחתו, ואכן כך קרה .

אותו חלום בדיוק מוביל לשני פתרונות הגיוניים וקשורים לחלום אך עדיין הפוכים לגמרי , אחד לטובה ואחד לרעה.

יש שם בגמרא עוד אין ספור דוגמאות של חלומות אביי ורבא ופתרונם ההפוך, בהמשך הגמרא מספרת שרבא לבסוף עלה על הבעיה והתחיל גם לתת זוז ל״בר הדיא״ על כל חלום וחלום ואכן משם התחיל בר הדיא לפתור לו את החלומות לטובה וכך אכן התקיים לבסוף .

עוד משהו מעניין כתוב בגמרא שלא תמיד חלום טוב הוא לטובתנו אלא להפך.

כשאדם חולם חלום רע, הוא מפחד, מהרהר בו ביום, חוזר בתשובה , וצערו על החלום בא לו במקום עונש אחר על חטאיו.

לעומת זה חלום טוב גורם לאדם לשמחה שלפעמים באה במקום שכר אמיתי טוב שהיה מגיע לו.

אז איזה חלום עדיף לנו לחלום?

שבת שלום לכולם
עמירן דביר (דבורקין) הלוי