אנשי רפורמת הגיור נותנים לכל המי ומי לגייר ומתעלמים מהחשיבות הרבה וכובד הראש הנדרש בגיור ובהתרת ממזרים ועגונות, לפי הרפורמה מעתה והילך תפקידם של הרבנים הראשיים לישראל יהיה לחלק ברכות ולעמוד בטקסיים ממלכתיים, שהרי כל רב בישראל או ראש הישיבה גם הזוטר ביותר יכול לעסוק בעניינים רגשיים הלכתית הנוגעים לזהות היהודית במדינת ישראל.
רפורמת הגיור איננה נמצאת בקצה המקל בספקטרום הרחב שבין חומרא וקולא בתוך המסגרת ההלכתית, אלא היא נמצאת במקום שאיננו הלכתי כלל מהסיבה הבסיסית, בלתי אפשרי לתת לכל כך הרבה אנשים כל כך הרבה סמכויות קריטיות בכדי לחלק כרטיסי כניסה לעם היהודי.
איננה דומה פסיקה הלכתית בהלכות ברכות ותפילה לפסיקה הלכתית בגיור ובהתרת ממזרים, בכדי להורות הלכה בעניינים חמורים אלו צריכים להיות דיינים הראויים להיות יושבי על מדין, פוסקי הלכה עם כתפיים רחבות. לא כל נציג דת יכול להכריע בנקודות הליבה ובשאלות הנוגעות לייחוס העם היהודי.
הרצון 'לפתור' את שילובם של גויים הארץ בחברה הישראלית על ידי גיור סיטונאי, והפרטת בתי הדין לגיור לכל נציג דת מעלה שאלות רבות על ייחסם של נציגי הרפורמה על יחסם להקב"ה, לתנ"ך, להלכה ולזהות היהודית.
יש לקוות שברגע האחרון לא יכניסו סעיף ברפורמת הגיור כי כל גבאי בית הכנסת יוכל לגייר את כל המי ומי