אאא

בפרקים הקודמים התמקדנו בקושי של הגרוש או הגרושה מול הקהילה, מול המשפחה ואפילו מול ילדיו, אולם לפני שניחפז להאשים את כולם חשוב שנבין את הקושי של הגרושים מול עצמם. הסביבה שלא תמיד תומכת ומכילה, רק משקפת להם את הקונפליקט הלא פתור ואת הכאב המדמם שקיים בתוכם פנימה. אובדן, ספיקות, חרטות, חוסר יציבות ובדידות - הם רק חלק מהחוויה הקשה של הצעדים הראשונים בעולם הגירושין.

  הגירושין במגזר • פרויקט מיוחד >>

מה עובר על אדם שמתחיל הליך של גירושין? מדוע אנשים בהליכי גירושין מרגישים מרוסקים כל כך? מה עובר על הגרושים בדרך לקבלת הגט, והאם הם מתחרטים בסוף?

הפניתי את השאלות האלו ללא מעט אנשים, והתגובה הנפוצה ביותר הייתה: "אויש, אל תזכיר לי את התקופה הנוראית הזו". או, "הדבר הטוב היחיד שהיה באותה תקופה - שהיא הסתיימה". היו לא מעט אנשים שהסכימו לענות על כל שאלה אחרת, אך התחננו שלא אזכיר להם את אותם ימים אפלים. כמובן שהיו את אלו שדיווחו על אופוריה ועל תחושה של 'יציאת מצרים', אבל הרוב המוחלט דיבר בעיקר על קשיי הסתגלות קשים.

אני מתחיל הליכי גירושין

נפתח עם הסיפור הפיקנטי ביותר. פנה אלי השבוע מישהו וסיפר לי שהוא עומד להתגרש. "זה סופי ב-99 אחוז, אף אחד לא יודע - אפילו לא ההורים שלי, אז אל תדבר על זה עם אף אחד", הוא ביקש. הוא סיפר ש"שנים רבות שאנחנו חיים ביחד רק בגלל הילדים, אני לא מרגיש שום קשר אליה, ולמרות זאת אני חושש מאד מהרגע שבו זה יקרה בפועל".

מה הקושי הגדול ביותר שממנו אתה הכי חושש? 

"אני מפחד פחד מוות מהקושי הכלכלי. כבר שנים שהזוגיות שלנו לא באמת עובדת ואני נשאר רק כי קשה לי מאד לשלם את המחיר הכלכלי. ועדיין, הכאב גדול. אשתי מאד רוצה שנמשיך ונחיה ביחד וכואב לי מאד לראות אותה מתחננת ולהישאר אדיש. אני מקבל משכורת נמוכה מאד, והיא מרוויחה הרבה יותר. חיינו יחד בשלווה, התרגלתי לחיות ברווחה בלי לחשוב על ההוצאות, ופתאום אפילו בשביל לשלם שכר דירה אהיה חייב להוציא סכום שיאכל לי את כל המשכורת".

 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אילוסטרציה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

האם אתה מלווה בייעוץ משפטי? אתה מודע לעובדה שייעוץ משפטי מידי יכול להיות קריטי?

"אין לי כסף לזה, אבל זאת לא הסיבה היחידה. אני עדיין מתייעץ עם אשתי, חי איתה ומדבר איתה על הגירושין, ופתאום לקחת עורך דין נגדה מרגיש לי נורא. אנחנו עדיין נמצאים בסיטואציה של לדבר על זה כזוג, ולא במציאות שבה כל אחד דואג לעצמו".

האם אתה מפחד שתתחרט? אולי כדאי שתחפש גורם מקצועי שילווה אותך?

"אני לא אתחרט. אנחנו חיים כל כך הרבה שנים ושום דבר טוב לא צומח מהמערכת הזוגית הזו. אני משער שההורים לא יתמכו בי, והחברים לא יבינו אותי, אבל ברור לי שזה הצעד הנכון. אנחנו ביחד יותר מ-15 שנה, ואני יודע בדיוק מה יכול או לא יכול לצמוח מהנישואין האלו. נמאס לי ואני הולך על זה בכל הכח".

אז אתה שלם עם עצמך? אתה חושב שתהיה רגוע ושמח אחרי שתיפרדו?

"זה צעד קשה. זה פתאום להיות לבד, להתנתק מהמון חלקים יפים וטובים שהם חלק בלתי נפרד מהמערכת הזוגית הזו. גם אם הזוגיות הרסנית יש לא מעט בונוסים בלהיות נשוי ולא מעט כאב בלהיות גרוש. המעמד החברתי, ואפילו היחסים שביני לבין ההורים יפגעו. אני בטוח שהם יסתכלו עליי אחרת לגמרי כגרוש".

קבלת החלטות

"אני נחשב לאדם שיודע לקבל החלטות, אבל ההחלטה להתגרש הייתה הקשה מכולם", משתף אותנו יהודה (37) שהתגרש בשנה האחרונה. "לאחר כמה שנות נישואין סבירות, היחסים בינינו החלו להידרדר. פנינו ליועצי נישואין אך זה לא עזר. לאחר שנים ארוכות של סבל נוראי החלטתי להתגרש, אך לא הצלחתי להגיע להחלטה חד משמעית.

"זה היה מוזר לי כי אני אדם שיודע לקבל החלטות, ובעבודתי אני נדרש לקבל החלטות משמעותיות שאם אטעה בהם אני עלול להסב נזקים של מאות אלפי שקלים, ועדיין קבלת ההחלטות האלו קלות לי בהרבה מההחלטה להתגרש.

"ידעתי שאת ההשלכות של ההחלטה להתגרש אאלץ לסחוב איתי כל החיים. ידעתי שזו החלטה שבוודאות כוללת גם נזקים, ושהיא בלתי הפיכה בצורה מוחלטת. כשאתה מפסיד כמה מיליונים יש לך סיכוי להרוויח אותם בעסקה הבאה, אבל את מחיר הגירושין אתה בוודאות תשלם כל החיים.

"הידיעה שהילדים שלך לא גדלים אתך אלא עם אבא שאתה לא מכיר, הידיעה שאתה הולך לגדל ילדים של אישה אחרת, וההבנה שהשמחות המשפחתיות של הילדים שלך יהיו כנראה מלוות בלא מעט מתיחויות ולא בשמחה משוחררת, גרמו לי לקושי נוראי ומייסר שליווה אותי בכל הליך הגירושין שארך קרוב לשנה.

"בסופו של דבר הלכתי לטיפול פסיכולוגי, והפסיכולוג שהיה המלאך המושיע שלי באותם ימים נוראיים עזר לי להגיע לשלוות נפש שלא חוויתי גם בתקופות שלפני הגירושין".

 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אילוסטרציה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

לעומת יהודה שהתייסר בקבלת ההחלטה, אתי (35) לא נאלצה לקבל החלטות, ולמרות זאת הסבל שלה לא נפל בהרבה. "עברו יותר מ-8 שנים מאותו הרגע, ועדיין כשאני נזכרת בתקופה הפרידה אני דומעת. מבחינתי, עד לאותו הרגע שבו הוא הודיע שהוא קם ועוזב, החיים שלנו היו נהדרים. כמובן שתמיד היו לנו מריבות, אבל בעיניי זה לא נראה שונה מהמריבות המוכרות שכולם מספרים עליהם ולא חשבתי שיש לנו סיבה להתגרש. עד היום אני לא יודעת מה עבר עליו, אבל זאת ההחלטה שאליה הוא הגיע ולא היה לי מה לעשות.

"הייתי מרוסקת נפשית. הרגשתי שאני מאבדת שליטה על החיים שלי ושאני מאבדת אמון בבני אדם. אם הדבר הכי יציב שהיה לי בחיים יכול להתמוטט בפתאומיות, כנראה שאין את הפריווילגיה לראות משהו בעולם הזה כיציב. אני יכולה שוב להתחתן ושוב לגדל כמה ילדים ולבנות חיים יפים, ושוב יבוא מישהו ביום בהיר וינפץ לי את החיים מבלי שתהיה לי אפשרות להתגונן".

"אני לא נישאת בשנית כי אני מפחדת שזה יקרה שוב", היא אומרת בגילוי לב.

ניפוץ החלום

"כשהתגרשתי לא הרגשתי תחושה של כישלון, ואני בטוחה שהצעד הזה היה הדבר הנכון", אומרת טובי (28) שכבר הספיקה להינשא בשנית. "הגרוש שלי היה אלים, כולם עודדו אותי להתגרש ממנו ותמכו בי מהשנייה הראשונה, ועדיין הרגשתי שהחיים שלי התרסקו.

"מכרנו את הדירה היפה שטיפחתי בעשר אצבעותיי, ועברתי לגור בדירה סטנדרטית במיקום מרוחק. אני נזכרת בערגה בשולחן השבת עם הנראות החגיגית, ולמרות שהקשר אתו היה נוראי אין כמו לשבת כהורים סביב שולחן שבת חגיגי מוקפים בילדים שמספרים את סיפורי פרשת השבוע, או לפתוח את התיקיות ולראות את דפי הקשר. החוויה ההורית הזאת יכולה להיות קיימת גם כשנשואים לבעל אלים עם התפרצויות זעם בלתי נשלטות.

"את רואה את הילדים שלך נקרעים בין ההורים, את רואה את הבן שלך מגיע לבית הכנסת לבד בשבת, את מגיעה לבית ההורים שלך כגרושה ולא כזוג, ובהתחלה היה לי ממש קשה להתרגל למציאות החדשה.

 (צילום: Lucie March/Flash90)
אילוסטרציה (צילום: Lucie March/Flash90)
הגדלה

"הרגשתי שהשקעתי שנים ארוכות בבניין שבסופו של דבר קרס. בזבזתי את מיטב שנותיי בהשקעה שהתבררה ככושלת, ולקח לי הרבה זמן להשלים עם האובדן. החלום הילדותי המתוק של הורים אוהבים, בית שמח ומקום בטוח ויציב לי ולילדים שלי, התחלף במושגים עצובים של 'הסדרי ראיה', 'הסכם גירושין'. באותה התקופה נהגתי לומר שאני מרגישה שבמקום להיות 'אמא', עשו ממני 'הורה משמורן'...

"אבל היום הכל הרבה יותר טוב. היום אני חושבת שהילדים שלי ניצלו מגורל קשה של חיים תחת אלימות, ואני חושבת שאין דבר שיותר גרוע לילד מלראות את אחד ההורים שלו מתנהג באלימות כלפי ההורה השני".

תחושת כישלון

"כשאני רוצה לתאר את תחושת הכישלון הנוראית שהרגשתי בתקופת הגירושין, אני נזכרת ביחס שאני עצמי נתתי לאנשים שהתגרשו", אומרת שיפי (27), שהתגרשה כשנה לאחר נישואיה. "אני זוכרת שכשאני הייתי תלמידה בסמינר, הייתה מורה שהתגרשה, ותמיד שאלתי את החברות איך זה שהמנהלת קיבלה מורה גרושה, ותמיד הסבירו לי שהיא נהייתה מורה וקיבלה תקן עוד לפני שהיא התגרשה.

"כשהתגרשתי, התייחסתי לעצמי באותה הצורה בדיוק. תמיד ראיתי את הגרושות כ'עלובות החיים', מין נשים מסכנות ולא מוצלחות, שנכשלו בדבר הכי חשוב ומשמעותי בחיים, וכשהתגרשתי התייחסתי לעצמי באותה הצורה.

"שאלתי את עצמי כיצד יתכן ששנה לאחר החתונה אני מצרפת ל'מועדון הלא יוצלחים' הזה, ולקח זמן רב עד שהעזתי לקרוא לעצמי 'גרושה'. במשך תקופה ארוכה הייתי משקרת, וכששאלו אותי אם אני נשואה הייתי עונה שכן. אני זוכרת מקרה שבו נשאלתי אם התחתנתי כבר, וקפצתי על המציאה ואמרתי 'כן, כבר לפני שנתיים', כשבאמת התחתנתי לפני שנתיים רק שלא טרחתי לציין את העבודה שהספקתי להתגרש בינתיים...

"הרגעים הראשונים בעולם הגירושין היו קשים ומייסרים, ואני רוצה לומר לכל מי שעוברת את זה, 'אל תחששי מזה, זאת תקופה קשה שעוברת. יבואו ימים טובים יותר'".

אל הבלתי נודע

"התקופה הראשונה של הגירושין הייתה הקשה ביותר", אומר יעקב (34), שהתגרש לא מזמן. "אתה בתקופה קשה רגשית, ובמקביל אתה צריך להיכנס מיד לפעולה: לשכור דירה, למצוא עורך דין, להוציא המון כסף שאין לך מושג מאיפה להביא אותו, וזה עוד לפני שאתה מקבל את ה'משכנתא' הנוספת שמכונה 'מזונות'... במקרה או שלא במקרה, הגירושין נפלו עלי בתקופה שלאחר פיטורין, ובאותה התקופה לא הצלחתי להתקבל לשום עבודה. שידרתי אומללות וזה לא קרץ לאף מעסיק.

"הגירושין נפלו עלי כרעם ביום בהיר, והרגשתי שהקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים. מהמיטה המוכרת והחמה עברתי לגור ביחידת דיור קטנה ומוזנחת ששכרתי רק כי היא הייתה זולה (לא מומלץ בכלל! י.ג.), מאדם שבקושי יודע להכין חביתה התחלתי ללמוד לבשל. בהתחלה ממש לא דאגתי לעצמי וחייתי בהזנחה נוראית. אכלתי מהבוקר עד הלילה פסטה ונקניקיות, הבית שלי היה מצחין, הרצפה הייתה מלוכלכת והמקרר תמיד היה ריק. הלכתי עם בגדים מקומטים ומלוכלכים, והרגשתי שאין לי בשביל מי להשקיע וגם ככה החיים שלי הרוסים. התרגלתי לראות את החיים כמשפחתיים וזוגיים בלבד, ולא הצלחתי לדמיין גרוש כאדם שחי בשלווה ומרוצה מחייו.

 (צילום: פלאש 90)
אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)

"לא אשכח לעולם את הרגע הזה שבו קיבלתי הזמנה לדיון, כשהשם שלי הופיע כנתבע. לא רק שאני עוזב את כל המוכר והאהוב, אלא שאני גם צריך לנהל מאבקים משפטיים נגד אשתי לשעבר, כשמצד אחד אין לך כח למאבק, ומצד שני אתה מבין את ההשלכות הדרמטיות של כל החלטה שתתקבל, שתשפיע לא מעט על חייך מכאן ולהבא.

"יש גם את עניין האבל, למרות שהיו בינינו מריבות בלי סוף, המח המעצבן שלך מעדיף לזכור פתאום רק את הרגעים היפים, והוא צובע את כל הזוגיות שהייתה לכם בצבעים ורודים ומתוקים. אתה מתגעגע לחיים שהיו לך, ולוקח המון זמן עד שאתה מצליח להוציא אותה מהלב, ולראות את המציאות בצורה מציאותית יותר.

"אני רוצה לומר לכל הגרושים שבדרך: קחו נשימה עמוקה, ותעברו את התקופה הזאת, כי התקופה שאחריה הרבה יותר קלה והרבה פחות כואבת. אתם תעברו הרבה מהמורות וקשיים, אבל בסופו של דבר אם תלכו לטיפול מקצועי תגיעו לקרקע יציבה והרבה יותר בריאה ופחות רעילה מהאווירה שלפני הגירושין".

אתגר הבדידות

"הבדידות שחשתי ברגע הראשון הייתה נוראית", אומרת אלישבע (34), שהתגרשה לפני כ-4 שנים. "בשנתיים הראשונות של הגירושין הייתי מרוסקת. לא הייתה לי שלוות נפש, ואני חושבת שאפילו הייתי בדיכאון. הרגשתי שסדרי בראשית משתנים וזה ערער אותי. מרגיש לי מוזר לומר את זה, אבל אפילו העצמאות שבמסגרתה אני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד הייתה קשה לי מאד.

"פתאום אני יכולה להכין או לא להכין ארוחות, לכבס או לא לכבס, ואף אחד לא יפרגן או אפילו יבקר. את לבד לטוב ולמוטב. הייתי רגילה לדיונים מול ההורים, מול צוות הסמינר או מול הבעל מה ראוי ומה לא ראוי, מה מותר ומה אסור, ופתאום אף אחד לא אומר לי מה לעשות. אני קונה בגד ואף אחד לא אומר לי אם הוא ראוי או לא ראוי. אני מחליטה בהכל, ואין לי עם מי להתייעץ על שום דבר.

"גם הקשר עם החברות דיי נהרס. את לא מסוגלת לשבת על הספסל בגינה ולשמוע מישהי מקטרת על הבן המעצבן שלה שקנה תפוחים במקום תפוזים, כשהבן שלך נודד בין בתים. הכל מרגיש לך חסר משמעות וחסר כל ערך. את מסתכלת על השכנות שלך בקצת התנשאות, ואומרת לעצמך - 'זה באמת מה שמעניין אתכן? המבצע של אושר עד, והפקידה שלא נתנה לכן יחס מכבד?'.

 (צילום: Pierre Terdjman / Flash90)
אילוסטרציה (צילום: Pierre Terdjman / Flash90)

"אבל מה שבאמת היה לי נורא זה השבתות והחגים. אני זוכרת את השבת הראשונה אחרי שנפרדנו. כל השבת לא הפסקתי לבכות, הייתי מעורערת מהמשבר, והתגעגעתי מאד לשבתות שהיינו עושים כזוג. כל כך אהבתי את השבתות שבהן יושבים כל המשפחה ביחד, ופתאום אני יושבת אצל ההורים שלי, הילדים בוכים, והאווירה היא של תשעה באב.

"אני לא יודעת אם היום יותר קל לי כי השלמתי עם המציאות, או בגלל שאני כבר מכירה את הבעיות והפתרונות ורגילה לכל הסיטואציות - אך אין ספק שההתחלה הייתה הרבה יותר קשה".

 האם יש דרך לעבור את התהליך הזה בקלות?

מה עובר על זוגות שנפרדו ברגעים הראשונים? 

נחמה זוריבין, מטפלת זוגית מוסמכת: "קשה מאד להגדיר את המושג "רגעים ראשונים", אף אחד לא קם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להתגרש. זה בדרך כלל תהליך ארוך של עליות, מורדות  וספיקות, כשלאט לאט האסימון נופל. לוקח זמן רב לקבל החלטה כזאת, כי בדרך כלל יש רגעים יפים שכן היו קיימים במערכת הנישואין, וקשה להתעלם מהם.

הגב' נחמה זוריבין (באדיבות המצולמת)
הגב' נחמה זוריבין (באדיבות המצולמת)

"התחושות השליליות מתחילות כשהזוגיות הופכת למעיקה ולא נעימה. לרוב כשאחד מבני הזוג לא רוצה לחזור הביתה מהעבודה או מהכולל, והוא מרגיש ששבת זה כבר לא יום של מנוחת הנפש והגוף, הוא מסתכל על עצמו במראה ויודע שלא טוב לו, שהוא נכשל, או אפילו תחושה של 'נגמרו לי החיים'.

"ברגע שהוא מגיע להחלטה הסופית, הוא לפעמים יחווה את ההרגשה שחז"ל אמרו ש"אין שמחה כהתרת הספקות". ברגע שמתקבלת החלטה יש בה מידה מסוימת של הקלה.

"מצד שני - נכנסים להליך לא פשוט של דיונים, בית משפט, מגרשים, רכילויות של אנשים, וזה קשה".

שוחחתי עם לא מעט אנשים שדמעו כשהם נזכרו בתקופה הראשונה של אחרי שהם נפרדו, והם הרגישו מרוסקים. האם יש דרך להקל מעט את התקופה?

"אני חושבת שזה תלוי בשאלה האם הם עברו תהליך של ייעוץ זוגי משמעותי או לא. אלו שהיו בהליך של ייעוץ ההחלטה שלהם יותר שלמה, והם יודעים שהם מיצו את האפשרויות להישאר ביחד. לעומת זאת אלו שלא היו בהליך זוגי הם אלו שמסתובבים אחר כך עם תחושה של חרטה, ושל 'אולי היינו פזיזים מדי'.

"לכן, גם זוגות שמגיעים אליי לייעוץ כשהם עם רגל וחצי בבית הדין, אני חושבת שכן כדאי להם להיכנס להליך זוגי ולו בשביל לדעת שהם באמת מיצו את האפשרויות הטיפוליות".

השאלה אם זה יעזור להם להרגיש שהם ניסו הכל, כי אם הם יודעים שהם מגיעים רק בשביל למצות את האפשרויות, הם לא באמת נתנו צ'אנס...

"נכון, הם לא לגמרי מגויסים, אבל בכל זאת כשאתה הולך למומחה ואתה פותח את כל החבילה אתה הרבה יותר בטוח בהחלטה שלך, ואתה מרגיש שאם היה ניתן להציל אתה הנישואין היית מגיע לזה".

האם הם לא מפילים חלק מהאחריות על המומחה?

"הם לא מפילים אחריות, הם נשענים על חוות דעת מקצועית וזה בהחלט עוזר להם. כשהמציאות היא חד משמעית - איש מקצוע אמתי יודע לגרום לזוג להבין שהם לא צריכים להיות ביחד".

אדם שאומר לך שאין לו שום סיכוי להישאר בזוגיות הזו, עדיין תמליצי לו להגיע להליך זוגי?

"הייתי ממליצה לו לו להתייעץ עם איש מקצוע ולבדוק אם ההחלטה שלו מבוססת על בסיס המציאות, או שהוא מיואש כי הוא חווה המון תסכולים במערכת הזוגית והוא לא מאמין שאפשר לשפר אותה גם במקרים שבהם יש מה לעשות.

"זה כמו שרופא יאמר לך לכרות רגל - אתה תנסה לעשות הכל בשביל לא לכרות את הרגל, למרות שיש מקרים שבהם ההמלצה תהיה חד משמעית לכרות את הרגל - כמו במקרים של אלימות, או במקרים של הפרעות אישיות קשות כשבן הזוג לא מוכן להגיע לטיפול, שאז באמת שאין מה לעשות חוץ מלכרות את הרגל כמה שיותר מהר.

"לעומת זאת כשמדובר במקרים של אי התאמה או במריבות בלתי פוסקות יש כדאיות בלנסות להציל את הזוגיות, כשגם במקרים שבהם אנשים אכן התגרשו הטיפול הזוגי עזר להם בלהיות שלמים עם עצמם".

וכשאנשים עוברים טיפול הם באמת מגיעים להשלמה ולרוגע?

"יש הבדל משמעותי בין מקרים שבהם יש הסכמה הדדית להתגרש, לבין המקרים שבהם בן זוג אחד רוצה להתגרש והשני רוצה לשמר את הנישואין. כולנו בני אדם ולרובנו יש לב טוב, וכשאחד מבני הזוג משדר "אתה עוזב אותי", התהליך מלא בהרבה יותר כעס וכאב".

את מבינה מדוע אנשים לא רוצים להיזכר בתקופה הזאת?

"הקשיים הראשונים קשים בכל קנה מידה. ניקח לדוגמה את הבדידות, היא מכה בהם בכל תוקף. הם ידעו שהם הולכים לחוות אותה, אבל במציאות זה הרבה יותר קשה.

"הרבה גרושים אומרים לי שלמרות שהם היו בטוחים שהם יודעים כיצד הם ירגישו אחרי שהם ייפרדו - המציאות הייתה שונה לחלוטין. הרי על פי מה אנשים מדמיינים - על בסיס דברים שראית או ששמעת, אך במציאות אינה דומה זוגיות אחת לאחרת. התגובות של בני האדם משתנות מאד בין אנשים, ולכן קשה מאד לצפות את התחושה שתגיע".

"בנוסף, אנשים מדמיינים את הלבד כשהם ביחד. כרגע הלבד נראה בעיניו כמו חלום כשדווקא הביחד מכאיב לו. כמו שאדם שאכל שתי מנות שווארמה לא יכול לדמיין את הכאב של הרעב, אדם שנמצא במערכת זוגית קשה, חווית הלבד קורצת לו. הוא חולם לחזור הביתה בלי שאף אחד יבקר אותו, או שהיא חולמת לחזור הביתה ולא לראות את האיש שהיא כל כך לא רוצה לפגוש. אבל במציאות - ברגע שהם נפרדים השקט יכול להתגלות ככואב. אם אותם מתגרשים טריים שכואבים את הבדידות החדשה, יצליחו לזכור את הרגעים הקשים, יהיה להם הרבה יותר קל".

אנשים זוכרים את הרגעים הקשים או הקלים?

"זהו בדיוק. המח שלנו מאד מורכב והוא נוטה לזכור בדיוק את מה שאנחנו לא רוצים לזכור. כשרע לנו בזוגיות אנחנו לא מצליחים להיזכר בימים היפים והראשונים והזיכרונות נעשים בלתי נגישים, ודווקא כשזוגות נפרדים הם פתאום נזכרים בזיכרונות היפים וזה צובט להם את הלב. החכמה היא להסתכל על התמונה הכללית ועל רובם של התקופות, ולא להתמקד ברגעים חריגים".

אנשים מתחרטים שהם התגרשו?

"מי שמתחרט זה לרוב אלו שקיבלו את ההחלטה בצורה חפוזה, מבלי להתייעץ ומבלי לקחת מספיק בחשבון את הסיבות לא להתגרש. בדרך כלל זוגות שעברו את התהליך בצורה תקינה לא יתחרטו. הם יסבלו ויהיה להם קשה כי הגירושין עצמם לא קלים, אבל הם לא יתחרטו".

ובכל זאת, כשמישהו עבר תהליך משמעותי לפני שהוא התגרש ועכשיו הוא מתחרט. מה את אומרת לו?

"שלא בטוח שהרגש הזה הוא חרטה. זה יכול להיות הצפה של הרבה רגשות אחרים כמו בדידות, בושה, אכזבה, ויכול להיות שאיתם קשה לו להתמודד. אשאל אותה - 'האם את מתחרטת על זה שהגרוש כבר לא בעלך, או על זה שאת בסטטוס של גרושה, והגירושין קשים לך יותר משחשבת?' הגירושין הם חבילה גדולה שכוללת לא מעט קשיים נלווים".

מהם הקשיים הנוספים שעוברים על הגרושים הטריים?

"אפשר להשוות את זה לרעידת אדמה כשאין גדר מסביב. אדם צריך לגייס את כל הכוחות שעומדים לרשותו, כי הוא עובר טלטלה נוראית, הכל מתרסק, הבית שבנית מתרסק, הזוגיות שחשבת שהיא נצחית מתרסקת, כל העבר ההווה והעתיד משתנים באותו הרגע וזה מאד מפחיד.

"הפחד הוא גם מה יהיה, ואיך אני אעבור את זה. תחושות אשמה של 'למה התעלמתי מנורות אדומות?', 'למה הקשבתי או לא הקשבתי לעצות של אנשים?', 'אולי יכולתי למנוע משהו?', יש גם הרבה תחושות של כעס שיכול להיות מופנה כלפיי ההורים שלה או שלו, השדכן, הרבנים, מי שהתערב או לא התערב. ויש גם את הבושה וההרגשה ש'כל העולם יודע שנכשלתי', כי היחס לגירושין הוא יחס של כישלון ואף אחד לא אוהב להיכשל.

"אחד הקשיים הנוספים הוא בכך שלמרות שאותו אדם נמצא בסיטואציה רגשית קשה ומורכבת הוא חייב להיות בפעולה. הוא חייב להתייעץ, לחלק רכוש, לקבוע משמורות ולקבל גט, וזה גם תוך כדי שמירת חיי השגרה שהיא עצמה לא תמיד קלה".

מה היית רוצה לומר לאנשים שהחלו בהליכי גירושין כדי להקל עליהם את הקושי?

"תתחילו לבנות רשת של תמיכה. אתם תסבלו, אבל לפחות תסבלו ללא כפל וריבית. כשיבואו הקשיים - והם יבואו, לפחות יהיה לכם במי להיעזר ועל מי להישען.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"מצד שני - חשוב מאד שכמה שפחות אנשים יבחשו בקדירה הזאת. הרבה פעמים בהליכי גירושין אנשים מערבים את הדוד המאכער או רב כלשהו שאינו מכיר את הצדדים וגויס על ידי אחד הצדדים כדי להפעיל לחץ על הצד השני, ובסופו של דבר זה מייצר סיבוכים הרבה יותר קשים כשהגורמים הנוספים מתעמתים אחד עם השני על גבם של הזוג המתגרש.

"בנוסף, תתייעצו עם אנשי מקצוע ואל תעברו את זה לבד. אתם חייבים לעבד את החוויה הקשה הזאת, ולא תוכלו לעשות את זה לבד. יש גם קשיים נוספים של הליכים משפטיים, עובדות סוציאליות ועוד קשיים רבים שלא כדאי לעבור לבד".

יש אנשים שטוענים שהם התגרשו שלא באשמתם, ולכן הם לא צריכים טיפול. מה תרצי לומר להם?

"שאני לא נכנסת להאשמות. האשמה היא מילה מעולם המשפט ולא מעולם הטיפול. אדם לא הולך לטיפול כעונש אלא כדי שיהיה מישהו שיעזור לו להתמודד עם קשיים בצורה טובה יותר. אדם שעבר תאונה שלא באשמתו לא מבקש טיפול רפואי כי הוא לא אשם?! זה לא משנה אם אתה אשם או לא אשם - נפצעת, ובדרך כלל הפציעה היא לא קלה".

 (לפניות לכותב: [email protected])