פרק ג': את מסענו לצפון רמת הגולן, סיימנו במעין עין ג'ונס בחַמַּת גָּדֵר, המפורסמת במרחצאות מרפא לאורך ההיסטוריה.
לפני הביקור חשוב ביותר להקפיד על כל הוראות הצבא שלעיתים חוסם את הכביש המוביל למעין, ולקרוא בדקדקנות את כל הוראות הבטיחות בסיומת כתבה זו.
עין ג'ונס הוא מעיין חינמי, חלק ממעיינות חמים באתר חמת גדר ההיסטורי, סמוך לאתר המפורסם בתשלום. המים הרותחים 42 מעלות מספקים מקום בילוי נהדר בימות החורף הקרים לטובלים הרבים שפוקדים את שעריו.
מי מחמם את המעין הרותח החינמי ב'חַמַּת גָּדֵר'??
על חמי טבריה חז"ל מביאים כמה דעות האם הם שאריות של המבול, או שהגהנום מחמם אותם (ראה למשל מסכת שבת ל"ט, ע"א). הרמב"ם כדרכו (פ"ט נגעים משנה א') פוסק כחכמים שחמי טבריה מתחממים ע"י גופרית ממעמקי האדמה.
ברם, ישנם מקורות שהשדים ששלמה המלך השביע אותם, הם מחממים את חמי טבריה (ראה מדרש קוהלת ב' ח', וכן ראה ספר 'טובה הארץ' בהוצאת ישיבת קודש הילולים ירושלים תשל"ד בברכת כ"ק האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב זצ"ל).
הסיפור (אותו ציטטו גם ספרים עתיקים מוסלמים) הוא על שלמה המלך שציווה על השדים לחמם את חמי טבריה, ועשה אותם לחרשים, כדי שלא ישמעו על פטירתו, ומאז ועד היום השדים הם אלו שמחממים את חמי טבריה להנאת המבקרים הרבים.
למרות שכותב השורות מחבב ביותר סיפורי שדים, לצערי הרב, טרם מצאתי מקורות שהשדים מחממים את 'חַמַּת גָּדֵר'. חז"ל ביארו במספר מקומות שחמת גדר הם שאריות של המעיינות שנבקעו במבול. (ראה סנהדרין ק"ח).
לאחר שניצלנו את חום המעיין, הבה ונצלול בתוך ים התלמוד ומקורות חז"ל הקדושים למקום מעניין זה.
במדרש מתואר ויכוח בין רבי מאיר למין, ותשובתו של ר"מ שקשורה לחמת גדר: מין אחד (מתלמידי ישו הנוצרי) שאל בקנטור את רבי מאיר מי ידאג למזונות לקמים לתחייה בימות המשיח?
שאלו רבי מאיר בשאלה: "הלכת לחַמַּת גָּדֵר מימיך?". ענה לו המין: "הן". שאלו רבי מאיר: "בעונתה או שלא בעונתה?", ענה לו המין: "בעונתה ושלא בעונתה". שאלו רבי מאיר: "האם תמיד היו שם מזונות לקהל הרב שהגיע?", ענה לו המין: "הן".
סיכם את הוויכוח רבי מאיר: "כך יהיה כשיגיע משיח צדקינו. תמיד יהיה מספיק אוכל, כמו שתמיד יש מספיק אוכל לעולים למרחצאות חמת גדר, הן בעונה, והן שלא בעונה". (קוהלת רבה ה' י').
מסתבר שכוונתו של רבי על "עונת חמת גדר", היא על עונת החורף.
הסיבה לנופש - כדי לשוחח בדברי תורה
חז"ל תושבי הגליל ביקרו בחמת גדר כדי לשוחח בלימוד עם חבריהם שגרו במרכז הארץ, וכך כותב תלמוד ירושלמי: "ר' חנניה ור' יונתן סלקון לחמתה דגדר, אמרין נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן". (ירושלמי עירובין פ"ו ה"ז)
בימינו, כשגדולי ישראל נפגשים ב"נאות דשא", נותר לנו לדורות פסקים והלכות ייחודיות שנפסקו באותו מעמד, כפי שמתואר לדוגמה ב"סדר שנה אחרונה" לרב יצחק אדלר שסיפר על האדמו"ר ה'מנחת אלעזר ממונקאט' שבצעירותו בהיותו בעיר הנופש "קרעניץ" פגש שם את הגאון רבי יוסף ענגיל בעל "גליוני הש"ס" ואת רבי יהושע מדזיקוב.
הגאונים הנ"ל הבחינו שהרבי ממונקאטש שהיה צעיר בגיל 13 בלבד, והחזיק את הספר "מדבר קדמות". שאלו רבי יהושע "האם אתה מבין את מדרשי הפליאה המובאים פה? וענה הילד כן. ומיד ביאר להם הרבי ממונקאטש "סתרי תורה" המובאים בו. כך היה גם בימי חז"ל שבעת שהתקבצו רבותינו הקדושים תנאים ואמוראים לחמת גדר, נפסקה הלכה חשובה בעניין טבילת כלים.
השאלה הייתה, כשמשאילים כלי מגוי, האם צריכים להטבילו? על כך נחלקו הדעות: "רבי אמי עלה עם רבי יהודה הנשיא לחמת גדר ושאלו כלי כסף מגוי, פסק רבי ירמיה שצריך להטביל מחמת שנכנס לקדושה של ישראל, פסק רב יעקב בר אחא לא דנו אלא לוקח שחייב, אבל שואל מותר".
• • • • •
אין באמור בכתבה משום המלצה לבצע את מסלול הטיול האמור. הדברים נכתבו כתיאור חוויה של הכותב, ואינם מהווים המלצה על בטיחות המסלול. כל המבקר במקום או מבצע את המסלול, עושה זאת על אחריותו הבלעדית.
כתמיד, נמליץ לגולשים היקרים לציית לשילוט בשטח מטעם הרשויות ולהקפיד על הוראות הבטיחות והוראות החוק. בכל יציאה לטבע מומלץ להתעדכן על מזג האוויר, ולהתייעץ עם הרשויות המוסמכות לכך. בשמורות הטבע חלה חובת תיאום מוקדם באתר רט"ג.
לבירורים אודות כניסה למים וכו':
- מוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*
- תיאום טיולים מוקד טבע 02-6247955
- קו ליער 1-800-350-550
- - - - -
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
