וואו, כמה שהשיחה הזו אתמול הרגיזה אותי.

אני לא נוחה לכעוס. זה קורה רק כשמישהו מתעקש לעשות את זה, כמו זו מאמש, למשל. ערימות של סטריאוטיפים, לצד משנה סדורה שלקוחה כל כולה ממה שאחרים עושים/אומרים/חושבים/ממציאים.

נניח בצד את העובדה שהיה קור מקפיא בחוץ והמרק לא סיים לבעבע ולגלוש על האינדוקציה ונחזור לשיחה.

גברת נכבדת, בעלת עסק לכלות שרוצה להצליח עוד יותר, שאת דף המכירה שלה עשתה בשיטה של x (השם לא באמת חשוב), שהאיקס הזו מעט (מלשון מיעוט) שנים בתעשייה וכבר המציאה שיטה ואת הפרסום האחר היא עשתה לפי השיטה של y, שנכנסה לתחום העסקים קצת אחרי איקס, אבל גם היא המציאה שיטה של 3 צעדים פשוטים להפוך למיליונרית.

עכשיו, השיטות לא מספיקות, יש לה גם תובנות מעולות. למשל, היא יודעת בוודאות שאם לא תכתוב מדריך לאמהות של כלות עם טיפים, אין לעסק שלה זכות קיום. בנוסך לכך, אם לא תדוור ספאם שחובה לפתוח (עשרים סימני קריאה) למאות כלות שמשתוקקות למידע הזה שלה, היא עלולה לסגור את הבסטה.

ואני רוצה להבין: לשם מה ההתניות המטופשות האלה, שמגיעות מכל כך הרבה אינפורמציה וידע ומנטורים שחושבים שהשמש זורחת כל בוקר מעצם שיטתם.

אין לי בעיה עם זה. כלומר, עם המנטורים וכו', הכי מפרגנת. רק שכן יש לי בעיה רצינית עם עסקים אומללים שקונים הכל בתמימות ועושים בדיוק מה שאומרים להם או מכתיבים להם או כי ככה כולם עושים, בלי לייצר DNA משל עצמם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כמה אני סובלת כשרואה את כולם עובדים כמו כולם ואז באים לספר שזה לא עובד והם לא מבינים למה. אז יש לי חדשות, אנשים טובים, מאד ברור למה זה לא עובד. כל עסק הוא שונה וייחודי וכשכולם מעתיקים מכולם כי ככה איזה גאון חשב שנכון, קורים 2 דברים מאד פשוטים:

1. בעל העסק מתוסכל, מאחר ולתחושתו כל העסקים נוסעים ועפים ורק הוא תקוע.

2. זה פוגע בשיווק האמיתי של העסק, כי אין פה שום דבר אמיתי מראש.

והשיטות שדיברתי עליהן. אוי, השיטות. רוצה לתפוס איזה מיקרופון ולצעוק בקולי קולות: "חבר'ה, תפתחו עסקים באהבה, רק תבדקו היטב לפני ואז, כשהעסק כבר קיים, תשווקו ותיידעו את כל העולם שאתם קיימים בדרך שלכם. תייצרו בשורה חדשה, משהו מקורי. אל תהיו צפויים. תנו מוצר או שירות טוב. ספרו לעולם שהוא קיים. תנו עליו שירות הכי טוב שתוכלו. בזה תתמקדו. אל תתעסקו במה שאומרים לכם, או במה שכולם עושים מסביב. בבקשה, תהיו אתם".

ואם נשאר עוד מאן דהוא שמסכים להקשיב לי אחרי הנאום 'בלפור' הזה, אז אסייג ואגיד שיש כאלה שמצליחים למרות השיטות, למרות התבניתיות, ברור שיש. אז הנה, קצת אופטימיות זעירה. אבל העולם זקוק לצבעוניות, לשוני, לרענון, שלא נמות משעמום.